לקראת פגישת נתניהו וטראמפ: כך גובשה העמדה הישראלית בנוגע לשבבים

לפני שלושה שבועות הפתיע את העולם נשיא ארה"ב הקודם, ג'ו ביידן, עם הכנסתה של ישראל לרשימת 170 המדינות שיוגבלו במכסת המעבדים הגרפיים שהם יכולים לקנות מחברות אמריקאיות, כמו אנבידיה ו־AMD.

● המהלכים שמרמזים: אמריקה לא הולכת לוותר בקלות לסטארט-אפ הסיני
● מחקר חדש טוען: זו העלות האמיתית של מודל ה-AI הסיני
● מה הלקח למשקיעים מהמפולת של ענקיות הטק

מגבלות היבוא לישראל נעשו בעטייה של המלחמה הגוברת של ארה"ב בהתקדמות של סין ובנות בריתה בטכנולוגיות מבוססות בינה מלאכותית ושמו במוקד את המדינות שמסכנות את הביטחון הלאומי של ארה"ב, או לכל הפחות כאלה שאינן נוקטות מספיק מהלכים על מנת שטכנולוגיה אמריקאית לא תזלוג לידיים סיניות.

בממשלת ישראל מיעטו להתייחס לסוגייה ולא בטוח שהבינו את השלכותיה עד לאחרונה ממש. עבודת מטה שנערכה על ידי רשות החדשנות והכלכלן הראשי באוצר הגיעה למסקנה שקיים צורך בהול להתייחס לסוגייה, ודרישה שהועברה למל"ל ולמשרד החוץ לקראת סוף השבוע שעבר הביאה להוספת הסוגייה לסדר היום העמוס, הכולל גם את המשך ביצוע עסקת החטופים וסוגיית היום־שאחרי ברצועת עזה, היחס לאיראן ולסוריה במזרח התיכון החדש, ובקשה מיוחדת שלא להטיל על ישראל מכסים.

ככל שנודע, שר האוצר סמוטריץ' אף שוחח על הנושא עם ראש הממשלה נתניהו וביקש ממנו להעלות את הסוגייה בפגישתו עם טראמפ. עם זאת, בכיר באחד ממשרדי הממשלה ציין כי "למרות שהנושא נמצא על סדר היום, אין הבטחה שהוא יעלה, בגלל ריבוי הנושאים החשובים".

מגבלה לא ריאלית?

על פי תקנות מגבלות היצוא החדשות, ישראל ממוקמת בקטגוריית הביניים - לצד מדינות כמו איחוד האמירויות, סעודיה וסינגפור - וחלות עליה מגבלות יצוא של עד 50,000 מעבדים גרפיים עד שנת 2027.

בתוך משרדי הממשלה שעסקו בנושא - בעיקר רשות החדשנות במשרד במדע והכלכלן הראשי באוצר - התעוררה מחלוקת בדבר השאלה האם מדובר במגבלה אמיתית, שכן גם כיום ישנם בישראל כמה אלפי מעבדים גרפיים בודדים בלבד.

כמה בכירים מטילים ספק שהצורך הישראלי במעבדים החדשים של אנבידיה יגיע ל־50 אלף עד סוף 2027, בעוד שאחרים טוענים כי מדובר בבעיה מהותית: "קצב ההתפתחות הטכנולוגית מגיע לשיא, הוא בלתי צפוי ויתכן שיגיע במהרה לסף", אומר בכיר באחד ממשרדי הממשלה.

גם במערכת הביטחון הביעו דאגה, ואף לא טרחו להסתיר אותה. סא"ל אלעד דביר, ראש ענף AI במשרד הביטחון הודה בדיון שנערך בכנסת כי במערכת הביטחון החלו להיערך לקראת כניסת ההגבלות החדשות לתוקף ולהאיץ את הרכש לפני שיבקשו הסבר מפורש על השימוש הנעשה במעבדים. התקנות נמצאות כעת בתקופת בחינה עד מאי הקרוב, אז הם עשויים להיכנס לתוקף. לטענת דביר, רוב ההגבלות יופנו לתעשיות הביטחוניות, ולפיכך ישראל "מתרחקת מעצמאות ביטחונית".

"יזמים יעברו לחו"ל"

החשש האמיתי במשרדי הממשלה איננו בהכרח מהמכסה, אלא מהתדמית שתיווצר לישראל בשנים הקרובות כמדינה שאיננה ברשימת בעלות הברית הקרובות של ארה"ב, אומר גורם ממשלתי המקורב לנושא. "זו עננה שרובצת על ישראל", אומר הבכיר. "היא עלולה להוביל יזמים לבנות חברות בתחום הבינה המלאכותית במדינות שנמצאות בקטגוריה הראשונה, וענקיות טכנולוגיה כמו גוגל ואנבידיה עשויות להסס לפני שירחיבו כאן את הפעילות שלהן".

ברשויות סבורים שניתן יהיה לפתור את הבעיה לא על ידי בקשה מטראמפ שייסוג מההגבלות הללו כליל - זאת מאחר והוא לא עשה זאת כבר עם כניסתו לתפקיד - אלא רק בהעברתה של ישראל מקטגוריית הביניים ברשימת ההגבלות, לקטגוריית מדינות הפטור - בה חברות מדינות כמו בריטניה, צרפת, ספרד, בלגיה, גרמניה, אוסטרליה, יפן ודורם קוריאה.

ישראל ממוקמת בקטגוריה המפוקפקת, לפי ההערכה, בשל אי העברה של תקנות למניעת זליגת טכנולוגיה לסין, בהסכם הדדי בינה לבין ארה"ב (Trusted Technology), כפי שהתבקשה מאז שנת 2021.

הנשיא טראמפ אמנם ביטל צווים הקשורים ב־AI עם כניסתו לתפקיד, אך נגע לאלה שמטילים מגבלות בטיחות על פיתוח טכנולוגיות AI חדשות, ולא על הגבלות ייצוא. יתר על כן, בממשל החדש מבקשים להמשיך והלרחיב את מגבלות הייצוא של שבבים וציוד בינה מלאכותית לסין וכבר הכריזו כי יחקרו את דיפסיק הסינית על גניבת טכנולוגיה אמריקאית מידיה של OpenAI.

בתוך כך נודע כי למרות כוונות הממשלה להקים מטה לקידום אסטרטגיית בינה מלאכותית במשרד ראש הממשלה, הנושא לא קודם בשבועות שחלפו מאז הגשת דוח מבקר המדינה על הנושא, שביקר באופן חריף את הניהול שביישום התוכניות בתחום.