הדרישה החדשה של בנק ישראל: הקלות בשווי מיליארד וחצי שקל בשנה

ריבית על עו"ש והקלות על המינוס: בנק ישראל מציע לבנקים מתווה שיימשך את ההטבות שהציעו עד כה ללקוחות, ודורש כי המערכת הבנקאית תקצה 1.5 מיליארד שקל בשנה למימון ההקלות השונות • המתווה החדש יחול עד לסוף השנה הבאה

דני חחיאשוילי, המפקח על הבנקים / צילום: יוסי כהן
דני חחיאשוילי, המפקח על הבנקים / צילום: יוסי כהן

בנק ישראל מצפה מהבנקים לבנות מבנה הטבות חדש לכלל הציבור, ולא רק למי שסבלו ישירות מהשלכות מלחמת "חרבות ברזל", קרי הנפגעים מהמלחמה, המפונים בגזרות השונות והמילואימנקים. יום לפני שמתחילה עונת הדוחות של הבנקים, מודיע הבנק המרכזי כי הוא מציע לבנקים לגבש מתווה הקלות לכלל הציבור. 

רווחי שיא, אשראי לנדל"ן ודיבידנדים: 4 הערות לקראת פרסום דוחות הבנקים
המפקח שם ברקס לבנקים: לא יוכלו להגדיל את חלוקת הדיבידנד
חמשת הבנקים מציגים: שיתוף-פעולה נדיר לקבלת פטור מהסדר כובל

כך מצוין בהודעת בנק ישראל כי "על רקע אי-הוודאות הגאו-פוליטית הנוכחית, האתגרים שהיא מייצרת לפעילות הכלכלית, והרווחיות הגבוהה של הבנקים בישראל", הבנק גיבש עקרונות משלו למתווה שהוא מציע לבנקים לאמץ. זהו מתווה נוסף להקלות שניתנו לאוכלוסיות שנפגעו ישירות מהמלחמה, ושבראיית בנק ישראל "נכון שהמערכת הבנקאית תאמץ". לדברי הבנק, "אימוץ המתווה יתרום לרווחת הלקוחות ויחזק את אמון הציבור במערכת הבנקאית".

המתווה החדש שהבנקים נדרשים בפועל לאמץ, יחול עד לסוף השנה הבאה. בבנק ישראל מוסיפים כי הוא עשוי "להתעדכן במקרים מסוימים כגון שינוי משמעותי באי הוודאות הגיאופוליטית, או ברווחיות של המערכת הבנקאית ובתנאי השוק בהם היא פועלת".

עלות המתווה ברמת המערכת הבנקאית מוערכת ב-1.5 מיליארד שקל, למימון הקלות שונות מהמגזר הקמעונאי. ככל שיימשך למשך שנתיים - עלותו תסתכם ב-3 מיליארד שקל. "הסכום המוצע משקף איזון נכון בין הצורך להקצות מקורות לטובת גיבוש הקלות של ממש שיגיעו ישירות לציבור הלקוחות, לבין הרצון שלא לייצר אתגרים בכל הנוגע לעמידות המערכת הבנקאית ולחוסנה", נמסר על ידי בנק ישראל.

מה צפוי להיכלל בסלי ההטבות?

הבנקים אמורים להציע סלי הקלות לציבור שיכללו: תשלום ריבית בחשבון העובר ושב (עו"ש) או מתן הטבות על יתרות הזכות בחשבון העו"ש. כמו כן, עליהם לשפר "באופן מוכח", את הריביות שהם משלמים על פיקדונות לטווח קצר . לפי מנוע השוואת הריביות של בנק ישראל מדובר לעיתים בתשלום ריבית אפסית בשנה, שלא חורגת את רף 0.2%.

כמו כן, נדרשים הבנקים להציע הטבה בצורת הפחתת שיעורי הריבית על יתרות החובה, קרי - האוברדרפט. ובנוסף לאפשר מנגנון של הסטת כספים אוטומטית, מעל ליתרה מינימאלית שהוגדרה מראש, מחשבון העו"ש למסלולים מניבי תשואה. עוד נדרשים הבנקים לתת פטור מעמלות או הנחה משמעותית לקבוצות אוכלוסייה מובחנות.

בבנק ישראל הדגישו כי ההחלטה אודות גובה הסכום המוקצה לכל סל נתונה לשיקול דעתו העסקי של כל בנק . כמו כן, על כל בנק לפרסם את היקף ההטבות שניתנו בפועל בדוחות הכספיים שלו על פי פורמט דיווח שיפרסם הפיקוח על הבנקים. כאשר הדיווח יבוקר על ידי הפיקוח על הבנקים .

בבנק ישראל ציינו כי הם "קוראים למערכת הבנקאית להירתם לאתגרי השעה ולאמץ את עקרונות המתווה המוצעים". אך שם משאירים את המתווה, לפחות פורמלית, כצעד וולנטרי שכל בנק יוכל לאמץ אותו בעצמו. עוד נמסר כי "בנק ישראל לפעול להגברת התחרות במערכת הפיננסית באמצעות הסרת חסמים וקידום צעדים תשתיתיים וצעדי הסברה. חלק מהצעדים הללו כבר הבשילו ונותנים את אותותיהם בחיזוק כוחו של הלקוח וחלקם האחר יבשיל בהמשך הדרך ויתרום גם הוא את חלקו להגברת התחרות".