"לקח לנו הרבה זמן להשיג עונש מאסר על תיאום מחירים. שברנו את תקרת הזכוכית"

על שולחנה של עו"ד מיכל כהן, הממונה על רשות התחרות, מונחים בימים אלה כמה תיקי תחרות כבדים - האם לבטל את הפטור מהסדר כובל שניתן לענקית המשלוחים וולט, האם אל על ניצלה את מעמדה כשהעלתה מחירים בתקופת המלחמה, וגם כתב האישום התקדימי שהוגש לאחרונה נגד בכירים בענף המזון.

● פרויקט הנשים המשפיעות של גלובס 2025: הרשימה המלאה

לכל אחד מאלה השלכות כבדות משקל, אך כתב האישום האחרון היה ממש פצצה שהטילה הרשות. הוא הוגש נגד מנכ"ל ובעלי רשת הקמעונאות ויקטורי אייל רביד, בעלי רשת יוחננוף איתן יוחננוף, המשנה למנכ"ל אלעד חרזי ואחרים בטענה לתיאום מחירים באמצעות ראיונות בתקשורת. בין האמירות המוזכרות באישום ישנן התבטאויות פומביות של רביד מאוקטובר 2021, אז אמר למשל בגלי צה"ל: "הולכת להיות עליית מחירים חזקה מאוד".

"החקירה התחילה בסוף 2021, ומה שהקפיץ אותי היה הדרך שבה העלאות המחירים והתיאום נעשו", מספרת כהן לגלובס. "מותר לחברה להחליט מתי להעלות מחירים, אבל במקרה הזה ספקים וקמעונאים מצאו לנכון להגיד מה הם חושבים שאולי צריכה להיות העלאת המחירים. ממתי חברה מפרסמת לכלל הציבור מה היא אולי הולכת לעשות בעניין העלאות מחירים? הם מצאו שיטה חדשה - להגיד מה הם חושבים שאולי צריך לקרות ולראות מה ילד יום".

נראה שהשיטות של תיאום המחירים משתכללות כל הזמן. פעם זה היה בחדרי חדרים, בסודי סודות, והיום זה בתקשורת, בפומבי.

"פעם הדברים היו בוטים יותר. כבר ראינו אנשים שמכניסים את המתחרה שלהם לג'קוזי כדי לדעת שהוא לא מקליט אותם, ראינו הודעות וואטסאפ שמוחקים, ראינו טלפונים טיפשים שמוחזקים בתוך כספת ותיאומי מחירים בפקסים. אבל עכשיו פשוט הולכים ומדברים על זה בתקשורת. יש פה לגמרי מסר לבעלי עסקים שמה שהם לא יכולים לומר למתחרה שלהם בחדר סגור, הם גם לא יכולים לומר בתקשורת".

אתם דורשים בתיק הזה מאסרים בפועל. אם יהיו הרשעות, להערכתך יהיו מאסרים?

"כן, עשינו המון עבודה לאורך השנים כדי להעלות את רף הענישה. מי שעוקב אחרי פסקי הדין שלנו יודע שהמון זמן לא הצלחנו להגיע למאסר בפועל, לקח הרבה מאוד זמן לשכנע שופטים שזה לא רק משול לגניבה, אלא שזו גניבה באמת מהכיס של הציבור כולו. היום כבר שברנו את תקרת הזכוכית הזאת. האכיפה הפלילית שלנו היא מהמתקדמות בעולם בהשגת עונשי מאסר".

כהן אף מתייחסת לטענה שהתיאומים האלה בסופו של דבר גורמים ליוקר המחיה. "ליוקר המחיה יש המון גורמים. הבעיה שמונחת לפתחי היא שהוא יכול להיגרם מהתנהגות של עסקים שמעלים מחירים באופן לא לגיטימי תוך פגיעה בתחרות. גורם נוסף שהוא סופר־משמעותי ביוקר המחיה הוא ההתנהלות של הממשלה והרגולטורים, שמונעים הרבה פעמים תחרות. אלה יכולים להיות חסמים רגולטוריים במובן של תקנים ייחודיים, כמו כל מיני דרישות בהיבטים של כשרות במזון או עיכובים במכס".

מה עם הצרכנים? להם אין שום אחריות?

"העדפות הצרכנים מאוד משפיעות על המחיר. אם אני מוכן לרכוש רק מותג אחד, ולא משנה באיזה מחיר, יש לזה השפעה דרמטית על המחיר שייקבע. אבל צריך לשים לב שיוקר המחיה זה לא רק במזון - בגז, בחשמל ובהרבה דברים אחרים אין תחרות ולצרכן לא תמיד יש השפעה".

במהלך המהפכה המשפטית נפתחו קבוצות וואטסאפ של בעלי עסקים שהתאגדו. יש אומרים שזה בעייתי מבחינה תחרותית והרשות לא נוגעת בזה.

"חוק התחרות עוסק בהתאגדויות כלכליות שפוגעות בתחרות, לא בהבעת דעה פוליטית. מכל האינדיקציות שקיבלנו נראה שהרקע והמניעים היו בהיבט האידיאולוגי ולא בתחום העסקי. ברור שאנחנו לא אוהבים את זה ויש כאן סכנה של מדרון חלקלק, אבל קבוצת וואטסאפ אינה הפרה של החוק".

"לא חשבתי שאהיה עורכת דין"

כהן נולדה ברמת גן ובילדותה המוקדמת עברה עם משפחתה לכפר סבא. היא מעידה על עצמה שהייתה תלמידה טובה, במיוחד במקצועות ריאליים כמו מתמטיקה וכימיה, מה שהוביל אותה לאחר השירות הצבאי להירשם ללימודי הנדסה כימית באוניברסיטת תל אביב. אבל החיים בסופו של דבר לקחו אותה לכיוונים אחרים לגמרי. "הגעתי ליום הראשון ללימודים לאחר טיול ארוך במזרח. נכנסתי לכיתה ובשנייה שראיתי את האנשים שסביבי אמרתי 'אני לא רוצה להיות פה עכשיו'. עדיין הייתי במוד של חזרה מטיול ורוב הסטודנטים לצידי היו עתודאים צעירים", היא נזכרת.

כבר באותו היום היא הלכה למזכירות והסבה את מסלול הלימודים שלה לכלכלה. בהמשך שילבה לימודי תואר ראשון במשפטים. "לא באמת חשבתי שאהיה עורכת דין. חשבתי שאשתלב בעולם המסחרי".

אבל המציאות שוב תפסה כיוון אחר. לאחר שסיימה את לימודיה בשתי הפקולטות בהצטיינות, היא הגיעה לראיון במחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, רק "כי כולם אמרו שזה הכי יוקרתי" - והתקבלה. ביום השני להתמחות נכנסה לתיק התחרות הראשון שלה: תיק קרטל הביטוח. בהמשך היא למדה לתואר שני במשפט וכלכלה בספרד, ולאחר מכן חזרה לעבוד בפרקליטות המדינה - שם היא נשאבה ישר לדיון בערעור בעליון בתיק קרטל הביטוח. "זה תיק שנמשך הרבה שנים. ההפרות היו ב־1991 והערעור בעליון הסתיים ב־2005".

גם היום תיקי תחרות נמשכים שנים?

"כן. יש לזה כמה סיבות - החובות שצריך לעמוד בהם כדי להוכיח את התיק מעל לספק סביר, חומרי החקירה הרבים וגם העובדה שבתיקי קרטל בדרך כלל מדובר בכתבי אישום עם המון משתתפים. גם העומס בבתי המשפט גורם להימשכות ההליכים - לאחרונה עברנו מבית המשפט המחוזי בירושלים, שהיה מוסמך ייחודי לעבירות תחרות, לבית המשפט בלוד, כי תיקים לא התקדמו בגלל העומס. כעת אנחנו מקבלים את הפידבק שלוקחים את התיקים שלנו כתיקי דגל. אני שמחה להגיד שיש לנו הקראה בתיק של ויקטורי כבר במרץ".

אל רשות התחרות הצטרפה כהן ב־2006, כסגנית היועץ המשפטי לעניינים פליליים. ב־2013 מונתה לסגנית בכירה ליועץ המשפטי לעניינים אזרחיים ומנהליים, ובדצמבר 2018 מונתה ליועצת המשפטית של הרשות, תפקיד שבו כיהנה עד למינויה לממלאת מקום הממונה על ההגבלים העסקיים (שמה הקודם של רשות התחרות) באוגוסט 2021 עם פרישתה של עו"ד מיכל הלפרין. בינואר 2022 מונתה לתפקיד במינוי קבוע בידי שרת הכלכלה דאז אורנה ברביבאי.

כשנה וחצי לתוך התפקיד כהן נתקלה בקושי מכיוון בלתי צפוי: מאז מאי 2023 מנסה שר הכלכלה ניר ברקת להביא להדחתה, בין היתר על רקע טענותיו לחוסר טיפול במונופולים במשק ואחריותה להתייקרויות. בראשית 2024 פנה ברקת לנציב שירות המדינה בבקשה לכנס את ועדת המינויים ולהביא לסיום העסקתה, ובהמשך אף פנה לבג"ץ בדרישה להורות לנציב שירות המדינה לכנס את ועדת המינויים על רקע טענות לחוסר אמון חריף ששורר בינו לבין הממונה.

מטבע הדברים כהן לא מעוניינת להתייחס לנושא. "אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא ובתיאום עם משרד הכלכלה", היא אומרת. "מעבר לזה, את כל מה שיש לי לומר כתבתי במכתב לנציב שירות המדינה, ואין לי מה להוסיף".

"מותר להיות מונופולין"

כך או כך, כהן ממשיכה לעבוד כרגיל ולהלחם במונופולים. באוקטובר האחרון הטילה כהן עיצום כספי חסר תקדים של 111 מיליון שקל על שטראוס וקנס של כמיליון שקל על משק ויילר בגין מיזוג שביצעו שלא כדין. נוסף על כך, הוטלו עיצומים על שלושה נושאי משרה בכירים בשטראוס בסכום של כ־600 אלף שקל כל אחד - גיורא בר־דעה, מנכ"ל הקבוצה לשעבר; אייל דרור, מנכ"ל שטראוס ישראל לשעבר; וגור זמיר, סמנכ"ל הכספים לשעבר בשטראוס ישראל. מדובר בעיצום הכספי הגבוה ביותר שניתן להטיל על חברה במסגרת האכיפה המנהלית. "רצינו שלא יגבילו את גובה הקנס בחוק, אבל הגבילו אותו, אז זה המקסימום שיכולתי להטיל. הייתי מטילה קנס גבוה יותר".

השוק היום מחונך יותר מאשר מה שהוא היה לפני עשור מבחינה תחרותית?

"אנחנו כל הזמן מקבלים אינדיקציות שהקנסות מרתיעים מאוד את החברות במשק. חברות יעשו ועושות את מה שהן יכולות כדי למקסם רווח, אבל בסוף הן מיישרות קו ומשנות את ההתנהלות שלהן כי ממש לא משתלם להן לקבל קנסות של מיליונים. חוקי התחרות שינו את השוק. לא סתם אנחנו לא רואים היום קרטלים כמו בעבר, אבל המאבק במונופלים תמיד יהיה".

אז למה אתם לא מכריזים יותר על מונופולים? כמעט ואין הכרזות.

"אחת הטעויות שאנחנו מתקשים כנראה להסביר זה שהכרזה על בעל מונופולין היא בעיקר דקלרטיבית ובפועל זה לא עושה שום דבר יותר טוב לצרכן ממה שהיה קודם. מותר להיות מונופולין, זו לא הפרה של החוק. לבעלי מונופולין יש חובות בחוק שחלות עליהם בין שהכרזתי עליהם ובין שלא. בעל מונופולין זה מצב, זו עובדה".

הם יכולים לטעון שהם לא, ואז החובות לכאורה לא חלות עליהם.

"אם יש מישהו שיודע שיש לו כוח שוק - הוא בעל המונופולין. הוא יודע הכי טוב מה הוא יכול לעשות ומה לא. להכריז על בעל מונופולין כבעל מונופולין כשהוא יודע את זה, זה לתת פול גז בניוטרל כשהוא עוד לא עשה שום דבר רע. זה מיותר וזה לא מה שצריך לעשות. מה כן אנחנו עושים? אם אנחנו רואים שיש עסק שיש לו כוח והוא מנצל את כוחו לרעה, אז אני אטיל עליו עיצום כספי ובדרך אני אכריז עליו כמונופולין. אני לא אעשה את זה לצורך ההכרזה בלבד, כי ההכרזה בלבד לא תשנה את החובות שחלות עליו, וזה מבזבז הרבה מאוד משאבים".

"מחיר גבוה הוא לא הפרת החוק"

ואם כבר מונופולין, אז אי אפשר שלא לדבר על כוח השוק של וולט. "הרשות כבר ביצעה אכיפה נגד החברה בתיק שהיה על קרוסלת 'רק בוולט' (פיצ'ר באפליקציה שקידם עסקים מסוימים שהיו רק בוולט - אל"ו). בסוף היא הגיעה איתנו להסדר שבו היא הודתה שהיא בעלת מונופולין, והיא שילמה לא מעט מיליונים והתחייבה להפסיק את הפגיעה בתחרות".

מנגד, בסיפור של וולט מרקט (חנות מוצרי המכולת של וולט) נתתם להם פטור מהסדר כובל, למרות שוולט חשופה למחירי הסופרים המתחרים ולהרגלי הקנייה של הצרכנים, מה שיכול להוביל אותה להורדת מחירים במוצרים מסוימים ולמשיכת לקוחות.

"אנחנו בודקים כל טענה להפרה. עלו עכשיו בכנסת טענות לבלעדיות בנוגע לוולט מרקט, וכל מה שעולה בכנסת אנחנו בודקים. כשוולט הגיעו לבקש את הפטור היו שתי חלופות - או שהיא תמכור רק את עצמה או שהיא תמכור גם עבור קמעונאים אחרים. היה טוב יותר לצרכן אילו לא היו בכלל אפשרויות והיה רק וולט מרקט?".

אז אין פגיעה בתחרות בפעילות של וולט מרקט?

"לא חשבתי אז, ואני עדיין לא חושבת, שהייתה עם זה בעיה. עכשיו נתנו שוב פטור קצר לחצי השנה הקרובה כדי להעמיק את הבדיקות ולבחון איזו פגיעה בתחרות יכולה להיות. אנחנו נצטרך לעשות כאן דרישות נתונים משמעותיות מוולט ולבדוק את הדבר הזה לעומק".

כהן אף מתייחסת להעלאת דמי התפעול שנעשתה לאחרונה. "על פניו זו לא פגיעה בתחרות. זה לא שוולט שמה רגל למתחרה שלה כשהיא גובה הרבה. אם אין פלטפורמה שיכולה לתת לה פייט, אז המשמעות היא שמשלמים יותר. מחיר גבוה, ברוב הפעמים, הוא לא הפרה של חוק התחרות. כשבעל מונופולין מבקש מחיר גבוה משמעותית מתנאי תחרות, מה שנקרא מחיר מופרז, זו דוקטרינה שהיא לא קלאסית בדיני תחרות".

היה ראש רשות אחד לפחות בעבר שחשב שזה קלאסי לרשות התחרות, פרופ' דיויד גילה.

"וכמה תיקים על מחיר מופרז הוא עשה? אפס. הרשות הבהירה בהמשך שזה לא תחום קלאסי שלה, אלא במקרים מאוד קיצוניים".

תיק נוסף שאיתו מתמודדת כהן הוא זה של אל על, שהעלתה מחירים בצורה חדה בתקופה של המלחמה. "בחודש הראשון אחרי פרוץ המלחמה אל על מצאה את עצמה לבד, והיו אנשים שרצו לחזור לצו 8 מטיולים במזרח, או משפחות שבהן ההורים נמצאים בחו"ל והילדים נמצאים בארץ. אלה באמת המקומות שיותר מתאימים להסתכל עליהם בעיניים של מחיר מופרז, כי היו יחסי כוחות והיה צורך. עבור חלק מהאנשים הטיסות לא היו מותרות, אלא צורך ממשי, אבל אנחנו צריכים לזכור שזה עדיין לא אומר שיש פה מחיר מופרז ברמת התערבות של רשות התחרות".

מתי תתערבו?

"התיק של אל על חשוב מאוד, אבל גם מורכב מאוד. אנחנו בוחנים מחיר מופרז, אבל אנחנו מחפשים את הסיטואציות שבהן התפוסה לא הייתה מלאה ועדיין המחיר היה גבוה. אנחנו מחפשים מקרים שבהם הלקוח היה צריך את החברה, והיו מקומות על המטוס, והחברה ניצלה את זה. אנחנו בוחנים את כל הטיסות ומשווים בעצם למה שהיה קודם, ב־2022 או 2023. אנחנו לא מפקחים על מחיר, זה לא התפקיד של רשות התחרות. אנחנו מחפשים רק את בעל המונופולין שמנצל את כוחו לרעה באופן קיצוני".