המספרים נחשפים: הקרן שהשקיעה 6 מיליארד דולר בישראל

הענקית האמריקאית, הנחשבת לאחת מקרנות ההון סיכון הבולטות בישראל, הזרימה בשנים האחרונות כסף רב לסטארט־אפים מקומיים • לגלובס נודע כי היא ממנה את מנהל ההשקעות הוותיק דניאל אהרונוביץ' לשותף בארץ • בשיחה ראשונה הוא מסביר מה עומד מאחורי הירידה בהשקעות הקרן: "השוק צריך לעבור אתחול"

דניאל אהרונוביץ' / צילום: יוסף לאור
דניאל אהרונוביץ' / צילום: יוסף לאור

קרן אינסייט, אחת מקרנות הפרייבט אקוויטי הבולטות בהייטק האמריקאי, ממנה שותף חדש להשקעותיה בישראל: כשלוש שנים אחר מינויו של ליעד אגמון, לשעבר מנכ"ל דיינמיק יילד, מונה מנהל ההשקעות הוותיק דניאל אהרונוביץ' לשותף מלא בקרן. הוא ינהל את השקעות הקרן בארץ לצדו של אגמון ומייסד הקרן, ג'ף הורינג.

החותר שהפך למהנדס ועזר להפוך את אנבידיה לחברה של 3 טריליון דולר 
למה המשקיעים מאמינים שמכירת אינטל תצא לפועל, והעובדים ירוויחו בגדול 

כאשר עלה אהרונוביץ' לישראל לפני חמש שנים למרות שחי חיים נוחים בלונג איילנד, הוא היה מנהל השקעות צעיר יחסית שבא בסך הכול לפתוח את המשרד הישראלי של קרן אינסייט בארץ. שום דבר ממה שעשה אהרונוביץ' עד אז - ילדות סטנדרטית בלונג איילנד, לימודי מנהל עסקים באוניברסיטת ניו יורק, התמחויות קיץ בענקיות פיננסים במנהטן ותפקיד ראשון כאנליסט באינסייט - לא הכין אותו למה שיקרה רק שנה לאחר מכן.

הקרן, בניהולו של הורינג, הפכה למשקיעה הפעילה ביותר בהייטק הישראלי במשך מספר שנים, כשהיא רוכבת על גל השקעות הענק של שנות הקורונה והריביות הנמוכות. אחרי שנים של השקעה מרחוק, הפכה אינסייט, קרן פרייבט אקוויטי ששינתה עורה לקרן הון סיכון, למכונה משומנת של השקעות.

מקרנות ההשקעות הבולטות בישראל

הורינג, המשקיע בישראל מאז שנת 2000, היה ידוע כמי שחתום על הצלחות כמו וויקס, מאנדיי, סנטינל וואן, ג'ייפרוג ו־ווקמי. הוא היה מגיע לעתים קרובות לארץ ואף רכש דירה בהרצליה, ואהרונוביץ' היה זה שסייע באיתור החברות, במחקר עליהן ובסיוע בתפירת העסקאות. בשנים 2021 ו־2022 אינסייט וקרן נוספת בשם טייגר גלובל, שבינתיים נעלמה מהנוף הישראלי, היו למשקיעות האקטיביות ביותר בארץ.

בשנים האלה, אינסייט צברה לא מעט הצלחות: היא נחשבת לאחת מבעלי המניות הגדולים בוויז, יש לה מקום סביב שולחן המשקיעים באיילנד ובסמפריס והובילה השקעות בחברות שהכניסו לה רווח נאה באקזיט, בהם גרנולייט שנמכרה ב־650 מיליון דולר; און שנמכרה ב־2 מיליארד דולר; ודסי ואן איי.איי, שנמכרו לאנבידיה בכמיליארד דולר.

אולם, היו לקרן גם כמה נפילות: היא התרשלה בבדיקת הנאותות לפני שהשקיעה בסטארט־אפ ג'ונקו שהתברר כהונאה, הסתכסכה עם מייסד אופן ווב והשקיעה בחברת משלוחי מוצרי המרכולים אבו (Avo), שהבטיחה משלוחים מהירים למשרדים ופעלה בהפסדים עצומים.

סך הכול, אינסייט השקיעה ב־125 חברות, 100 מהן עדיין פעילות. אחרי שנתיים בפסגה, היא הורידה את הרגל מהגז וירדה מהמעמד של המשקיעה הפעילה בישראל. על פי סקר של IVC, KPMG וגורניצקי, אינסייט מוקמה ב־2023 רק במקום הרביעי בדירוג המשקיעות הזרות הפעילות בארץ ועל אף שהדירוג הרשמי לשנה שעברה טרם פורסם, מספר ההשקעות הראשונות שלה איננו עולה על זה של השנה הקודמת (חמש השקעות חדשות בשנה).

אחרי בולמוס של השקעות, משבר עליית הריביות שהחל במרץ 2022 הותיר את אינסייט עם צבר של חדי קרן שרגילות לגייס הון כמה פעמים בשנה, ללא אופק גיוס קרוב ושווי מנופח. כשליעד אגמון מונה לתפקיד שותף בקרן בשנת 2022, הוא הציג את עצמו כמי שבא "לחדר מבולגן לאחר שהמסיבה הסתיימה", כשהוא מתאר את ענף ההייטק בישראל.

אינסייט

תחום עיסוק: קרן הון סיכון ופריבט אקוויטי גלובלית המשקיעה בסטארט־אפים, בהם ישראלים. מטה החברה בניו יורק, ובין היתר יש לה משרדים בתל אביב ולונדון

היסטוריה: הוקמה בשנת 1995 על ידי ג'ף הורינג וג'רי מרדוק

נתונים: השקיעה ב־125 חברות, מעסיקה למעלה מ־300 עובדים וגייסה עד היום כ־98 מיליארד דולר

עוד משהו: פעילה בישראל כבר קרוב ל־25 שנה וחתומה על שורת הצלחות כמו וויקס ומאנדיי

השושבין באקזיט הענק עם אנבידיה

בראיון לגלובס מסביר דניאל אהרונוביץ', השליח הראשון של אינסייט לישראל, כי "בזמנים היותר קשים לקחנו צעד אחורה, אבל זו מגמה עולמית. התמקדנו בעזרה לפורטפוליו החברות הקיים ובתמיכה בצרכים שלהם. המשכנו להשקיע בחברות הקיימות ובשנתיים האחרונות הזרמנו מאות מיליוני דולרים לישראל. בסופו של דבר ראינו בשנה החולפת לא מעט אקזיטים אסטרטגיים, מה שגורם לנו להרגיש טוב לגבי 2025".

במונח "אקזיטים אסטרטגיים" מתכוון אהרונוביץ', ככל הנראה, לתפקיד ששיחקה אינסייט ברכישת שלוש חברות על ידי אנבידיה בשנה שעברה, מתוכן שתיים ישראליות. אהרונוביץ' שימש כחלק מצוות ההשקעה בסטארט־אפ ראן איי.איי (Run:AI) הישראלי, שפיתח מערכת הפעלה למעבדים גרפיים ונמכר בסכום מצרפי של כ־1.1 מיליארד דולר לענקית השבבים. לגלובס נודע כי בכירים מצוותי ההשקעות של אינסייט וחברות הפורטפוליו שלה נפגשו עם בכירי אנבידיה, מה שהוליד את הרכישה.

אקזיט נוסף בו היה מעורב אהרונוביץ' הוא של חברת און (לשעבר OwnBackup) מהשנה שעברה, שנמכרה לסיילספורס ב־1.9 מיליארד דולר.

אינסייט מנסה לגייס קרן חדשה, ולא הכול הולך חלק

כבר שנתיים וחצי, מאז יולי 2022, מנסה לגייס אינסייט את קרן ההון סיכון החדשה שלה. הגיוס, שהושק עוד לפני השקת ChatGPT בנובמבר 2022, הוא אחד הממושכים והכי מדוברים בעמק הסיליקון.

אינסייט עצמה לא נותרה חייבת ובשנה האחרונה מימשה חברות איכותיות במיליארדים רבים, בהם און הישראלית שנמכרה בכ־2 מיליארד דולר לסיילספורס, ווקמי, במקור ישראלית, שנמכרה לסאפ במיליארד דולר ורקורדד פיוצ'ר שנמכרה למאסטרקארד ב־2.65 מיליארד דולר. ההדלפה על מכירת וויז, בה מחזיקה אינסייט כ־9% מהמניות, עשתה לה רק טוב, ואף שהמכירה בוטלה, ודאי הוסיפה ליוקרה של הקרן שהייתה יכולה לרשום רק על בסיסה אקזיט של קרוב ל־2 מיליארד דולר.

הסיבות לגיוס הארוך

על פי מאגר קרנות ההון סיכון PitchBook תכננה אינסייט להגיע ליעד של 12.5־15 מיליארד דולר, אך הגיוס ארך זמן רב, בין השאר בשל ירידת הריביות ובריחת כספי המשקיעים מהשקעות טכנולוגיה. לפי ההערכה לפני כשנה עמד סך הגיוס של הקרן על בין 5־7 מיליארד דולר. רק בחודש ספטמבר חשף הפייננשל טיימס כי הקרן גייסה 10 מיליארד דולר, ואילו בחודש שעבר הודיעה אינסייט שהשלימה גיוס של "שתי קרנות בהיקף משותף של 12.5 מיליארד דולר", בלי לציין מה גודלה של כל קרן: קרן אחת להשקעות הון סיכון, אינסייט 13, ו"קרן הזדמנויות" במטרה להשלים השקעה בחברות פורטפוליו קיימות שזקוקות להון נוסף. אחת המטרות העיקריות של הקרנות היא להשקיע ברכישת השליטה בחברות הייטק במטרה להשביח אותן ולמכור אותן ברווח.

"הזרמנו מאות מיליוני דולרים לכאן"

אילו טעויות עשיתם ומהם הלקחים שלמדתם?
"אנחנו, כקרן, הרבה יותר מסתכלים באופן ביקורתי על מחיר הכניסה להשקעה. אנחנו שואלים את עצמנו כמה גדולה יכולה אותה חברה להיות ומה בסוף יהיה המחיר שלה בעת המכירה", משיב אהרונוביץ'. "במקרים מסוימים, הסיבה לירידה בהשקעות הייתה לתת לשוק לעבור סוג של אתחול. אבל גם אם אתה בוחן את הפעילות שלנו בשנתיים האחרונות, עדיין הזרמנו מאות מיליוני דולרים לישראל.

"רק ב־2024 השקענו בסך כל מעל ל־25 חברות ישראליות. כמובן שזה כולל גם חברות פורטפוליו שלנו, אבל חלק גדול מהתזה שאנו מקדמים בישראל היא להמשיך להיות מעורבים בחברות ולא משנה באיזה שלב הן".

על מנת להדגיש את החלק של אינסייט בסיפור של ההייטק הישראלי, אהרונוביץ' חושף כי כשעבר לארץ בסוף 2019, אינסייט השקיעה עד אז 700 מיליון דולר בחברות מקומיות. "כעת, 5 שנים לאחר מכן, המספר הזה עומד על מעל 5.8 מיליארד דולר". על פי אתר המחקר PitchBook, הקרן גייסה עד היום כ־98 מיליארד דולר, כך שסך השקעותיה בישראל עומד על מעל ל־6% מכלל ההון שגייסה.

"לסטארט־אפים רבים אין אסטרטגיה"

מינויו של אהרונוביץ' כשותף שני במשרד הישראלי מסמל גדילה של הקרן בארץ, אך אולי בהכרח גם העדפה של ג'ף הורינג, עד לאחרונה שותף שהיה מגיע לעתים קרובות מאוד לארץ, להותיר יותר מהפעילות כאן בידיים אחרות.

ג'ף הורינג, מייסד קרן ההשקעות אינסייט / צילום: אינסייט
 ג'ף הורינג, מייסד קרן ההשקעות אינסייט / צילום: אינסייט

הורינג עצמו יושב בדירקטוריונים של חברות כמו וויז, איילנד, ארמיס, ברינג ואופן ווב. למרות ריבוי ההשקעות שלה גם בחברות צעירות, קשה שלא לשכוח שאינסייט היא במקור קרן השקעות פרטית. ככזו, מזכיר אהרונוביץ', היא מחפשת עסקאות לרכישת שליטה (buyout) בחברות ישראליות, כפי שעשתה במקרים של ארמיס וצ'קמרקס - שאותה רכשה ב־84 מיליון דולר ומכרה ב־1.15 מיליארד.

"יש הרבה סטארט־אפים ישראלים שרוצים לעבור אירוע נזילות, אבל אין להם אסטרטגיה ממשית. אך אם גורם פיננסי עם הון גמיש כמו אינסייט יכול להיכנס ולספק את הנזילות, אז אפשר לספק החזרים למשקיעים המוקדמים ולקחת את החברה לגבהים חדשים. זה יהיה מיקוד גדול שלנו בישראל בתקופה הקרובה".