משקיע הביומד שמשוכנע: "בתוך שמונה שנים נוריד דרמטית את התמותה מסרטן"

"אני אוהב את תהליך ההזדקנות", אומר איש העסקים היהודי־אמריקאי פיטר קאש. זה אולי לא מה שהייתם מצפים לשמוע ממשקיע ביומד שכתב ספר על אורח חיים בריא, נראה צעיר בהרבה מכפי גילו (64) ובאופן כללי מדגמן אורח חיים של אנטי־אייג'ר אמריקאי. אבל יש לו הסבר. "תמיד רציתי להתחבר לסבים שלי, ואני מרגיש היום שאני מבין אותם טוב יותר, בזכות הגיל. לסבא שלי, ניצול שואה שאיבד שמונה מבני משפחתו אך תמיד שמר על אופטימיות ואהבה, הייתה השפעה אדירה על חיי".

● האם תמהיל חיידקי הפה יכול לגרום לאלצהיימר ולדמנציה? 
● בלעדי | הכוורת נחשפת: זה הצוות ששכר סוצקבר בישראל 

קאש מוכר לישראלים בעיקר בזכות ספריו "המנכ"ל והדלת המסתובבת", "חופש ממחלה" ו"לוחות הבריאות", העוסק ברפואה המתוארת בתנ"ך. בסקטור הביומד הוא מוכר מכיוונים אחרים: הוא היה שותף בכמה קרנות הון סיכון, ביניהן Two River Group עם המיליארדר פרופ' אריה בלדגרין. כך למעשה הוא זכה להשקיע בקייט פארמה, שנמכרה בכמעט 12 מיליארד דולר ב־2017, אם כי היום הוא אומר: "הרווחתי מזה אבל זו לא הייתה עבודה שלי".

קרן ותיקה יותר שלו השקיעה בחברות הישראליות קריקס ו־XTL. בארה"ב, הוא השקיע במספר רב של חברות בתחום הרפואי ושימש יזם, יו"ר או דירקטור ברבות אחרות. הוא הגיע לישראל כדי להרצות בכנס הביומד השנתי Mixiii, שייערך השבוע בירושלים על ידי ארגון IATI.

סגירת מעגל עם סבתא

היום קאש מעורב, ישירות וכמשקיע, בכמה חברות שהוא מאמין שישנו את תחומי הסרטן והמחלות האוטואימוניות, אחת מהן ישראלית. והוא אופטימי לגבי הסרטן וישראל ברמות שלא נראו כאן מאז שנות ה־90. "2026 תהיה השנה שלכם", הוא אומר בראיון לגלובס. ולגבי הסרטן הוא מצהיר: "נעלה את סיכויי ההישרדות דרמטית בתוך שנים ספורות". וגם על כך, כתמיד, יש לו סיפור.

"אבא שלי היה טייס במלחמת העולם השנייה, וכאשר פרצה מלחמת העצמאות, הוא רצה להגיע להתנדב כטייס, אבל אמא שלו גססה מסרטן השחלות, והוא, הבן היחיד, נשאר איתה. הוא הרגיש החמצה כל חייו, עד שב־2004, בגיל 78, הוא הגיע לארץ והתנדב באריזת תרופות. לי יש הקלוז'ר שלי: הבטחתי לאבי שאלחם בסרטן השחלות, ובשנתיים הקרובות החברה הישראלית שאני ממייסדיה, TargImmune, צפויה להיכנס לניסויים קליניים בתחום. אקרא לניסוי EDNA, על שם סבתי".

טארג'ימיון הוקמה על בסיס מחקריהם של פרופ' אלכס לויצקי וד"ר מאיה זיגלר, המשמשת ראש תחום המחקר בחברה. הטכנולוגיה שפיתחה מאפשרת הולכה של מולקולות RNA ישירות לתאי הסרטן, באופן המחקה זיהום ויראלי וגורם לגוף להשמיד את תאי הגידול. החברה פועלת מישראל ומשווייץ, וגייסה עד היום 72 מיליון דולר. "המשקיע המוביל שלנו מעולם לא השקיע קודם לכן בישראל, ובכל זאת הציע מיוזמתו שאת המו"פ נשאיר בארץ. לעומת זאת את הייצור יעשו השווייצרים, שאין להם מתחרה בתחום הזה".

בין שלל החברות שהוא מעורב בהן, קאש מציין במיוחד שתיים נוספות שנוסדו בארה"ב: iOncology, שפיתחה טכנולוגיה לטיפול אימונולוגי בגידולים סרטניים, ו־Camelot BioCapital, שמשקיעה בפרויקטים בתחום הסרטן ממגוון אוניברסיטאות, בהן גם האוניברסיטה העברית.

"אני כבר בתחום הזה 36 שנה", הוא אומר, "ובתקופה הזאת ראיתי שינוי דרמטי בהישרדות עם סרטן הדם. אני מאמין שאנחנו נמצאים מרחק של שמונה שנים מאותן תוצאות בגידולים סרטניים מוצקים. אנשים אומרים לי 'אל תגזים'. אבל כך היה גם לגבי פוליו, וגם לגבי איידס. פריצת הדרך הגיעה פתאום.

"החברות שאני מעורב בהן משלבות אימונותרפיה, טיפול גנטי וטיפול תאי. השילוב בין התחומים הללו, יחד עם תרופות הדור החדש הקיימות, כמו נוגדנים משולבי תרופה (ADC), ירפאו סרטן של גידולים מוצקים. ואחר כך נעשה אותו דבר למחלות אוטואימוניות".

הזדמנות לישראלים

המסר העיקרי של הספר המצליח ביותר של קאש, "המנכ"ל והדלת המסתובבת", היה שהעולם מגיש לנו הזדמנויות, אבל עלינו להיות תמיד מוכנים להן וגם לחפש אותן ולהיות ערים להן. עכשיו, הוא אומר, זאת תקופה של הזדמנות לביומד הישראלי. "אני חושב שב־2026 ישראל תהיה כלכלה על סטרואידים. אמרתי את זה גם ב־2011 ולא האמינו לי, אבל צדקתי".

איך זה יקרה?
"אני מאמין מאוד בדור הצעיר הישראלי. שמעתי שקוראים להם 'דור הסושי', אבל הם הוכיחו שאי אפשר לעצור או לשבור אותם. אפילו התצפיתניות שחזרו מהשבי רצו לשוב לשרת בצבא. הן גיבורות על. אגב, את כל ההכנסות מהספר שלי בישראל תרמתי לנט"ל, כי אין ברירה אלא שיהיה בארץ חוסן רב יותר, להפוך את הלימון ללימונדה.

"אני ממליץ לממשלה להקים קרן עושר כמו בנורווגיה, מהכנסות הגז והאקזיטים, ופרויקט נוסף שאני מקדם כבר שנים הוא לרתום את כל הטבות מועדוני חברות התעופה של חברי הכנסת ולהפנות אותן לשכר למורים הטובים ביותר במערכת. בתמורה, הם יהפכו למנטורים של מורים אחרים.

"הצעה נוספת שלי היא לשבור את החומות בין האוניברסיטאות. מדענים ממוסדות שונים בארץ עובדים על פרויקטים ממש דומים. הייתי רוצה שמשרד המדען הראשי יתמרץ אותם לשתף פעולה, כי יש בארץ פחות כוח ניהולי מאשר מדע מוצלח".

באילו תחומים בסקטור הביומד ישראל בולטת במיוחד לעומת העולם?
"רובוטיקה, בין היתר לטיפול בבדידות; פוד טק - בעיקר מזון עשיר בחומרים מזינים ומשפרי קוגניציה; ננוטכנולוגיה, למשל רובוטים זעירים לאבחון תוך־גופי; חיישנים לבישים, ובתחום הסייבר שבו אתם שולטים, כשהוא יופנה למערכת הבריאות".

"הסינים יחזרו לתמונה"

לישראלים קשה יותר היום לעשות שיתופי פעולה בעולם?
"מדענים הם מדענים בכל העולם, כמו ששרברבים הם שרברבים בכל העולם. מאחורי הקלעים, כולם עובדים יחד. ארה"ב, סין, אירופה, ישראל וגם מדינות ערב. אני רואה את סין חוזרת לתמונה בהשקעות בישראל בקרוב. במקביל הייתי רוצה לראות יותר חברות ביומד קמות כשהן ישראליות־אמריקאיות מיומן הראשון, כדי לנצל את היתרונות של שתי הכלכלות הללו. ארה"ב נותנת מענקי מחקר ופיתוח עצומים, עשרות מיליארדי דולרים בשנה. כדאי לנצל את זה".

המשאבים האלה בדיוק עוברים קיצוץ מאסיבי.
"השילוב של ישראל וביומד ימשיך לקבל כסף. זה הדבר ההגיוני לעשות".

איך האווירה היום בתחום הון הסיכון בעולם?
"אחרי הקורונה היו שנים קשות להנפקות ולהון סיכון. באירופה היה ממש גיהנום. כל הקרנות מחזיקות את הכסף קרוב לחזה ולא תומכות בחברות חדשות".

אתה עצמך מחפש השקעות חדשות בארץ?
"ביג פאקינג טיים. הקרנות שלי השקיעו עד כה כ־150 מיליון דולר בישראל. יש שלושה דברים שאני רוצה להגשים לפני שאני פורש: לרפא סרטן שחלות, סרטן מוח בילדים וקרוהן. אני מחפש אקטיבית שיתופי פעולה בתחומים האלה. אני לא חוקר ולא רופא, אז אני שחקן משנה באתגרים הללו, אבל יש אוסקר גם לשחקני משנה".