גם בשנת 2025, בני אדם מעדיפים לתקשר עם בני אדם אחרים, ולא עם רובוטים, ונוטים להאמין יותר לפנים אנושיות. מודעות פרסום עם פנים אותנטיות או וידאו עם קול אנושי ומחוות אנושיות מייצרים הרבה יותר עסקאות המרה מאשר סתם תמונות וטקסט.
● כתבה ראשונה בסדרה | בלי להתעייף ובלי הפסקת קפה: הסוכנים האוטונומיים משתלטים על עולם השיווק
● מומחה הפרסום והשיווק הגלובלי: "הבינה המלאכותית היא לא מהפכה, זה רק עוד כלי"
העניין הוא שווידאו יקר להפקה. כשמוסיפים לכך גם את עלות הפרזנטורים, המחיר גבוה עוד יותר. לבעיה הזו נמצאו לא מעט פתרונות, במידה משתנה של הצלחה, אבל עכשיו הטכנולוגיה מאפשרת לקחת את העניין צעד אחד קדימה. הכוונה היא לסוכני הבינה המלאכותית: מערכות חכמות ואוטונומיות, שיכולות לבצע שורה של משימות, גם בשיווק ובפרסום. למשל, הן יכולות להיות ה"פנים" של החברה.
בחברת D-ID, שמתמחה ביצירת סוכנים מבוססי AI, מציעים לחברות אווטארים היפר־ריאליסטיים. לאחר שנבחרת דמות של אווטאר, מייצרים ממנה סרטון בן 5 דקות, ובפרק זמן של כ-24 שעות ניתן לקבל דמות משוכללת עד לרמת תנועות השפתיים, שיכולה לדבר במספר רב של שפות. "יש גם סרטון אקספרס של דקה, ואז תוך 5 דקות יש לך דמות, ויש גם משהו יותר משוכלל שלוקח שלושה ימים - הכול בהתאם לצורך", מסביר תומר צוקר, מנהל השיווק של החברה.
לדבריו, "אפשר לבחור את רמת הפרסונליזציה של האווטאר: לתת לו שם ומיקום, ולהחליט מה רוצים שהוא יעשה. למשל, להגדיר סוכן שמסייע במצבים של עגלות נטושות באתרי איקומרס, ש'קופץ' ללקוח כשמזהים אופציית נטישה".
תומר צוקר, D-ID / צילום: עומר הכהן
לשם המחשה, צוקר מציג את המהלך של פפסיקו: "בפסטיבל הפרסום האחרון בקאן הם יצרו מתחם שבמרכזו עמדה אווטארית אינטראקטיבית בשם אנה, שהוגדרה כיועצת תזונה ושמירה על מאזן מים בגוף. אנה הייתה בתוך הביתן ונתנה טיפים ועצות למבקרים בתערוכה שדיברו איתה - כלומר זה היה ממש שיח דו־סטרי, כמו שאלות מה כדאי לאכול לפני תחרות שחייה, או כמה מים מומלץ לשתות במרתון. פפסיקו עתידים להטמיע את אנה בנקודות המכירה הפיזיות והדיגיטליות שלהם.
"חברת הגיימינג הצרפתית גיימלופט הפכה דמויות מתוך המשחקים שלה לאווטארים שכיכבו במודעות. כלומר זה גם מאפשר למשרדי פרסום להוזיל עלויות הפקה. תזמורת של כלי AI יכולה להביא תוצרים הרבה יותר מהר".
יש גם אווטארים חד־סטריים, שרק מעבירים מידע, כמו זה של קרן ההון סיכון פיטנגו. "הם רצו לייצר חוויה מרעננת בניוזלטר, ויצרו דמות מונפשת בשם סם שמדברת את הניוזלטר. ב־2025 נראה יותר ויותר הטמעות של אווטארים, כולל נציגי מכירות וכולל כספומטים ביפן שיוכלו לדבר איתי באנגלית".
גרסת AI לעמוס תמם
אחת ההטמעות המתוקשרות ביותר שייכת לבנק הפועלים, שעלה בקמפיין לקידום סוכנת הבינה המלאכותית Ella שאמורה לסייע במשימות שיווק. "עשינו סקרים בקרב בעלי עסקים קטנים, ו־86% מהמשיבים העידו שהבעיה מספר אחת שלהם היא שיווק ומכירות. במקביל, 75% העידו שהם עושים את זה בעצמם, ובממוצע משקיעים בזה 4.6 שעות בשבוע - כמעט 10% מהזמן שלהם", מספר יגאל ברקת, סמנכ"ל השיווק של בנק הפועלים.
הפלטפורמה שהבנק מציע שייכת לסטארט־אפ Marketeam.ai. מלבד סוכנת השיווק שמציע הבנק, ב־Marketeam מציעים גם סוכנים כמו טרנדולוג, מומחה לפרסום באינטרנט ועוד.
"בדקנו את הנושא כמעט שנה עם סוכנת השיווק, כולל פיילוט רחב על עשרות לקוחות שליווינו באופן צמוד כדי לראות את השימושים", מספר ברקת. לדבריו, בתוך שבועיים מאז ההשקה הצטרפו אלפי לקוחות (ההצעה היא לחצי שנה חינם), ונוצרו אלפי פוסטים באמצעות הסוכנת".
יגאל ברקת, בנק הפועלים / צילום: ענבל מרמרי
בעוד המתחרים מדגישים את הצד האנושי, אתם מציעים סיוע דיגיטלי. לא נתקלתם בחששות?
"יש הטלת ספק, האם זה יעבוד או לא יעבוד, יעזור או לא, אבל אז מתנסים. גם המנכ"ל שלנו ידין (ענתבי) אמר לי 'בואו תריצו את זה על ביט, שנראה איך זה עובד'. תוך דקות הסוכנת הרכיבה לנו גאנט פוסטים חודשי".
סוכן AI יכול להיות פרזנטור ממש?
"לכאורה, יכול להיות פרזנטור AI לבנק, אבל לא בטווח המיידי, ולא בטוח שזה יהיה יעיל. ההיסטוריה מוכיחה שאנשים מחפשים אנושי ואותנטי, ובסוף פרזנטור הוא מכלול של תכונות, התנהגויות ותפיסות שמישהו מביא כדי להשפיע על המותג. כמה פרזנטורים יש היום בשוק שהם אנימציות? לא הרבה.
"נכון שזה יכול לקצר תהליכים - יום צילומים זה הרבה כסף, והטכנולוגיה יכולה להחליף את זה תוך 4 דקות. תאורטית אני יכול לקחת את עמוס תמם, אם הוא יאשר לי, ולהפוך אותו לדמות AI שמצולמת היכן שאני רוצה, וזה ייראה מאוד אותנטי. זה יעשה לי טיים טו מרקט יותר טוב.
"האם דמות וירטואלית תהפוך לפרזנטורית? קשה לנבא. כשטרנד הטמגוצ'י פרץ לפני שני עשורים, היה קשה לדעת שדמות אלקטרונית שמורכבת מעשרה פיקסלים תהפוך לחבר הכי טוב של מיליוני ילדים בעולם".
הסוכנת אנה, פרזנטורית של פפסיקו / צילום: IDI-D
למה חשוב לשים לב כשמתחילים לעבוד עם סוכני AI?
"לא להשתמש בהם בתור תחליפים, אלא להתייחס לזה כאילו שכרתם עובד ברמת מיומנות טובה בתחום הפרסום, בעלות זניחה. כמו שאתה קולט עובד ולומד אותו, תלמד גם את הסוכן. אם הוא לא טוב, 'תפטר' אותו".
השלב הבא: מרקטפלייס
בשבועות הקרובים ישיק הסטארט־אפ הישראלי ENSO מרקטפלייס לסוכני AI מקצועיים - במקום לשכור בעלי תפקידים בתחומי השיווק ופרסום, ניתן יהיה לבחור סוכנים. "הסוכנים שבנינו יודעים לחפש לידים באינטרנט, או לנסח אימייל ליצירת קשר, לייצר פוסטים במדיה החברתית או למצוא משפיענים שמתאימים לעסק", מסביר מיקי חסלבסקי, המייסד והמנכ"ל.
אחרי שבוחרים סוכן, הוא לומד על האתר של החברה, על חשבונות הסושיאל שלה וכן הלאה, ומייצר מהלכים עבור העסק. "זה יכול להיות ניוזלטר או העלאת תכנים לאתר. יש לנו לקוחות בתחום הרכב בארה"ב, למשל, עסקים קטנים שלא יודעים מה נכון ואיך לכתוב, אז הסוכן מייצר להם את האאוטליין, הם מאשרים, ואז זה עולה אוטומטית.
"הרעיון הוא לתת לכל עסק קטן את כוחות־העל שיש לעסקים הגדולים. בסוף AI חוסך המון זמן, כי הוא משלים אוטומטית פעולות שלעסק קטן אין כוח־אדם בשבילן, וגם מוזיל עלויות. המטרה שלנו היא להיות אמזון של סוכנים. בהמשך, למשל, יהיה לנו סוכן שיודע להכין בעלי עסקים לפגישות מכירה או לפגישות עם עיתונאים, ולמצוא אצל מי הכי כדאי להתראיין על נושא מסוים".
מיקי חסלבסקי, מנכ''ל Enso / צילום: דוד טבצ׳ניקוב
כיום החברה מציעה סוכני AI באנגלית בלבד, אבל בהמשך יהיו גם בעברית. סוכן שיודע לעבוד בפייסבוק או באינסטגרם, למשל, עולה 59 דולר בחודש, "והוא מייצר אינסוף תכנים בתמונות וסרטונים. אבל צריך לזכור שבסוף אלה בני אדם ששולטים בסוכנים. הם לא עושים מה שבא להם".
כמה השוק הזה מגלגל? חסלבסקי מציע את החישוב הבא: "יש 60 מיליון עסקים קטנים בארה"ב, ו-50 מיליון מתוכם לא יכולים לשכור אדם במשרה מלאה לנהל את השיווק. אם כל אחד מהם ישלם 100-150 דולר בחודש לשניים־שלושה סוכנים, זה שוק של עשרות מיליארדי דולרים".
אם לכולם יש אותם סוכנים, איך מייצרים יתרון?
"הצלחה של עסק לא תלויה רק בכלים שהוא משתמש בהם. זה גם השוק, הצוות ועוד מרכיבים. אפשר לייצר מגרש שווה לכל השחקנים בעולם, לי וליזם בדרום מזרח אסיה יהיו אותם כלים להצליח, אבל השאלה היא מה נעשה איתם".
הצורך הקריטי
"עד לאחרונה, הטמעת סוכני AI בענף הקמעונאות נתקלה במכשולים מהותיים", מציין אסי דהן, סמנכ"ל AI ומדע נתונים ב-ONE BI מקבוצת ONE. "המודלים לא היו מדויקים מספיק בהבנת שפה טבעית או בטיפול במידע מגוון, במיוחד בעברית. בנוסף, ניהול משתנים עסקיים, שאמורים להיות חזרתיים וצפויים, היה מאתגר.
שחר ברכה / צילום: יח''צ דלויט
"היום אנחנו נמצאים בנקודת מפנה. המודלים החדשים מסוגלים לבצע 'תרגום אוניברסלי' של כל סוגי המידע לשפה אחידה - ממש כמו מתורגמן שמתרגם בו-זמנית עשרות שפות, ומעביר את המסר המדויק בכל אחת מהן. במקביל, הלחץ התחרותי והציפיות הגוברות של הלקוחות לשירות זמין 24/7 הופכים את האימוץ של סוכני AI מצעד רצוי לצורך קריטי עבור רשתות קמעונאיות שרוצות להישאר רלוונטיות".
שחר ברכה, שותף ומנהל ענן, דאטה ובינה מלאכותית בדלויט ישראל, מזכיר את הסיכונים שבתחום. "ככל שהשימוש בכלי בינה מלאכותית גדל, והשימוש בו בפלטפורמות שונות מתרחב, כך מרחב הפעולה האפשרי להאקרים גדל והצורך להגן על הממשקים השונים גדל. נושא נוסף הוא הרגולציה. בשל ההתקדמות המהירה מאוד של הטכנולוגיה, וההטמעה שלה במערכות וארגונים, נראה שהרגולטור יתקשה מאוד במתן מענה איכותי ומהיר מספיק".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
