הסנקציות האמריקאיות מזניקות את מחיר הזהב לשיא של כל הזמנים

הזהב מנפץ שיאי שווי חדשים כבר בחודשיים הראשונים של השנה: המתכת הנוצצת הגיעה ל־2,940 דולר לאונקיית זהב וההערכה בשוק שהמחיר רק ימשיך לזנק. מה עומד מאחורי הקפיצה במחירי הזהב? בשנה החולפת המתכת התייקרה ביותר מ־45%. הזינוק בשווי מפתיע בעיקר מכיוון שברוב שנת 2023 מחיר הזהב נע בעקביות סביב רף ה־2,000 דולר לאונקיה, ואילו כעת הוא נושק ל־3,000.

● האוצר גייס 5 מיליארד דולר בריבית משופרת - אך עדיין גבוהה
● מניית סימילרווב צוללת בכמעט 40%: "מקריבה את שולי הרווח בניסיון להאיץ צמיחה"

ההערכה בשוק כי הגורם המשמעותי ביותר התורם ל"בהלה לזהב" הוא חוסר הוודאות הגלובלית וההתפתחויות המדיניות בארה"ב, בראשן חזרתו של דונלד טראמפ לבית הלבן בחודש ינואר, אשר מעלות את הביקוש לזהב בשוק. מדיניות המכסים האגרסיבית של הנשיא האמריקאי החדש־ישן, בפרט זו של 25% על יבוא אלומיניום ופלדה מכל העולם, גוררת לחוסר יציבות בשווקים. כתוצאה מכך, המשקיעים פונים לאלטרנטיבות בטוחות יותר, בהן הזהב.

המדיניות של טראמפ מצטרפת לתהיות בשוק סביב מתווה הריבית של הפד, שתורם גם לחוסר היציבות וחיפוש אחר חלופות. לפי סקר של רויטרס שנערך לאחרונה, בשווקים מביעים חוסר ביטחון לגבי הפחתות עתידיות מצד הפד בשנה הקרובה.

שבבים, טאיוואן ומה שבניהם

בעקבות המדיניות של ארה"ב, הבנקים המרכזיים בעולם מראים ביקוש רב למתכת. בדוח השנתי האחרון של המועצה העולמית לזהב נכתב כי התיאבון של הבנקים המרכזיים למתכת נותר "בלתי ניתן לסיפוק" והגיע ל"אבן דרך משמעותית", עם רכישות שהצטברו ליותר מ־1,000 טון - זו השנה השלישית ברציפות. בשנה שעברה הבנק שקנה הכי הרבה זהב היה הבנק הלאומי של פולין, שהוסיף 90 טון לרזרבות שלו.

ברקע זה, הבנק המרכזי בסין הכריז לאחרונה כי יחזור לקנות זהב. בשנתיים האחרונות סין הייתה מבין הרוכשות הבולטות ביותר בעולם של המתכת, עד שהבנק המרכזי הכריז על הפסקה ברכישות במאי הקודם. המתיחות הגואה בין המעצמות סביב מגוון נושאים - בהם מדיניות המכסים של הנשיא טראמפ, מלחמת השבבים ועצמאותה של טאיוואן - מגבירים את התיאבון של הסינים להחליש את המטבע האמריקאי.

מדינות נוספות כמו רוסיה ואיראן, עליהן ארה"ב הטילה סנקציות, פונות גם הן לזהב ולמטבעות אחרים במטרה ליצור רזרבות פיננסיות שאינן קשורות לארה"ב