חקלאים רוצים שלישראל תהיה עצמאות בייצור מזון. האם זה אפשרי?

ב"כנס חירום נגד הותמ"ל" (הוועדה למתחמים מועדפים לדיור), מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח, מחה על אישור הקמת דירות למגורים על שטחים שהוקצו בעבר לחקלאות. הוא אמר, בין היתר, כי "חלק מהלקחים של ה־7 באוקטובר זה שלמדינה תהיה היכולת לגדל את התוצרת החקלאית, ותהיה לה העצמאות בייצור המזון". אך האם מדובר ביעד אפשרי בכלל? 

● המשרוקית | מה עשו ממשלות ישראל לגבי גיוס חרדים בעשורים הראשונים של המדינה?
● המשרוקית | האם בזמן אמת בנימין נתניהו התנגד להתנתקות?

לישראל אין את היכולת או השטח

יפרח לא ענה לבקשתנו לביאור המונח "עצמאות בייצור המזון", אך הכוונה היא כנראה ליכולת של ישראל לגדל את מלוא התצרוכת שלה, או לפחות מספיק כדי להתקיים באופן שוטף בלי יבוא כלל. יעד זה נראה לא מאוד ריאלי, בהתחשב בזה שמעל 90% מהחיטה ללחם ולפיתות שאנחנו אוכלים מקורה מחו"ל, וגם למשרד החקלאות אין שום תוכנית שרוב החיטה תיוצר בישראל.

את "ביטחון המזון", בניסוח שר החקלאות אבי דיכטר, ישראל משיגה באמצעות יבוא ממדינות כמו אזרבייג'ן, מרוקו, אוזבקיסטן ורומניה. כך שלמעשה, ולו רק מבחינת הגידול החקלאי הבסיסי ביותר, אין לישראל יכולת להגיע ל"עצמאות בייצור המזון".

מי שהכיר בכך היה מנכ"ל משרד החקלאות לשעבר שלמה בן־אליהו, שסמוך לפרישתו ב־2020 כתב ש"לישראל אין ולא יהיה ביטחון מזון בתוצרת חקלאית". זאת משום שלשם כך נדרשים גידולים שלא קיימים בישראל כמו אורז, קפה וסוכר. חלק מהם לא ניתן גם תאורטית לגדל בישראל. לאחרים יש ייצור מקומי, אבל שלא עונה על הביקוש הישראלי, כמו דגים ובשר. "לו היה בכוונתנו לספק בשר בקר על־ידי חקלאי ישראל, היה צורך בהפניית כל השטחים החקלאיים - המטעים והשדות - לגידול הבקר והתזונה הנדרשת להאכלתו, ואף אז היינו זקוקים להשלמה מהיבוא", אמר בן־אליהו.

בנוסף לכך, החקלאות הישראלית תלויה במגוון תשומות המיובאות מחו"ל: מספוא להזנת בעלי חיים, שהכרחי לתעשיית החלב, הביצים והעופות. כמו כן, ענפים שלמים נשענים על עובדים זרים ממדינות כמו תאילנד ואף עובדים פלסטינים, מה שפגע משמעותית בחקלאות הישראלית בתחילת המלחמה. כך שקשה לראות כיצד החקלאות הישראלית מתפקדת בפועל במצב של "עצמאות בייצור המזון".

השורה התחתונה

למרות הרצון להקטין את התלות במדינות אחרות, במיוחד בהקשרים של מצבי חירום, לישראל אין התנאים - בשטח, בתנאי הגידול ובכוח־האדם - כדי להגיע לייצור עצמאי לחלוטין של מזון לכל תושבי ישראל.

נקודה למחשבה

יפרח טוען כי עצמאות מזון היא לקח מ־7 באוקטובר. האם עצמאות בייצור המזון הייתה מסייעת? דווקא ב־2024, יבוא הפירות והירקות לישראל עלה ב־13%. זאת, בין השאר, בשל כישלון עונת העגבניות בקיץ, שחייב יבוא נרחב. טרם פורסמו נתונים לגבי הייצור המקומי ב־2024, אך קשה להאמין שבשנה בה גבולות הדרום והצפון היו אזורי מלחמה, התפוקה החקלאית עלתה משמעותית.

בנוסף, בראייה ארוכת־טווח, ייצור הפירות והירקות בישראל עולה בקצב איטי עד לא קיים, בעוד שהאוכלוסייה והביקוש למזון רק הולכים ועולים. כך שנראה כי בעת מצוקה, דווקא היבוא הוא זה ששומר על ביטחון מזון, בזמן שעצמאות מקומית בייצורו נראית בעיקר כמשאלת לב.