רבע מהחברה החרדית ויתרו על קניית ירקות ופירות בגלל ההתייקרויות במשק

יוקר המחיה המאמיר בצל המלחמה פוגש את הצרכנים הישראלים בכל תחום, וכך גם בחברה החרדית, שמתמודדת עם אתגרים כלכליים שחלקם דומים לאלה של החברה הכללית, וחלקם ייחודיים לה. חברת אסקריא, המתמחה במחקרי עומק במגזר החרדי, ערכה עבור גלובס סקר בנושא בקרב 400 משיבים, המהווים מדגם מייצג. 

● המחקר שטוען: כך תיראה החברה החרדית בשנת 2065
● באום אל-פחם נוצרה לוולט תחרות שבתל אביב יכולים רק לחלום עליה

מהסקר עולה כי מצבם הכלכלי של 24% מהמשיבים החמיר בשנה החולפת. כ-50% מדווחים כי מצבם הכלכלי לא השתנה, ומצבם של 21% השתפר. במשקי בית עם הכנסה נמוכה, מצבם של 32% מהמשיבים החמיר. הגורמים העיקריים לכך הם עלייה בהוצאות עקב עליית מחירים (70%), ירידה בהכנסות בעקבות גורמים כמו פיטורים או מעבר עבודה (28%) והחזרי משכנתא גבוהים יותר (24%).

עוד נבחנו התחומים שבהם מורגשות התייקרויות המחירים הכי הרבה. 96% ציינו את תחום המזון - שבו הכריזו ספקים רבים, כמו שטראוס, אסם ויוניליוור, על העלאות מחיר. 86% הרגישו עלייה בעלויות הדיור, ו-63% דיווחו על התייקרות בתחום האופנה וההנעלה. 

"מחירי המזון מורגשים במיוחד כי מדובר באנשים עם צרכנות מאסיבית יותר", מסביר דודי דרור, מייסד אסקריא. "סביר להניח שכלכלת המלחמה הושפעה יותר בחברה החילונית. בחברה החרדית מדובר יותר בעליית מחירים.

"הדיור הוא חלק משמעותי, בין אם בשכירות או בעליית המשכנתא. כשזוג צעיר מתחתן, הדבר הראשון לדאוג לו הוא דירה. אומנם הדירות שקונים או שוכרים הן זולות יותר מהמגזר הכללי, אבל מדובר ברכיב משמעותי מסל ההוצאות החודשי". 

 דודי דרור, מנכ''ל אסקריא / צילום: אלמוג גבאי

דוגלים בחיסכון

על-פי אומדן הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בסוף שנת 2024 מנתה החברה החרדית בישראל כ-1.4 מיליון נפש. לדברי דרור, היקפי העוני בה גדולים בהרבה מהיקפם באוכלוסייה היהודית הלא-חרדית.

אומנם מ-2015 ניכרת מגמת ירידה בשיעורי העוני, אך בשנת 2022 הם היו עדיין גבוהים (34% לעומת 14% בקרב יהודים לא-חרדים), וההכנסה החודשית הממוצעת ברוטו למשק בית חרדי עמדה על כ-15 אלף שקל, לעומת 24.5 אלף שקל במשק בית יהודי לא-חרדי.

נתון נוסף הוא שהוצאה חודשית ממוצעת של משק בית החברה החרדית עמדה על 15,190 שקל בחודש בממוצע, 16% פחות ממשק בית יהודי לא-חרדי, אף שמספר הנפשות הממוצע במשק בית חרדי עומד על קרוב לפי שניים. פערי ההוצאה האלה יכולים להיות מוסברים במאפייני תרבות הצריכה החרדית, הדוגלת בחיסכון, במרחבי צריכה קהילתיים ייעודיים המאפשרים לקנות מוצרים בזול ובהטבות מהמדינה.

על השאלה מהם הוויתורים שעשית בשנה האחרונה בעקבות קשיים כלכליים, 51% השיבו תחביבים ופעילות פנאי, 47% קניית בגדים או נעליים, 43% הוצאות בלתי צפויות כגון מתנה לאירוע משפחתי או תיקון מכונית, ו-26% צמצמו בקניית פירות וירקות.

"הממצאים משקפים את המורכבות של המציאות הכלכלית בישראל, כשהחברה החרדית מתמודדת עם אתגרים ייחודיים, הנובעים מהכנסה נמוכה יחסית ושיעור גבוה של משפחות מתחת לקו העוני", מסביר דרור.

"הגורמים לכך כוללים תעסוקה חלקית של מפרנסים יחידים או מפרנס יחיד במקצועות עם רמת הכנסה נמוכה, לצד שימוש מועט בהון ובקרנות פנסיה. זאת, בשילוב עם מספר נפשות ממוצע במשפחה חרדית, הגבוה כמעט פי שניים מזה של משפחה לא חרדית".