צה"ל לא הפעיל כראוי בקרה שתערער את התפיסות שהשתרשו בו, לא רק שאנשי המודיעין לא הבינו נכונה את ארגוני הטרור ברצועת עזה - הם לא הפנימו את ציר הטרור האיראני כולו. בשעות האחרונות לפני המתקפה חשבו שמדובר בהכנות לתרגיל, כשבפועל מהבוקר ועד הצהריים חדרו לישראל כ־5,000 מחבלים משורות חמאס וארגוני טרור נוספים.
● ההתעלמות מסימני האזהרה - וגבורת הלוחמים: תחקיר צה"ל על הפלישה למוצב נחל עוז
● כמה משאיות סיוע הומניטרי נכנסו לרצועה כשבן גביר ישב בממשלה?
כל זאת ועוד עולה מעיקרי התחקירים המטכ"ליים על אסון ה־7 באוקטובר שמתפרסמים היום (ה'), וחולקו לארבעה נושאים מרכזיים: התפיסות האסטרטגיות, המבצעיות והאופרטיביות עד 7 באוקטובר; הפערים המודיעיניים; הלילה בין 6 ל־7 באוקטובר; והלחימה מתחילת המתקפה של חמאס ועד השבת השליטה בעוטף.
תפיסת האיום השגויה: עזה היא איום משני
מאז מבצע צוק איתן ב־2014, התגבשו במערכת הביטחון ובדרג המדיני תפיסות שהתפוצצו בפניהם ב־7 באוקטובר. מערכת הביטחון הפנתה את עיקר תשומת ליבה לצפון, בשל הציפייה כי מלחמה תיפתח מכיוון איראן וחיזבאללה. בצה"ל לא הפנימו כי על אף הפרדוקס שבו חמאס לא לגיטימי, הוא שולט - ועל כן מתכונן למתקפה נרחבת.
מדינת ישראל "התמכרה" לניהול סכסוך שבו משמרים את המציאות הקיימת כפי שהשתקף, למשל, מהמענקים הקטאריים לרצועת עזה בסך 30 מיליון דולר בחודש. כתוצאה מכך, השתרשה התפיסה שלפיה חמאס אינו נערך למלחמה רחבה. בצה"ל מבינים כעת, כי פספסו הטמעה של רכיבי הונאה שבהם חמאס השתמש, ועודדו את אותה תפיסה.
ההבנה השגויה לגבי חמאס הובילה לאי־הכללת אירוע של מתקפת פתע רחבה כתרחיש הייחוס, וישראל חשבה שבאמצעות שיטת מב"ם (מערכה בין מלחמות), ניתן לשחוק את יכולות חמאס. במערכת הביטחון התארגנו באופן קבוע להתמודדות עם חמאס בתור איום מוגבל ותגובתי בבסיסו, וכזה שתבוא לגביו התרעה. במסגרת תפיסת האיום המוגבל והקמת המכשול בגבול, האיום הרקטי נתפס כמרכזי - ולא כלל פשיטה. במערכת הביטחון מפנימים כעת שבלתי אפשרי להגן על העוטף כשהעזתים על הגדרות, וכי תחושת הביטחון כתוצאה מהמכשול שהוקם בגבול הייתה מופרזת.
טעות מהותית נוספת עסקה בנושא איראן ו"ציר ההתנגדות" שהופעל באמצעות המורדים החות'ים בתימן, ארגוני הטרור ברצועת עזה, חיזבאללה בלבנון והמיליציות בעיראק. במהלך המלחמה הבינו בצה"ל, כי תפיסת האויבים את המלחמה הרב זירתית הייתה מתקדמת יותר מאיך שהכירו אותה, עד כדי גיבוש רעיון מערכתי־צירי להשמדת ישראל. בעקבות כך, בצה"ל תומכים בהרחבה ובהאצה של בניין הכוח למערכה רב־זירתית.
עלי חמינאי. המנהיג העליון של איראן / צילום: ap, khamenei.ir
בצה"ל מבינים כי מדינת ישראל נכנסה ל־7 באוקטובר עם סל תפיסות שגוי, שהביא לאסטרטגיה הקלוקלת. חלק מהותי בבעיה היה אגף המודיעין שלא סיפק התרעה, ומערכת התפיסות גרמה לכך שלא היה מאמץ שיטתי לערער עליה. מכאן והלאה, בצה"ל רואים "ניהול סכסוך" מול אויב שתכליתו להשמיד את המדינה, וביעדים יש להעדיף את הסרת האיום על פני השגת השקט הביטחוני.
המערכות הטכנולוגיות בגבול נכשלו במתקפת חמאס ולכן כשמקימים מכשול, מוכרחים לשלב כוח אדם בהיקף רלבנטי, ולהשקיע משאבים ויכולות בהיקף סביר. במידה ופועלים למניעת האיום הבא, מוכרחים לנתח את הנושא, ובכל הנוגע לתפיסות - מוכרחים לנהל תהליך סדור ומעמיק של בקרה, בחינה וערעור.
כישלון המודיעין חמור יותר מכישלון ההתרעה
התחקירים של צה"ל מצביעים כי הכישלון המודיעיני שנחשף בפרוץ המלחמה, רחב יותר מכישלון ההתרעה. במסגרת זאת, לא רק שהאסטרטגיה ויעדי העל של חמאס לא הובנו, פערי ההבנה באו לידי ביטוי גם בהתנהלות מול ציר הטרור האיראני בכלל. בצה"ל נעצו את כשלי המודיעין בשלוש סוגיות מרכזיות: פער גדול, שהלך והחמיר לאורך השנים, בין ההבנות שהתגבשו במערכי המודיעין לגבי חמאס לבין המציאות; אמ"ן בראשות אלוף אהרון חליוה כשל בזיהוי ההחלטה הקונקרטית למימוש מתקפה, ולא העלה התרעה מודיעינית על אפשרות של פעילות התקפית מצד חמאס; וכן, אמ"ן החזיק לאורך שנים בפערי מידע משמעותיים על ליבת הדרך של חמאס, ובמיוחד האסטרטגיה ומימושה.
ראש אמ''ן, אלוף אהרון חליוה / צילום: דובר צה''ל
בצה"ל מבינים כי התפיסה לגבי חמאס ומנהיגם המחוסל יחיא סינוואר, הייתה מנותקת לחלוטין מהמציאות. חמאס לא היו מורתעים ממחיר גבוה בהסלמות. אמ"ן היוו גורם מרכזי לבניין הכוח תוך מיקוד בהגנה וברקטות, וללא עיסוק מהותי בסכנת החצייה.
צוות המחקר של צה"ל עסק בדיעבד בדרך של חמאס למלחמה, ומצא כי חמאס ראו בקידום מהלך צבאי עצים מהרצועה כאפיק אסטרטגי של "שחרור פלסטין". במשך שבע השנים עד 7 באוקטובר 2023, חמאס בנו בהדרגה את ה"תוכנית לשבירת ההגנה של אוגדת עזה". מגמה שצברה תאוצה ממבצע שומר החומות, וכן ממאי 2022. בה בעת, מאפריל 2022 שקלו בחמאס כמה פעמים להפעיל את התוכנית, כשכבר במאי 2023 החליטו בחמאס להיערך לאפשרות מימוש המתקפה בחגים.
בתחקיר זיהו בצה"ל בדיעבד כמה הזדמנויות ממשיות שבהן התקבל מידע משמעותי חדש, כשפרשנות ביקורתית הייתה עשויה להועיל בהפנמה הנדרשת. כבר מ־2018 היה לאמ"ן את המידע על קיומו של רעיון ישים בחמאס להתקפה רחבת היקף, אבל באמ"ן פירשו את התוכנית כלא ממשית ולא כשירה. לצד זאת, הושג מידע של הזרוע הצבאית של חמאס באוגוסט 2021 שתיאר תכנון של מהלך התקפי רחב לעבר יישובי ומוצבי העוטף. את המידע ניתחו במודיעין האוגדה שהוצג לקבוצת מפקדים. בפועל, המידע הובן והוצג כתוכנית תקדימית שכשירותה לא ידועה, והגופים השונים לא חיברו את המידע הזה עם המידע שהגיע בדבר תוכניות קודמות החל משנת 2018 ובהתאם, לא ראו בו המשך ישיר של אותו רעיון, אלא רעיון תקדימי ולא בשל.
לאחר מכן, אמ"ן השיגו בחודשים שלפני המלחמה מידע על אימוני פשיטה, שהוביל להתגבשות גישה שונה בקרב כמה משרתים ביחידה 8200. לפי גישה זו, התוכנית להתקפה עילית רחבת היקף לשטח ישראל לא נתפסה משקפת "חזון" או "מצפן לבניין כוח", אלא נתפסה כמסגרת ממשית לתכנון מבצעי. הגישה שוקפה למודיעין האוגדה, לגורמים במודיעין פיקוד דרום ולמפקדי מרחב הדרום של יחידה 8200, אך לא הוצפה כלפי מעלה במערכת המודיעינית.
בשורה התחתונה, ניכר כי התרבות המודיעינית הייתה לקויה, ונבנתה מהנחות כמו "ידיעה" או "ודאות", כאשר היעדר הביקורתיות גרם להתגבשות תפיסות שלא אותגרו. בד בבד, האיסוף ברצועת עזה התברר כצר והתבסס על יכולות מודיעיניות מוגבלות, על אחת כמה וכמה כשהיו גם פערים יסודיים במקצועות המודיעניים ובתהליכי השגרה באמ"ן.
בתהליכים המודיעיניים חלה ירידה במקומה של השפה, התרבות, האידיאולוגיה והתפיסה הדתית במסגרת הבנת האויב, וכן היו פערים טכנולוגיים שהשפיעו על בניית תמונת מודיעין נכונה. כל זאת, כאשר הייתה הסתמכות יתר על טכנולוגיות, שהביאה לשחיקה ולהפחתה ביוקרה ובהשקעה בסוגיות בסיסיות וביסודות המקצוע.
כתוצאה מחומרת הכישלון, באמ"ן מגבשים בימים אלו תהליך אסטרטגי חדש. בטווח הקצר, ראש אגף המודיעין, אלוף שלומי בינדר, הנחה על יישום לקחים בטווח הזמן הקצר, ובהם: תיקון יסודי של ייעוד ואחריות אמ"ן; עידוד פתיחות מחשבתית והטלת ספק; חיזוק המקצועות המודיעיניים; שיפור משימת ההתרעה באמ"ן כמשימה ראשונה ועליונה; וטיפול יסודי בתרבות ביטחון המידע באמ"ן וצמצום ה"שקיפות" של צה"ל ובתוכו אמ"ן בפני האויב.
אירועי הלילה לפני: ביטחון מקורות השפיע על הפעלת הכוחות
התרבות הארגונית הבעייתית, כולל באמ"ן, הביאה לכישלון ה־7 באוקטובר שבו כלל גופי המודיעין בכל הדרגים כשלו במתן התרעה. במהלך הלילה עלו סימנים מנוגדים שהציגו הן עיסוק חריג של חמאס והן סימני שגרה. במרכז האירועים החריגים נמצאים השמשת כרטיסי סים ישראליים - אירוע חריג שבבדיקות שנערכו עלה שהתרחש באופן דומה גם בעבר. השמשת הסימים שימשה זרז לתהליך המודיעיני־מבצעי באותו הלילה ולבדיקות שנערכו.
עם זאת, היו עוד סימנים מעידים או מרגיעים, שהביאו לסברה שמדובר בתרגיל. כל אחד מהסימנים בפני עצמו לא העיד על פעילות משמעותית, חלקם אף התרחשו בעבר, אך צבר הסימנים היה חריג. במהלך הלילה נעשו בדיקות רבות על ידי כלל גורמי המודיעין, אודות הסימנים שנאספו, במטרה לאמת או לשלול כוונה לפעילות התקפית של חמאס. בחלק מהבדיקות הסימנים נשללו, ובחלקן נשארו סימני שאלה. בין כה וכה, הסימנים לא פורשו ככאלה העלולים להעיד על אירועים בטווח זמן מיידי. אולם, היו תחומי מודיעין נוספים שניתן היה לעשות בהם שימוש במהלך הלילה כדי להעשיר את המידע ואת תמונת המודיעין, אך לא נעשה בהם שימוש.
חלק משמעותי בבעיה בזמן אמת היה שמידע הגיע לחמ"לים ולקמ"נים, אבל לא למפקדים. זה פגע בגיבוש תמונת המצב המודיעינית והיה עשויה להועיל להעלאת המדרג ההרתעי. המדרג לא הועלה, בין השאר, בשל תפיסת תקופת "הרגיעה", היעדר הערכת מצב מודיעינית סדורה באף דרג מודיעיני, חלוקת אחריות לקויה במחקר בתחום ההתרעה, טשטוש הגבולות בין האיסוף לבין המחקר, ותרבות ארגונית של עבודה מרחוק ובאמצעות מערכות תקשורת מוצפנות.
על אף ההתנהלות הבעייתית, במהלך הלילה כן התקבלו החלטות על תגבור מוקדים וקיצור כוננויות עוד טרם קיומם של מופעים ייעודים במטה הכללי, אבל נוכח הנתונים שעמדו בפני המפקדים - לא נערכה לתרחיש המחמיר באופן מספק. שיקולי ביטחון מקורות השפיעו על החלטות להפעלת כוחות, בזמן שרק חלק מהמפקדים חזרו לגזרה כחלק מהגברת ההיערכות מול הסימנים החריגים. עם זאת, חלק מההנחיות שניתנו על ידי המפקדים לא מומשו בפועל. לא בוצע שינוי משמעותי בהיערכות ובדגש על כוננות עם שחר, לא בוצע איסוף חזותי מול בורות השיגור של חמאס, ולא התקיימה העמקה מודיעינית למול מרחבי פשיטה אפשריים.
במהלך הלילה, התבצעה הערכת מצב של מפקד פיקוד דרום אלוף ירון פינקלמן. לאחר שהרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי עודכן, מתקיימת לבקשתו שיחת עדכון עם מפקד הפיקוד אליה מבקש ומצטרף ראש אמ"ץ, אלוף עודד בסיוק. עם זאת, הערכות המצב הנוספות נקבעו לשעות הבוקר המוקדמות ונאמר כי יוקדמו מול מודיעין מחדש שייכנס. מגמר הערכת המצב של אלוף הפיקוד ועד לפתיחת המתקפה לא עולה מודיעין נוסף.
הרמטכ״ל, רב-אלוף הרצי הלוי / צילום: דובר צה''ל
מאמץ ההגנה מרגע התקיפה: עשרות חדירות בזמן קצר
המתקפה של חמאס החלה ב־7 באוקטובר ב־06:29, כשאוגדת עזה הוכרעה למשך כמה שעות, שבהן נהרגו חיילים ונרצחו ונחטפו אזרחים, ללא שום מענה של צה"ל. בעת הכניסה ללחימה, הכוחות בשטח היו במצב שגרה, כשעיבוי הכוחות הסתכם בכמה כלי טיס ושיט בלבד. בשעה 06:37 הוכרזה באוגדת עזה פקודת "פרש פלשת", שעוסקת באירוע מתוחם של התקפה במוקד אחד או מעטים לתוך שטח ישראל.
עיקר פעולות חמאס התבצעו בשש השעות הראשונות, בחלקם גם לאחר מכן, כששליטה מבצעית מלאה ברוב המקומות הושגה רק בשעות הערב. לאחר מכן, מאמצי הטיהור נמשכו עוד כמה ימים. הכישלון בהגנה נבע משלושה מרכיבים: הפתעה בהיעדר התרעה מודיעינית, מתקפת אויב נרחבת עם כוחות רבים, ומיעוט כוחות זמינים ביחס להתקפת האויב.
מתקפת 7 באוקטובר כללה שלושה גלים. הראשון בין השעות 07:00-06:29, שכלל מאלף מחבלי נוח'בה שחדרו תוך כדי שיגורי הרקטות לאורך כל הגזרה, באוויר, בים וביבשה. הגל השני התרחש בין 09:00-07:00 וכלל כ־2,000 מחבלים נוספים שעיבו את התוקפים הקודמים. הגל השלישי כלל מאות מחבלים מיתר ארגוני הטרור, וכן אלפים בודדים של מחבלים ללא שיוך ארגוני שהצטרפו באופן לא סדור. בסך הכל, חדרו כ־5,000 מחבלים לישראל. הכוחות המעטים השיבו אש מולם, אבל חלקם נאלצו להיות מרותקים למרחבים מוגנים, ובתוך זמן קצר כבר היו עשרות נקודות חדירה לישראל. עיקר אירועי החטיפות בוצעו עד השעה 12:00, כאשר בזמן זה מרבית המחבלים שחדרו לשטח ישראל החלו לסגת לשטח הרצועה או נהרגו.
חלק מהותי בכישלון היה האתגר בגיבוש תמונת המצב, שהושפעה מקריסת מערך ההגנה. בצה"ל מכירים בכך שאוגדת עזה פשוט קרסה למשך כמה שעות, ושרשרת הפיקוד והשליטה בחטיבה הדרומית נפגעה באופן מהותי. בצל המתקפה, צה"ל הכריז במהרה על מצב מלחמה וכוחות הכוננות עמדו בזמנים, כשהיו גם יוזמות מקומיות רבות שהביאו ליציאת כוחות ומפקדים לשטח עוד טרם קבלת פקודה. כלל הכוחות בשטח התמודדו עם דילמות מבצעיות קשות, לרבות בהקשרי התנהלות למול חטיפה והחזקת בני ערובה.
בכל הנוגע לחיל האוויר, התחקיר מצא שהחיל עמד בכוננויות שהוגדרו, למעט שני אירועים חריגים שנבעו מהירי הרקטי הנרחב על בסיסי חיל האוויר. לצד זאת, כוננויות השגרה לא תאמו הערכות למתקפה רחבה בהפתעה. אתגר מרכזי בפעילות חיל האוויר היה הבנת תמונת המצב והמיקוד הנדרש, כשרק בשעה 09:30 יצאה ההנחיה לתקוף במרחב הגדר.
לכוחות האוויר היה קושי משמעותי בהבחנה בין מחבלים לאזרחים, ובחלק מהמקרים יוזמות מטעם כוחות היבשה והאוויר הביאו להפעלת כוח מאולתרת בניסיון לשבש את התקפת האויב. ברגעי האמת, חיל האוויר מימש את תוכניות ההתקפה בהתאם לפקודות שניתנו, ובתוך כך תקף בתוך שעות בודדות חמ"לים מרכזיים של חמאס, מטרות הקשורות לפשיטה קרקעית בטווח התת קרקעי ומטרות שיבוש במרחב הגדר.
לצד כל זאת, פעילות חיל הים ב־7 באוקטובר התמקדה בסיכול המחבלים אשר פשטו דרך הים למדינת ישראל, לחימת שייטת 13 ביישובים השונים וכן פריסת הגנה על הנכסים האסטרטגיים של מדינת ישראל. בקרב ההגנה, כוחות חיל הים פעלו בחתירה למגע לסיכול החדירה ופגעו בחלק גדול ממחבלי חמאס שלקחו חלק בחדירה דרך הים. במסגרת הקרב, הכוחות בים לקחו חלק בקרב שהתקיים בחוף זיקים תוך הפעלת אש מהים והכוונת כוחות היבשה.
בסיכומו של דבר, צה"ל גיבש שורת לקחים, שחלקם כבר הוכנסו לתוכניות העבודה: אסור לאפשר התפתחות איום סמוך לגבול, צה"ל צריך להיות מוכן למתקפה מפתיעה ורחבה בראייה רב־זירתית, כוח האדם בצה"ל מורחב לגדול, אמ"ן נדרש לשינוי מהותי, דאגה למוכנות ותוכנית רב־זירתית ותוכניות מתקפה הכרעתיות, העברת תחום האימון ובניין הכוח בהגנת היישובים לפיקוד העורף, הגנה התקפית בגבולות, למידה מבצעית מלחימה מורכבת בתווך אזרחי, כולל חטיפות אזרחים וחיילים, וכן שימור הערכים שבאו לידי ביטוי במלחמה.
כתבות
ני"ע
