לבטל את משרד החינוך ואת קצבאות הילדים: ביקשנו מבכירי הכלכלה לעשות אילון מאסק

ארה"ב נמצאת בעיצומו של שינוי דרמטי של פני המגזר הציבורי, בהובלת המחלקה ליעילות הממשל (DOGE) בראשות אילון מאסק. זו, בינתיים, אמנם נתקלת בקשיים להביא את כמויות הכסף שהובטחה על ידי מאסק, אך על פי דיווחיה היא כבר הגיעה לחיסכון של 55 מיליארד דולר בזכות סגירת סוכנויות ממשלתיות עתירות תקציבים וביטול הסכמים וחוזים בזבזניים. בישראל, הצורך בקיצוצים נראה דחוף במיוחד לאור הוצאות המלחמה, ההבטחה להגדיל באופן קבוע את תקציב הביטחון על פי המלצות ועדת נגל, והריבית העולה שמייקרת את הגירעונות ואת החוב הלאומי של ישראל.

● ראיון | האיש שניהל את משרד ראש הממשלה רוצה כמו מאסק: "לוקחים לנו את הכסף ופשוט שורפים אותו" 

שאלנו מספר כלכלנים ובכירים במשק איזה מהלך הם היו רוצים לראות במגזר הציבורי, אם מחלקה דומה הייתה מוקמת גם בישראל. רבות מהצעות הייעול נגעו לסגירת משרדי ממשלה מיותרים והקטנת תקציבים, אך לא מעט בכירים מאמינים שלפני הקיצוצים הכספיים - ישראל צריכה לעבור שינוי ארגוני של ממש, שבתורו יוכל לחסוך לא מעט כסף.

פרופ' קרנית פלוג

נגידת בנק ישראל לשעבר

איך לייעל: לסגור משרדים ולארגן מחדש את מבנה הממשלה.

"המהלך הראשון הנדרש הוא צמצום דרסטי של מספר משרדי הממשלה. צריך לסגור את כל המשרדים המומצאים ולארגן מחדש את מבנה הממשלה, באופן שמגדיר את המבנה לפי הפונקציות שהן ממלאות באופן טבעי ולא לפי צרכים קואליציוניים. רפורמה שכזאת תכלול העברת היחידות והפונקציות הקיימות במשרדים שיסגרו למשרדים אחרים, והעמדת מספר משרדי הממשלה על 20 לכל היותר - בדומה למספרם במדינות מפותחות מתקדמות.

"ריבוי המשרדים יוצר כפילויות, חוסר תיאום, ריב על סמכויות ואי בהירות בנוגע לתחומי הסמכות והאחריות של כל משרד, ובכך גורם לא רק בזבוז משאבי ציבור אלא גם פוגע בתפקוד וביעילות המשרדים".

יוג'ין קנדל

יו"ר הבורסה לניירות ערך

איך לייעל: לפתח אסטרטגיה לטווח רחוק שמזהה הזדמנויות וסיכונים.

"הבעיה העיקרית של אזרחי ישראל נובעת לא ממה שממשלת ישראל עושה אלא ממה שהיא לא עושה. אין מנגנון כלל־ממשלתי שמסתכל רחוק ומפתח אסטרטגיה הכוללת ניצול של ההזדמנויות וניהול של הסיכונים העומדים בפני המדינה. כתוצאה, ישראל לוקה בעוורון מול התחרות העולמית ומול הסיכונים הקיומיים הלא ביטחוניים, הן חיצוניים והן פנימיים. אם חברה עסקית הייתה מתנהגת כך, היא הייתה פושטת רגל. ישראל לא יכולה להרשות לעצמה מצב כזה".

רם בלינקוב

מנכ"ל משרד האוצר לשעבר

איך לייעל: ביטול מוחלט של קצבאות ילדים.

"ביטול מוחלט של קצבאות הילדים יביא לשינוי משמעותי בשוק העבודה שכן הוא יתמרץ חרדים לעבוד. בנוסף כמובן הוא יביא לחיסכון תקציבי משמעותי, ויעשה סוף לתופעות קיצוניות כמו משפחות עם מספר ילדים רב. חשוב לציין שהצעד הזה אינו עומד בפני עצמו אלא אחד מעוד רבים נחוצים. מה שהמשק באמת צריך זה Reset".

דוד ברודט

מנכ"ל משרד האוצר לשעבר

איך לייעל: לקצץ בחינוך החרדי ובתקצוב המתנחלים.

"אם מוציאים מהמשוואה את תקציב הביטחון, כמו בארה"ב, אזי שני תקציבים חייבים להיות ראשונים להיבדק ולהיחתך: החינוך החרדי (ושאר ההעברות לסקטור הזה) ותקצוב המתנחלים. שניהם מוגדרים ברובם כספים קואליציוניים.

"אין זה אומר ששאר תקציבי הממשלה יעילים. ההיפך, יש לעשות בדק בית ברוב תקציבי הממשלה - אך בגישה מקצועית ולא בגרזן קהה. תחום נוסף הוא בצד הכנסות המדינה, הפטורים השונים. יש שם פוטנציאל גדול להכנסות המדינה".

חיים שני

מנכ"ל משרד האוצר לשעבר

איך לייעל: צמצום משרדים והרחבת השימוש בטכנולוגיה.

"שינוי המגזר הציבורי ליעיל ומודרני יגיע עם ממשלה ראויה המחויבת לתהליך ארוך ומורכב, גם אם היא לא בהכרח תהנה מהתוצאות. אין 'מכת מחץ' אבל יש חבילת צעדים קריטיים: צמצום מספר משרדי ממשלה ל־12-14 ושינויים ארגוניים במשרדים שלא עברו שינוי שנים רבות; מינוי נציב שירות מדינה עם ניסיון בניהול מערכות גדולות, רצוי מהמגזר הפרטי; גמישות העסקה ותגמול לפי יעדים למשרות ניהול בכירות.

"בנוסף, יש להרחיב משמעותית את השימוש בטכנולוגיה, כולל AI, לטובת שיפור השירות לאזרח ולמגזר הפרטי וכן כדי לספק נתונים עדכניים ומנותחים למקבלי ההחלטות. ההוצאה האזרחית בישראל לא גבוהה, ולכן צריך להסיט משאבים בין משרדים ולא להקטין את סך הוצאה".

רענן דינור

מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר

איך לייעל: לשחרר את הרשויות המקומיות מכבלי השלטון המרכזי.

"החוק הישראלי צריך לאפשר לרשויות הרבה יותר חופש ואוטונומיה מקומית. כמובן, בצורה דיפרנציאלית על פי איתנותן הפיננסית והתנהלותן התקינה. אבל ככלל, הרשויות המקומיות צריכות להשתחרר מכבלי השלטון המרכזי בהתנהלות היומיומית. בחינוך, למשל, סמכויותיהם של ראשי הערים מוגבלות ביותר. ובו זמנית, הם אלו שנדרשים לתת לציבור דין וחשבון על המערכת, ואיכותה היא גם כוח משיכה לרשות המקומית עצמה. המבחן של שר הפנים צריך להיות העברה של כמה שיותר רשויות מקומיות למעמד עצמאי".

מייקל אייזנברג

שותף בקרן הון סיכון אלף

איך לייעל: לסגור את משרד החינוך ולעבור לשיטת השוברים.

"לסגור את משרד החינוך מחר. כל התפעול והפיקוח יעברו לרשויות המקומיות וההורים יקבלו ואוצ'רים (שוברים). בהורדת הפיקוח והמנגנון המסואב, הרשויות יהיו רשאיות להעסיק את המורים בחוזים ישירים ושכרם יגדל. השוברים יכללו לימודי תורה, עברית, מתמטיקה, מדעים, בינה מלאכותית ואנגלית כשהמינון ייקבע על ידי ההורים. תוצאות המבחנים של בתי הספר יפורסמו ברבים.

"ברמת הממשלה, יהיה אפשר לתקצב רשויות חלשות בתקציב עודף לתקופה של 20-10 שנה. עד אז, אם יצליחו להתחרות אז יותר משפחות יעברו לגור שם בגלל החינוך המעולה. אם לא, ייפסק התקציב הדיפרנציאלי. מורים שיביאו תוצאות טובות יזכו בבונוסים מהרשות המקומית ויוכרו ברמה הלאומית בהתאם לביצועים בלבד".

צבי סטפק

ממייסדי מיטב בית השקעות

איך לייעל: לשפר את המגזר הציבורי ולחתוך ברגולציה.

"איכות השירות הציבורי בישראל מידרדרת בשנים האחרונות. הרבה אנשים איכותיים שבעבר היו רואים את עצמם עובדים כמשרתי הציבור, כשליחות אישית, נמנעים מכך. יש מקום לקיצוצים, אבל במקביל יש להעלות את שכרם של הטובים במערכת. הכל בתנאי שקודם כל ינקו שיקולים פוליטיים בבחירה או במינוי של אנשים. הצעד החשוב ביותר שצריך לנקוט הוא צמצום דרמטי של הבירוקרטיה והרגולציה הקשורות לעסקים קטנים, שהם מנוע הצמיחה החשוב ביותר של המשק".

אסף בנאי

מנכ"ל קבוצת הפיננסים פרופיט

איך לייעל: לקצץ בבירוקרטיה ולדאוג לשיתוף מידע בין המשרדים.

"אחד הדברים שחשוב לעשות הוא לקצץ בבירוקרטיה שמכלה הרבה זמן ומאמץ של אזרחים, רק בגלל ניהול בעייתי. צריך לחייב את כל משרדי הממשלה לשתף את המידע שהם מקבלים מהאזרחים, ולחייב הקמת כתובת מייל מחייבת משפטית לכל אזרח. כל התקשורת תתבצע דרכה, במקום בדואר רשום, וכל פנייה דרכה תתועד. זה יאפשר לתקשר בצורה ברורה נושאים שונים כמו מיסוי, חניה ומים, והציבור יוכל לפתור בעיות רוחביות בצורה פשוטה יותר מבלי לעבור ממשרד למשרד ומגוף לגוף".

פרופ' יוסי שפיגל

נשיא האגודה הישראלית לכלכלה

איך לייעל: לקצץ תמיכה בתלמידי ישיבה שלא מתגייסים.

"צריך לקצץ בכלל מערכת התמיכות בתלמידי ישיבה ואברכים שאינם משרתים בצה"ל: החל מקצבאות, הנחות בפעוטונים, הנחות בביטוח לאומי והנחות בארנונה. זה לא הגיוני, לא צודק ולא חכם. התמיכות מעודדות השתמטות משירות צבאי, מעודדות אי רכישת השכלה, ומקטינות את התמריץ לפתח קריירה שתעזור לחרדי לפרנס את משפחתו בכבוד. זה מזיק למי שמממן את זה (שגם נושא בנטל השירות הצבאי וגם בנטל הפרנסה) וזה מנציח את הנחשלות של החברה החרדית עצמה".

ריטה גולשטיין־גלפרין

ראשת תוכנית לרפורמות במכון הישראלי לדמוקרטיה

איך לייעל: לפתור את הסרבול בגיוסים למגזר הציבורי.

"עם העזיבות האחרונות במשרדי הממשלה וככלל, ישראל ניצבת בפתחו של משבר כוח אדם חמור בשירות הציבורי. המערכת הציבורית מתקשה בגיוס עובדים איכותיים ושימור של ההון האנושי הקיים. ישנו מחסור בעובדים מקצועיים בשירות המדינה - בין אם הם מורים, עובדים סוציאליים, מהנדסים ורופאים. יש לפעול לקיצור משמעותי של זמני הגיוס של עובדים בדרגים זוטרים ודרגי ביניים לשירות הציבורי, להעביר סמכויות לניהול הליכי הגיוס והמיון למשרדי הממשלה ויחידות הסמך, ולהשאיר את הנציבות כגוף הקובע את המדיניות, מפתח את תורת ההפעלה ומבצע בקרה על הביצוע. כמו כן, יש לייצר תמריצים לעידוד ביצועים, למדוד תפוקות ולעודד מצוינות בקרב העובדים ולייצר מסלולי קריירה גמישים".

שמואל סלבין

יו"ר קרן הריט סלע קפיטל

איך לייעל: קיצוץ שכר במערכות המשפט והביטחון.

"דבר ראשון חשוב לטפל במערכת המשפט. לא רק מבחינת האיזונים בין הרשויות, אלא גם לבדוק את השכר, הפנסיה ועוד הוצאות כדי לראות לאן הכסף הולך. גם את מערכת הביטחון צריך לבדוק, למשל את הפרופורציות בין הציוד הצבאי והאימונים לבין השכר והפנסיות, וכן לבחון את הפער בין שכר הנגדים והקצינים הזוטרים לבין החבר'ה שיושבים במטכ"ל.

"צריך גם לבדוק את מערכת הסיוע, למשל הביטוח הלאומי. למי נותנים, למי לא נותנים, למה אנשים אמידים ועשירים מקבלים קצבת זקנה וכדומה. מבחינת תקציבים ספציפיים, מדוע צריך 800 מיליון שקל בשנה לשידור הציבורי, ולמה כל כך הרבה כסף מתקציבי האוניברסיטאות הולך למדעי הרוח והחברה?".

אורי כץ

כלכלן ומדען נתונים

איך לייעל: להפחית את הכוח של קבוצות אינטרס.

"היתרון העיקרי של DOGE הוא לא עצם קיומו של גוף ממשלתי המנסה להעביר תהליכי חיסכון רוחביים, אלא הכוח של הגוף הזה להתגבר על קבוצות אינטרס פנימיות, הנובע מתשומת הלב האישית של הנשיא. על כן, לו היה קם גוף מקביל בישראל, הייתי מנסה להשתמש בו כדי לקדם נושאים שנתקעו בגלל קבוצות אינטרס כאלו.

"דוגמה טובה לכך היא איחוד רשויות מקומיות: ישראל מאופיינת במספר גבוה של רשויות מקומיות, שמוביל לבזבוז בירוקרטי רב, אך ניסיונות לאחד רשויות בדרך כלל נתקלים בהתנגדות מצד גורמים שחוששים לפגיעה במעמדם, ולכן תוכניות רבות בנושא לא יצאו לפועל. רק גוף עם כוח פוליטי משמעותי, כמו ה־DOGE בארה"ב, יכול להעביר רפורמה כזו".