עורכי דין ויחסי ציבור: כך דוחא קונה השפעה, והדילמה הישראלית

קטאר היא אניגמה. מאז פרוץ המלחמה הנסיכות הזעירה תופסת את הכותרות בישראל - היא מתווכת עיקרית בין המדינה לחמאס, ערוץ הטלוויזיה בבעלותה אל־ג'זירה נחסם בארץ בגלל שידורים מוטים ותעמולה, ולאחרונה נחשף על ידי עופר חדד בחדשות 12 כי אלי פלדשטיין, הדובר במשרד ראש הממשלה, העניק לה שירותים.

● הבכיר הטורקי וכתב ההאשמות: "שורש הבעיות במזרח התיכון"
● ישראל תתקוף באיראן? הפרופסור שבטוח - זה מה שעומד מאחורי ההדלפה

קטאר משתפת פעולה בדרכים כאלו ואחרות עם שורת אישים וגורמים הפועלים בישראל. מה היא רוצה להשיג? התשובה ככל הנראה טמונה באסטרטגיה שלה מול המערב ומול מדינות ערב, והיא לרקוד בכל החתונות, גם אם זה כרוך בהרבה מאוד כסף. המטרה: להיות זו שכולם צריכים אותה.

 בכירי חמאס בדוחא, קטאר / צילום: Reuters, Naseem Zeitoon

מצד אחד, קטאר היא הראשונה מבין מדינות המפרץ לכונן יחסים עם ישראל כבר בשנות ה־90, אך מהצד השני היא מארחת מסורתית של משלחות ובכירי החמאס. היא מבקרת בחריפות את ישראל, אך גם הזמינה לאחרונה משלחת יהלומנים ישראלית רשמית לוועידה בדוחא. מקיימת יחסים עם איראן, תוך אירוח הבסיס הצבאי האמריקאי הגדול ביותר מחוץ לארה"ב. על כן, בחינת שב"כ בדבר הקשר, לכאורה, בין קטאר לבין הדובר במשרד רה"מ אלי פלדשטיין שנטען כי פעל לקידום תדמיתה, היא מפתיעה. ואולם, ייתכן שהיא לא אמורה להיות כזו.

"ביזנס עם כולם"

בכירים ישראלים בעבר ובהווה, חלקם עדיין בקשר עם הקטארים, חוזרים שוב ושוב על מוטיב "אחיזת המקל בשני קצוותיו" שמאפיין את האמיר תמים א־ת'אני ואת אנשיו. עם זאת, במסגרת אותו עיסוק ב"אומנות" הקטארית, שזורה ביקורת כלפי מדינת ישראל, שבעצמה נקטה ועודנה נוקטת בסטנדרט כפול כלפי קטאר. כך, למשל, צחי הנגבי, כיום ראש המל"ל וב־2018 השר לשיתוף פעולה אזורי, אמר באותה שנה ברדיו 102 FM, כי קטאר "שואפת להבטיח שהסיוע שלה לא יגמור ככוח כלשהו של חמאס. אנחנו יודעים זאת, מפקחים ומאשרים, כי הם באמת עושים בנייה - בניית שכונות".

 חיילי צה''ל במנהרות חמאס בעזה / צילום: ap, Ariel Schalit

מנגד, באפריל אשתקד שר הכלכלה ניר ברקת דרש להכריז על קטאר "מדינת טרור", בשל טענות למעורבותה בהתפרעויות האנטי־ישראליות בקמפוסים. "הם שפכו כסף על חמאס, אל־קאעידה ודאעש". אולם, גורמים שונים מצביעים, כי זו הייתה יוזמה ישראלית להזרים את המענקים החודשיים הקטאריים לעזה, עד 7 באוקטובר. זוהי רק דוגמה אחת לבכיר שתוקף בחריפות את הנסיכות.

"קטאר לא נכנסת תחת הגדרות שגרתיות", מסביר ד"ר יואל גוז'נסקי מה־INSS. "יחסי החוץ שלה ייחודיים. כאלו שאומרים 'לחסום יחסים', צריכים גם להסביר 'אוקיי, ומה הלאה?' מהם המחירים? הדילמה הישראלית טמונה בכך שאמנם קטאר פוגעת באינטרסים ישראליים, אבל גם משרתת אחרים: שחרור חטופים והפסקת האש. לגבי המימון של רצועת עזה, מי שמבקר את קטאר צריך לבחון את המדיניות הישראלית, ולראות את מי נכון להאשים".

מאז 2018 ועד פרוץ המלחמה קטאר הזרימה בגיבוי ישראלי מענק חודשי של 30 מיליון דולר לרצועת עזה, כאשר החלוקה המקורית היא סיוע של 100 דולר ל־100 אלף משפחות, 10 מיליון דולר רכש דלקים ממצרים, ו־10 מיליון דולר סולר לתחנת הכוח בעזה. אולם, כפי שעלה מפרסום בניו יורק טיימס מדצמבר 2023, ישראל הפנימה במהרה כי הכלי שהוביל ראש הממשלה בנימין נתניהו להשגת שקט הפך לחרב פיפיות.

אבירם בלאיש, סגן נשיא המכון הירושלמי לענייני חוץ וביטחון ואיש מערכת הביטחון לשעבר, מסביר כי ההשפעה התודעתית על ישראל נועדה למטרה אזורית. "לקטאר יש תדמית עם נראטיב שלילי שישראלים תפרו לה כמשרתת הטרור, ובמקרה הזה הם רוצים ישראלים שיבנו עבורה את הנראטיב הישראלי של המתווכת. זה נועד למיתוג הקטארי לא רק בישראל, אלא בד בבד ולא פחות מכך בעולם הערבי ומול ארה"ב".

לצד הזווית המדינית, בולט במיוחד גם הפן העסקי. כפי שנחשף בגלובס, שר המסחר והתעשייה הקטארי פייסל א־ת'אני הזמין משלחת בראשות ניסים זוארץ, נשיא בורסת היהלומים ברמת גן, ואת המנכ"ל ערן זיני לקונגרס יהלומים ותכשיטים בינלאומי שהתקיים בדוחא. המניע הקטארי לצעד שברמה המדינית חריג מאוד, היה כלכלי: הם מעוניינים להפוך ל"האב" בתחום, וישראל נתפסת כשחקן ותיק ומשמעותי בענף היהלומים.

איש עסקים ישראלי שסוחר עם מדינות מוסלמיות מציין כי קיימות נורות אדומות ביחס לקשר של דוחא עם תנועת האחים המוסלמים, "אבל זה לא משחק של אחד או אפס. אנחנו מוכרחים להיפתח לשיתופי פעולה עסקיים רבים ככל הניתן, כי כשקיימת תלות זה רע בכל מצב. כמדינה אנחנו צריכים לקבל ביזנס עם כולם".

פחד מאיראן

ד"ר גוז'נסקי מסביר כי ישראל לא בליגה של קטאר בזירה הבינלאומית, וכי דוחא חשובה מאוד לארה"ב בשל שלושה נדבכים מרכזיים: היכולות הדיפלומטיות, הנוכחות הצבאית האמריקאית והגז הטבעי. בסיס חיל האוויר "אל־עודייד" שסמוך לדוחא, למשל, הוא הבסיס האמריקאי הגדול ביותר מחוץ לשטח ארה"ב.

"הקטארים מעולם לא אמרו לאמריקאים 'אל תמריאו מכאן'. מבחינת ארה"ב, הקטארים הם השותפה הבכירה במפרץ. ארה"ב זוכרת כיצד בנסיגה הכאוטית מאפגניסטן, הקטארים שלחו מטוסים ואירחו אפגנים שפונו", מסביר גורם ביטחוני.

בשנת 2021 החליטה ארה"ב - בהשפעה הסכמי אברהם - להעביר את ישראל מגזרת פיקוד אירופה לפיקוד מרכז (סנטקום), במהלך שהידק את הקשרים הצבאיים בין ישראל לבין מדינות המפרץ, בהן קטאר. לגלובס נודע כי באפריל ובאוקטובר, היו הקטארים הראשונים לפנות לארה"ב בצל המתיחות של ישראל ואיראן ומתקפות הטילים.

"קטאר מפחדת מאוד מאיראן, ושיתוף הפעולה במסגרת סנטקום מאפשר לה לא להיתפס כמסייעת לישראל", אומר בכיר ביטחוני. "חשש נוסף הוא משכנותיה במפרץ שהטילו עליה חרם בין השנים 2021־2017. הקטארים רוצים להראות שהם פרו־מערב, ומוכנים במסגרת זאת לשבת עם משלחות - כפי שגם השתקף במו"מ בנושא החטופים".

מנופים בגז ובתקשורת

אחד הכלים שמשמרים את כוחה של הנסיכות הוא הגז הטבעי שהיא מספקת לאירופה, ביתר שאת מאז שרוסיה פלשה לאוקראינה. בעקבות כך, לפני שנה הודיעה חברת האנרגיה הלאומית על הגדלת קצב הפקת ה־LNG (גז טבעי מונזל) השנתית ב־85% עד 2030. קטאר היא מדינה עם 2.7 מיליון תושבים (מהם כ־12% בלבד אזרחים), אבל מדורגת במקום השלישי בעתודות הגז העולמיות.

מנוף לחץ נוסף הוא אל־ג'זירה, שמשמשת כשלושים שנה ככלי לדה־לגיטימציה נגד ישראל. החוק נגד שידור הערוץ בישראל אושר בכנסת באפריל אשתקד, אבל שחרורי החטופים במסגרת העסקה ממחישים את עוצמתו, כאשר הערוצים הישראלים משדרים דרכו בעקבות הבלעדיות שהוא מקבל מחמאס על הליך השחרור. הערוץ שמשודר ברחבי העולם, מקנה לקטאר השפעה גדולה על דעת הקהל.