הם שלחו קורות חיים למשרה נחשקת וגילו: היא בכלל לא קיימת

מועמדות ומועמדים רבים שמגישים קורות חיים למשרה בהייטק מתלוננים שלעתים הם בכלל לא מקבלים מענה. חלק מהמשרות ממשיכות להתפרסם, אך אינן מאוישות במשך תקופה ארוכה, לעתים גם שנה ויותר. לפי חברת אתוסיה, העוסקת בתחום הגיוס וההשמה, שיעור המשרות "המוקפאות" - משרות שפורסמו אך לא מאוישות וממשיכות להופיע באתר החברה - זינק באופן דרמטי בשנים האחרונות. לשם השוואה, אם בינואר 2022 השיעור עמד על 3%, בשנתיים האחרונות הוא מגיע ל־9%־11%. הנתונים מתייחסים למגוון משרות, בהן פיתוח תוכנה, פיתוח חומרה, פרודקט, משאבי אנוש, תפעול, רכש, מכירות ועוד.

● השכר התכווץ, מענקי החתימה נעלמו: המציאות החדשה בהייטק
● הם למדו תואר נחשק, חלמו על משרה בהייטק אבל יושבים בבית בלי עבודה

"משרה מוקפאת היא תופעה מוכרת", מסביר אייל סולומון, מנכ"ל אתוסיה. "היא יכולה לבוא לידי ביטוי כשחברה פרסמה משרה בלינקדאין והקפיאה אותה, אך לא הסירה אותה מסיבה כזו או אחרת". לדבריו, במרבית המקרים אין מדובר בניסיון להטעות את מחפשי העבודה, אלא תוצאה של חוסר יעילות ארגונית או אי־בהירות לגבי צרכי הגיוס העתידיים. "למשל, כאשר יש מספיק מועמדים שהגישו לתפקיד, תהליך גיוס מתקדם עם מועמדים ספציפיים, בעיות סביב אישור התקן, או פשוט כי הארגון מתקשה לקבל החלטות". השיעור הנוכחי של משרות מוקפאות, לדברי סולמון, הוא חריג ברקע המלחמה, שהשפיעה על הפעילות העסקית של חברות רבות: "אין דבר כזה 9%־11% בתקופות שגרה".

 אייל סולומון, מנכ''ל אתוסיה / צילום: איל יצהר

מחסור במשאבי אנוש ומסר לטאלנטים

טובי שטיין, ראש מחלקת טאלנטים ותפעול בקרן TLV Partners, מסביר כי אחת הסיבות המרכזיות לתופעה היא מחסור במשאבים. "צוותי משאבי האנוש מקבלים מאות קורות חיים ומתחילים בתהליכי גיוס, אבל בגלל משאבים מצומצמים, עד שמועמד מתקבל לבסוף לתפקיד, הצטברו עוד עשרות או מאות מועמדים שפשוט לא זכו למענה", הוא מסביר. "קיים קושי טבעי לחזור לכל מי שהגיש, כמו גם לעדכן את סטטוס המשרה בזמן אמת".

אלא שלדבריו, בחלק מהמקרים משרות מוקפאות משמשות גם ככלי עבור המגייסים. "חברות רבות עורכות ניסויים בפרסום משרות כדי לבדוק היענות לתפקידים במיקומים שונים כמו חו"ל. למשל, עבור משרה בארה"ב".

במקרים אחרים, אומר שטיין, יש משרות שתמיד נשארות פתוחות: "חברות שמתמודדות עם קושי לגייס לתפקידים מבוקשים, כמו מהנדסי אלגוריתמים בכירים, משאירות את המשרות פתוחות באופן קבוע. זה מסמן לטאלנטים איכותיים שהדלת תמיד פתוחה. בנוסף, לפעמים יש מועמד פנימי שרוצים לקדם בחברה, אבל ההנהלה דורשת לקיים תהליך חיפוש פורמלי אז היא מפרסמת את המשרה כחלק מהפרוטוקול".

באופן כללי, מדגיש שטיין, גם השוק השתנה מאז שפרצה המלחמה. "בהרבה תחומים כבר לא מדובר ב'שוק של מועמדים'. יש יותר קורות חיים מאשר משרות פנויות ופחות מגייסים שיכולים לטפל בכל הפניות".

ישראל היא לא היחידה

ומה קורה בעולם? מבט אל מעבר לים מגלה כי התופעה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב למשל, ענקיות טכנולוגיה כמו גוגל ואמזון הודיעו בשנים האחרונות על הקפאות גיוס, אך בה בעת המשיכו לפרסם משרות רבות באתרים שלהן. מדובר בתופעה שנקראת "backfilling" - תהליך שבו חברות ממשיכות לגייס למשרות ספציפיות למרות הקפאת גיוס כללית.

בראיון שהעניקה בת' גלטי, סמנכ"לית חוויית האנשים והטכנולוגיה באמזון, היא הסבירה את הפער הזה: "באופן כללי, בהתאם לעסק או לאזור בו ממוקמת החברה, אנחנו נגייס מחליפים לעובדים שפונים להזדמנויות חדשות וישנם מקומות ממוקדים שבהם נמשיך לגייס אנשים בהדרגה". כלומר לדבריה, למרות ההכרזות על הקפאת גיוס, חברות עדיין צריכות לשמור על כוח עבודה מינימלי כדי להמשיך להרוויח, ולכן הן מעוניינות לשמר מאגר של מועמדים חזקים למשרות שמתפנות כאשר עובדים עוזבים מיוזמתם.

בדצמבר לדוגמה, קלארנה (Klarna), ענקית תשלומים שוודית, הצהירה כי "הפסיקה לגייס לפני כשנה" וצמצמה את מצבת העובדים בשל שימוש בבינה מלאכותית. אולם, באתר החברה עדיין פתוחות יותר מ־50 משרות ומנהלים בחברה פרסמו לאורך 2024 עדכונים בלינקדאין על גיוסים. כשעומתו עם הפער, הודה דובר החברה: "אנחנו לא מגייסים באופן אקטיבי כדי להרחיב את כוח העבודה, אלא מבצעים backfilling לתפקידים חיוניים".