נגד התובעת של נתניהו? הממשלה תתמוך בתקופת צינון לפרקליטים לפני מינוי כשופטים

ועדת השרים לחקיקה אישרה אתמול (א') את הצעת החוק של ח"כ חנוך מילביצקי (ליכוד), ולפיה פרקליטים המייצגים את המדינה כתובעים בכל תפקיד ובכל רשות לאכיפת חוק, יידרשו לתקופת צינון בת שנתיים לפני שיוכלו להתמנות כשופטים או כרשמים בבתי המשפט השלום והמחוזי. הצעת החוק אינה חלה על מועמדים לבית המשפט העליון.

● הממשלה נגד היועמ"שית: מה הסיכוי להדחה, והאם די בכך שנתניהו ייצא מהחדר? 
● ועדת השרים אישרה לקדם חוק עוקף בג"ץ לסמכות בית הדין הרבני לדון במזונות 

הנימוק הרשמי שעליו מתבססת הצעת החוק הוא ההטיה לכאורה הקיימת בקרב שופטים יוצאי הפרקליטות לטובת התביעה שממנה הגיעו. מילביצקי מצטט את נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ולפיהם שיעור ההרשעות בתיקים פליליים בישראל הוא גבוה מאוד והגיע ל-89% ב-2020.

לפי דברי ההסבר להצעת החוק, שיעור זה נובע כאמור מהרקע המקצועי של שופטים שהגיעו מהפרקליטות. "יש הצדקה לקבוע תקופת צינון, על-מנת שאותו פרקליט יתנסה בעבודה אחרת בטרם יתמנה לשופט. תקופה צינון זו תאפשר התנתקות מנקודת המבט שאפיינה את התפקיד הקודם של מי שמתמנה לשופט, ותאפשר לשופט לכהן באופן מקצועי ואובייקטיבי יותר, ללא הטיה אינטואיטיבית לטובת המדינה בהליך", כך נכתב.

מילביצקי מנמק את הצעתו גם בצורך "לגוון את הניסיון המקצועי של שופטים ורשמים". לדבריו, הצעת החוק תשרת את "הגברת אמון הציבור במערכת המשפט ומניעת הטיית משפט ולו למראית עין". בנוסח המקורי של הצעת החוק הציע מילביצקי כי תקופת הצינון תעמוד על שלוש שנים.

בעקבות אישורה בוועדת השרים לחקיקה, הצעת החוק צפויה כעת לעלות להצבעה בקריאה טרומית במליאת הכנסת. הקואליציה צפויה לתמוך בהצעה.

הצעת החוק עשויה להקשות על מינוי התובעת במשפט נתניהו לשיפוט

במסגרת ההסכמות שהושגו בוועדת השרים סוכם כי בכירי הפרקליטות שיהיו מעוניינים להתמנות לשיפוט - ובראשם פרקליט המדינה ופרקליטי המחוזות - יידרשו לתקופת צינון של שנה אחת בלבד.

עוד סוכם כי בהמשך הליך החקיקה תיבחן האפשרות להעניק פטור מתקופת הצינון לפרקליטים ששירתו לתקופה מסוימת כסנגורים. כמו כן, הסכמתו של שר המשפטים יריב לוין תידרש להמשך החקיקה.

הצעת החוק עשויה לבלום את האפשרות שהתובעת במשפט נתניהו, עו"ד יהודית תירוש, תמונה לשיפוט בתקופה הנראית לעין. בזמנו פורסם ב"הארץ" כי תירוש, המנהלת את מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה, הגישה מועמדות לשיפוט עוד ב-2016 ובהמשך עברה בציונים גבוהים את קורס השיפוט מטעם מרכז ההערכה של הוועדה לבחירת שופטים. 

 עו''ד יהודית תירוש / צילום: תומר אפלבאום - פול הארץ

תירוש שובצה למאגר המועמדים לשיפוט במהלך 2020, ושמה אמור היה לעלות לדיון בוועדה בסוף אותה שנה. אלא שבנובמבר 2020 - מספר חודשים אחרי הגשת כתב האישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו בתיקי האלפים - החליטה תירוש להקפיא את מועמדותה. בימים אלה היא מובילה את התביעה במשפט נתניהו, המצוי כעת בשלב החקירה הראשית של נתניהו על-ידי ההגנה בתיק 4000 (בזק-וואלה).

אם המועמדות של תירוש לשיפוט תעלה שוב בהמשך, הצעת החוק - ככל שתאושר סופית בכנסת - צפויה להקשות עליה להתמנות לתפקיד.

ח"כ מילביצקי מקדם מזה זמן יוזמות חקיקה נגד מערכת המשפט, לצד שר המשפטים לוין. בימים אלה תלויה ועומדת בבג"ץ עתירה שהגישה לשכת עורכי הדין נגד החוק שיזם מילביצקי ואשר פוגע בעצמאות התקציבית של הלשכה. זאת, בזמן ששני נציגיה של הלשכה בוועדה לבחירת שופטים התנגדו לניסיונותיו של לוין לסכל את בחירתו של השופט יצחק עמית לנשיא העליון ומתנגדים למועמדיו של לוין לשופטים בעליון.