כמה שווה המלצה מקים קרדשיאן למניה ישראלית?

האחיות קרדשיאן סיפרו שהן "מאוהבות" במוצרי המיצוק של סופווייב, והמניה זינקה; היוניקורן ImmunAI ממנה דירקטור חדש יוצא פייזר; וארגון פילנתרופי מבית גוגל יטמיע טכנולוגיות בתחום בריאות הנפש בישראל • השבוע בביומד

חדשות הביומד / צילומים: AP-Invision, Shutterstock, סופווייב; עיבוד: טלי בוגדנובסקי
חדשות הביומד / צילומים: AP-Invision, Shutterstock, סופווייב; עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כמה שווה המלצה מקים קרדשיאן למניית סופווייב?

הדוח השנתי שפרסמה חברת האסתטיקה הרפואית סופווייב  השבוע אינו הסיבה לעלייה של 12% במחיר המניה שלה, שבעקבותיה עומד שווי החברה על 640 מיליון שקל. הקפיצה הגיעה לפני כן, בעקבות כתבה לאתר New Beauty האמריקאי, בה סיפרו האחיות קים וקלואי קרדשיאן כי הן "מאוהבות" במוצרי המיצוק של סופווייב. במצגת שפרסמה סופווייב כמה ימים אחרי כן, הצהירה החברה כי לא מדובר בקידום ממומן, אף שהוא לגמרי נראה כזה. 

חזית המדע | החוקרת שמגלה: כך תעשו שינוי עם עצמכם, וכל מי שאומר לכם אחרת - קצת משקר
תגלית פורצת דרך במכון ויצמן יכולה להוביל לדור חדש של אנטיביוטיקות

סופווייב היא חברת אסתטיקה רפואית מבוססת אולטרסאונד בהובלתו של ד"ר שמעון אקהויז (יו"ר ובעל 24%). אקהויז ניהל את חברות האסתטיקה המובילות סינרון ולומניס, וכעת הוא מנסה לשחזר את ההצלחה עם סופווייב, שבינתיים הגיעה ב-2024 להכנסות של 59 מיליון דולר, גידול של 19% לעומת 2023.

למרות רווח גולמי גבוה, כ-76% כמיטב מסורת חברות האסתטיקה הרפואית הישראליות, רשמה סופווייב השנה ההפסד התפעולי של 3.5 מיליון שקל, כחצי מההפסד של שנה שעברה, והפסד נקי של 4.5 מיליון שקל. החברה מציינת כי ההפסד נבע מהוצאות משפט חד-פעמיות.

סופווייב הונפקה ב-2021, שיא תקופת ההתלהבות מחברות בתחום הרפואי, ומאז ההנפקה איבדה מנייתה 30%, אך מתחילת השנה הנוכחית היא במגמת עלייה של 24%.

היוניקורן ImmunAI מתחדש בדירקטור חדש: הסמנכ"ל היוצא של פייזר

ד"ר מייקל דולסטן, שהיה הסמנכ"ל הרפואי של פייזר עד לפני כמה חודשים, כולל בתקופת פיתוח החיסון לקורונה, הודיע על הצטרפותו לדירקטוריון חברת ImmunAI הישראלית, המיישמת פתרונות בינה מלאכותית לתחום פיתוח התרופות.

בתגובה לשאלת גלובס הסביר דולסטן את בחירתו בחברה: "תקופת הקורונה הראתה כי אפשר לפתח תרופות יותר מהר, בלי לעגל פינות, אבל רק אם נשנה את האופן שבו מתנהלים ניסויים קליניים. כשפיתחנו את החיסון לקורונה, ניתחנו את המידע בזמן אמת, ובמקום לערוך ניסויים בשלושה שלבים קשיחים, עשינו שינויים תוך כדי תנועה".

כלים כמו של אימיונאי, הוא אומר, הם המפתח לסקייל-אפ של הגישה הזו. "למרות חדשנות טכנולוגית ומדעית, פיתוח תרופות הוא עדיין עסק מאוד איטי ויקר, עם שיעורי הצלחה נמוכים מתחילת הניסויים הקליניים ועד האישור הפוטנציאלי. פריצות דרך מדעיות בתחום האונקולוגיה, האינומולוגיה והגנטיה מאפשרות לנו לחשוב על כתיבה מחדש של האופן בו אנחנו מאבחנים, מטפלים ומנטרים את החולים".

במה אתה הכי גאה בקריירה שלך בפייזר?
"המעבר מתרופות המבוססות על מולקולות קטנות לטווח רחב הרבה יותר של טיפולים: ביוטכנולוגיה, תרפיה גנטית, חיסונים. הטיפולים הללו נותנים למטופלים תקווה חדשה היכן שלא היה להם מענה בעבר, ואלה טיפולים ממוקדים יותר, לפעמים עם פחות תופעות לוואי. וכמובן פיתוח החיסון לקורונה היה רגע מכונן לכלל התעשייה".

מה יכולות להיות ההשפעות של הממשל החדש על תעשיית הביומד?
"ממשלות תמיד משפיעות על התעשייה, אבל השאלה היא איך אנחנו הופכים את התעשייה לעמידה יותר. אנחנו לא יכולים עוד להסתמך על שיטות לא יעילות ומיושנות לפיתוח תרופות. אם נהיה יעילים ומהירים יותר, בין היתר בזכות כלי בינה מלאכותית כמו אלה של אימיונאי, יהיה לנו קל יותר לעמוד במה שכל רגולטור שהוא יניח לפתחנו".

מפת הנפש הישראלית

ישראל מותגה בשנתיים האחרונות כ"אומת החוסן", יותר מחוסר ברירה מאשר מכל סיבה אחרת. בהיותה גם אומת הסטארט-אפ, ומאידך דלה במשאבי כספיים ומשאבי כוח-אדם לטיפול קלאסי, הושג דגש על פתרונות טכנולוגיים. כמו בתקופת הקורונה, גם בתקופה זו, כלל תעשיית ההייטק פועלת מתוך תחושת דחיפות ורצון להקל על הבעיה.

מחלקת המחקר של ארגון Start up nation central מיפתה את זירת הפתרונות לבריאות הנפש ואת המשקיעים בתחום, בשיתוף עם עמותת עיקר - השותפות לחוסן בישראל, וארגון Bezyl.

הארגון זיהה 120 חברות, כעשירית מכלל החברות בתחום הרפואי, המפתחות או כבר פיתחו פתרונות לתחום בריאות הנפש. מספר החברות בתחום נמצא בעלייה הדרגתית בעשור האחרון, ובכל זאת כ-85% מהפתרונות הם בשלבים מוקדמים, יותר מהממוצע של תחום הבריאות (כ-65%). ב-2024 גויסו 123 מיליון דולר לתחום.

המפה מחולקת לארבע קטגוריות. הקטגוריה הגדולה ביותר היא הטיפול מנוהל, כלומר פתרונות דיגיטליית המשתלבים במרחב בין מטופל לבין טיפול נפשי קלאסי ואוטומציה לתהליכי עבודה. בתחום הזה רשומות בישראל 46 חברות שגייסו עד היום כ-236 מיליון דולר. החברות שהובלטו בדוח בתחום הזה הן XR Health לטיפול באמצעות בינה מלאכותית (שכבר גייסה 68 מיליון דולר)' Kai.ai שפיתחה מערכת בינה מלאכותית ל-CBT; ו-GrayMatters Health, אשר משתמשת בממשקי מכונה-מוח כדי לעזור למטופלים עם פוסט-טראומה לשלוט בפעילות המוח שלהם ישירות כדי להפחית את תסמיני המחלה. המוצר נמצא בשלב הניסיוני.

בתחום הטיפול העצמי, 41 חברות גייסו 151 מיליון דולר. בתחום זה הושם זרקור על חברת Dugri, שפיתחה מערכת לתמיכה הדדית אנונימית לחיילים ומשפחותיהם, ועל Reflect, שפיתחה מכשיר המשתמש בביופידבק להפחתת חרדה ומתח נפשי. חברה זו גייסה כ-7 מיליון דולר בהובלת קרן Corundum, לשעבר ג'וי וונצ'רס - עצם שינוי שם הקרן, משמחה לשם של חומר המייצג חוזק, הוא סמלי לשאיפות המשתנות של הישראלים בתחום בריאות הנפש.

בתחום הפלטפורמות שנועדו בעיקר לתמיכה במטפל, נספרו רק 12 חברות אך גיוסים גדולים יחסית לכל חברה, וסך גיוסים כולל של 150 מיליון דולר. ב-SNC מציינים במפה את Taliaz, לתעדוף מטופלים וניהול תורים והפניית מטופלים במצב פחות קריטי לטיפול דיגיטלי; ואת Eleos, שמשתמשת בבינה מלאכותית כדי לתעד את תהליך הטיפול השיחתי כדי להקל עם המטפלים ולייצר עבורם תובנות, והיא גייסה כבר 128 מיליון דולר, שיאנית התחום.

בתחום החדשנות הממוקדת במחקר, כולל אבחון מוקדם ופסיכיאטריה מותאמת אישית בבריאות הנפש, נספרו 18 חברות שגייסו 109 מיליון דולר עד היום. ביניהן צוינו NeuroKaire, המשתמשת בתאי המטופל ליצור מודלים קטנים של המוח, כדי לבחור עליהם תרופות שונות למחלות נפש ומוח, ולהקטין את תהליך הניסוי והטעייה; ו-Quris-AI, המפתחת מערכת המבוססת על "מוח על שבב" כדי לנבא הצלחה של תרופות חדשות בניסויים קליניים.

הדוח מסתיים בהמלצות לממשלה: לתחום כלכלית בסטארט-אפים ולעזור להם להיטמע במערכת הבריאות הישראלית, ובמקביל להשתמש בכלים הדיגיטליים לחינוך השוק לגבי בריאות נפשית והתמודדות עם טראומה.

ארגון פילנתרופי חדש בתמיכת גוגל יטמיע טכנולוגיות לבריאות הנפש בישראל

מי שכבר ממהרת ליישם את המלצות דוח מפת בריאות הנפש של SNC, היא Google.org, הקרן הפילנתרופית של חברת גוגל, אשר הודיעה על תרומה של מיליון דולר ל-Clear Sky, ארגון פילנתרופי חדש שהוקם כדי ליישם טכנולוגיות בבריאות הנפש בישראל.

ארגון Clear Sky קם לאחר ה-7 באוקטובר כמלכ"ר כדי להנגיש תמיכה נפשית לציבור בישראל באמצעות כלים דיגיטליים. הארגון מתמקד בסיוע להטמעה של טכנולוגיות לטיפול בפוסט-טראומה, דיכאון וחרדה, בשיתוף-פעולה עם מרכזי חוסן, מרכזי תמיכה נפשית, מרכזים רפואיים, הרשות לחדשנות ועמותות נוספות.

הטכנולוגיות המקודמות על-ידי Clear Sky כוללות, בין היתר, טיפול באמצעות מציאות מדומה, מערכות מבוססות בינה מלאכותית לתמיכה נפשית ואבחון, ניהול וניתוח נתוני מצב נפשי, פלטפורמות המציעות טיפול קוגניטיבי-התנהגות מותאם אישית, פלטפורמות טיפול מרחוק, סנסורים חכמים ומכשור לניטור מצב נפשי, טכנולוגיות המשלבות טיפול באמצעות גירויים מוחיים וביו-פידבק וכן טכנולוגיות המסייעות למטפלים.

הארגון מנוהל על-ידי ד"ר רות בן יקר, והיו"ר הוא פרופ' אהוד דוידסון, בעבר מנכ"ל הכללית.