דוח ביניים שמפרסם היום (ב') מבקר המדינה מתניהו אנגלמן על הליכי השיקום של יישובי הנגב המערבי בעקבות אירוע ה־7 באוקטובר 2023 מצביע על שלוש נקודות מרכזיות הדורשות מענה: עיכובים וסחבת בהקמת פתרונות הדיור החלופיים לחלק ממפוני העוטף; היעדר מענה מתאים לתושבי אופקים, שנפגעו גם הם כזכור במתקפת החמאס; וחצי שנה ללא מנהל קבוע למינהלת, מצב שפוגע במאמצי השיקום והפיתוח של היישובים.
● דוח מבקר המדינה: רק 11% מהמפונים קיבלו טיפול נפשי אחרי ה-7 באוקטובר
● התושבים מחכים למענקים? רק 6,500 מפונים חזרו לצפון מאז הפסקת האש
● מסתמן: תושבי קיבוץ רעים יוכלו עקרונית לשוב לבתיהם כבר בחודש הבא
במסגרת העבודה על הדוח בדקו אנשי משרד המבקר בחודשים ינואר 2024 עד פברואר 2025 את פעולותיהם של גופי השלטון המרכזי והרשויות מקומיות בנגב המערבי לשיקום פיזי, נפשי וקהילתי בעקבות אירועי ה־7 באוקטובר. היום מפורסם דוח ביניים עם הממצאים, לקראת פרסום דוח כולל אשר צפוי להתפרסם במהלך שנת 2025. הממצאים מעלים כמה סוגיות מרכזיות שדורשות טיפול ממשלתי ומקומי.
"עבודות התשתית בוצעו באופן לקוי המסכן את השוהים במקום"
המבקר הקדיש חלק נרחב מדוח הביניים שלו למה שהוא מגדיר כ"ליקויים במעבר של תושבי הקיבוצים בארי, חולית וכפר עזה ליישובי הביניים". כידוע, ישנם 13 יישובים בעוטף עזה שתושביהם טרם שבו לבתיהם, ובעזרת מינהלת תקומה הועמדו לרשותם פתרונות ביניים מסוגים שונים. המבקר מציין כי התרשם ש"צוותי המינהלת, המונים 63 עובדים, פועלים ללא לאות ומתוך תחושת שליחות ציבורית למילוי ייעודם ולסיוע לתושבים שפונו מבתיהם". עם זאת, הפתרונות שהעמידה המינהלת למפונים הציגו לא מעט ליקויים ובעיות.
כך, מציג המבקר, נכון לנובמבר 2024 טרם הסתיימו בקיבוץ רביבים הליכי הקמת השכונה החדשה עבור תושבי קיבוץ חולית המפונים, הליכים ש"לוו בקשיים בירוקרטיים וביצועיים רבים", כך בדוח. "במבני המגורים ליקויים רבים, התשתיות סביב הבתים ובמרחב הציבורי טרם הושלמו, הדרכים בקיבוץ אינן סלולות, ומבני הציבור החיוניים לשמירת חיי הקהילה טרם הוקמו".
גם הקמת השכונה הזמנית למפוני קיבוץ בארי, בקיבוץ חצרים, לוותה לגבי המבקר בקשיים בירוקרטיים וביצועיים: "התושבים נאלצו לעבור להתגורר במבנים לפני שבוצעה בקרה נאותה בנושא תקינות התשתיות בהם, כגון תשתיות חשמל ואינסטלציה. לפני המעבר למבנים טרם הושלמו עבודות התשתית במרחב הציבורי המשותף, ואלה שהושלמו בוצעו באופן לקוי המסכן את השוהים במקום. קיים מחסור במבני ציבור במגורי הביניים של קיבוץ בארי בחצרים, המקשה על מתן מענה הולם לצורכי הקהילה. גם בפברואר 2025 מתגלים ליקויים במבני המגורים".
באשר לשכונה המוקמת עבור מפוני קיבוץ כפר עזה בקיבוץ רוחמה, "הקמת חלק ממבני המגורים טרם הושלמה, ולכן המעבר של חלק מהתושבים לקיבוץ רוחמה מתעכב. הדבר מאלץ את קיבוץ כפר עזה לספק ולממן מסגרות חינוך מקבילות הן בקיבוץ רוחמה והן בקיבוץ שפיים, שבו שוהות משפחות עד להשלמת הקמתם של המבנים בקיבוץ רוחמה.
"יתר על כן, במבני המגורים יש ליקויים, הקמת התשתיות סביב הבתים ובמרחב הציבורי עדיין לא הושלמה, וכן טרם הושלמה הקמתם של מבני הציבור החיוניים לשמירת חיי הקהילה. סביב בית הספר היסודי שהוקם עבור תלמידי כפר עזה לא נסללו מדרכות המאפשרות הליכה בטוחה לתלמידים".
בשורה התחתונה, אומר המבקר, "העיכוב בלוחות הזמנים למעבר תושבי בארי, חולית וכפר עזה ליישובי הביניים הקשה מאוד על משפחות עם ילדים הלומדים במוסדות חינוך". כדוגמה הוא מציין את השכונה ברביבים לתושבי חולית: "הקליטה הסתיימה רק באמצע אוקטובר 2024, לאחר פתיחת שנת הלימודים, ועד לסיום הקליטה נאלצו הורים לילדים להסיע את ילדיהם למוסדות החינוך מבית המלון בים המלח, מרחק של יותר מ־100 ק"מ".
על־פי נתונים שהגיעו לידי גלובס, מתוך 61 יחידות דיור למפוני חולית, תשע יחידות נמסרו באוקטובר, וכל השאר לפני תחילת שנת הלימודים. בקיבוץ רוחמה, 174 יחידות דיור כבר נמסרו למפוני כפר עזה, ועשר יחידות הדיור הנותרות יימסרו בחודש מרץ.
עד היום הקימה המינהלת 1,006 יחידות דיור זמניות עבור פתרונות דיור כפריים למפוני העוטף, ועוד 900 יחידות דיור הושכרו למפונים במסגרת פתרונות דיור עירוניים בערים שונות ברחבי הארץ.
תקציב השיקום הפיזי של מינהלת תקומה לכל יישובי העוטף הוא 1.5 מיליארד שקל, מהם 1.1 מיליארד שקל הופנו אל 13 היישובים שנפגעו בצורה הקשה ביותר ב־7 באוקטובר, ושתושביהם מנועים מלשוב הביתה לעת עתה.
נציין כי כלל השכונות שהוקמו החלו להתאכלס לפני פחות משנה, כך שמצד הקבלנים הן עדיין מוגדרות תחת "שנת הבדק" שבמהלכה מאותרים ומתוקנים ליקויי בנייה. הליקויים שעליהם הצביע המבקר טופלו, או מטופלים בימים אלה.
ממינהלת תקומה נמס בתגובהר: "המינהלת קיבלה את דוח המבקר, תלמד את עיקרי הטענות המובאות בו ותפעל לתיקון הליקויים הנוגעים לפתרונות הדיור הזמניים. כידוע, מינהלת תקומה הוקמה בימים שלאחר פרוץ המלחמה ללא מתווה קיים או 'ספר הפעלה', ופעלה באופן מיידי כדי לספק מגורים קהילתיים זמניים ליישובים שנפגעו קשות באירועי ה-7 באוקטובר. זאת, בשיתוף־פעולה מלא עם נציגי הקהילות, ועד להשלמת מלאכת השיקום והבנייה מחדש של יישובי הקבע".
תושבי אופקים לא מקבלים מענה
בדוח מזכיר המבקר אנגלמן את העתירה שהגישה עיריית אופקים לבג"ץ במאי 2024, שבמסגרתה דרשה להיכלל ביישובי החבל הזכאים לקבלת סיוע ממינהלת תקומה. המבקר מציין כי הממשלה החליטה באוקטובר 2024 ש"גבולות" החבל יישארו עד לטווח של 7 ק"מ בלבד (קרי לא יכללו את אופקים), אך הדגיש כי באותה הזדמנות קבעה הממשלה שבתוך 60 יום יובאו לאישור הממשלה אזורים נוספים שיינתן להם מענה בעקבות פגיעתם באירועי 7 באוקטובר 2023. עד ליציאתו של הדוח החודש, טרם התקבלה החלטה בנושא, ולא ניתן מענה לתושבי אופקים.
המבקר עוסק בדוח גם בעובדה שכיום לא עומד בראש מינהלת תקומה מנהל קבוע במשרה מלאה, מאז עזב תא"ל משה אדרי את תפקידו באוגוסט 2024, יחד עם סגנו. כזכור, אלוף יפתח רון־טל היה אמור להחליף את אדרי בתפקיד, אך ויתר על כך בסופו של דבר.
"במפגשים שקיימו מבקר המדינה וצוות הביקורת עם נציגים מהיישובים שנפגעו באופן הקשה ביותר באירועי ה־7 באוקטובר, העלו הנציגים כי פרישתם של אדרי וסגנו מראשות המינהלת באוגוסט 2024 פגעה באופן ממשי בקידום המשימות המרכזיות שעמדו לפתחה", נכתב בדוח, "והקשתה את קבלתן של החלטות דחופות ואת מתן המענים על חסמים שעלו במסגרת עבודות השיקום והקמת מגורי הביניים".
ממשרד ראש הממשלה טרם התקבלה תגובה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.