אחד מברוני הסמים הידועים לשמצה בעולם, פבלו אסקובר, ניהל בקולומביה חיים יוצאי דופן בשנות ה־80. הוא הקים באחוזתו גן חיות פרטי ובו גידל בעלי חיים אקזוטיים, בהם היפופוטמים, ג'ירפות, אריות ופילים. לתחביב החריג - שהיום נחשב ללא חוקי בעולם המערבי - קיבלנו השבוע הצצה קטנה בישראל. בעקבות מספר פרסומים שהפכו במהרה לוויראליים ברשתות החברתיות, המשטרה, בשיתוף רשות הטבע הגנים ומג"ב, פשטה על שטחי הפזורה הבדואית ואיתרה גורי אריות ומספר קופים, שהועברו למקלט מוגן לקבלת טיפול וביצוע בדיקות רפואיות.
בעשור האחרון, במקביל לצמיחת הרשתות החברתיות, התופעה הפסולה של סחר בלתי חוקי בחיות בר הפכה לרווחת יותר ויותר. בעלי החיים, שגדלים בתנאים לא תנאים ומוברחים בכלים מאולתרים וצפופים, נמכרים לכל הבא ליד מתחת לאפן של הרשויות. כל מה שצריך - לשלם כמה אלפי שקלים ולשים כל שיקול מוסרי בצד.
אבל המקרה הזה הוא רק קצה הקרחון. עשרות מודעות ברשת מגלות שוק פראי שלם: ינשוף שמוצע במחיר של 1,500 שקל, שועל צעיר ב־6,000 ותנין יאור ב־1,000. "בטלגרם יש פרסומים רבים. הסוחרים שם מציעים הכול מהכול", מספר אביהוא שרווד, מייסד עמותת למען חיות הבר, "החל מזוחלים, דרך ציפורים ובמקרים נדירים, כפי שראינו השבוע, גם אריות וקופים".
סמל סטטוס
רוב החיות מגיעות ממדינות שכנות כמו ירדן ומצרים. בעקבות המלחמה וסגירת מעבר רפיח בצד העזתי, התופעה נבלמה חלקית אך לא נעצרה. יתר ההברחות, בעיקר של חיות קטנות כמו לטאות, דגים, ציפורים או סרטנים, עוברות דרך נתב"ג בתוך מזוודות דחוסות מאירופה, כשבמקרים רבים הן לא שורדות את המסע הקשה. "היו מקרים שבהם סוחרים ניסו להבריח בעלי חיים קטנים כמו ציפורים בתוך קרטוני שמפו וחלב. חלקם מתים בדרך, תוך כדי הזנחה והתעללות, ולצערי זה לא מעניין אף אחד", מספרת חה"כ יסמין סאקס פרידמן מיש עתיד, שעומדת בחזית המאבק בכנסת נגד סחר והתעללות בבעלי חיים. "מלבד הסבל שלהם, יש פה גם עניין בריאותי ופגיעה במאזן האקולוגי, כי לעתים בעלי החיים שמגיעים מחו"ל מחסלים מינים שלמים בארץ".
ח''כ יסמין סאקס פרידמן / צילום: אלעד גוטמן
מאחורי תופעת ההברחות, שנפוצה במיוחד בחברה הערבית, עומדים עבריינים וגורמים מהעולם התחתון. החזקה בחיות בר, בעיקר נדירות, מאפיינת לכאורה את העשירון עליון. לרוב, מדובר בענייני מעמד, כוח וסטטוס. כשמחזיקים באריה למשל, "בעליו" נחשבים לאנשים עשירים וחזקים. "יש קשר הדוק בין סחר בלתי חוקי בערכי טבע מוגנים לפשע והלבנת הון", אומרת חה"כ סאקס פרידמן. "מדובר בשוק שחור ומאורגן שמגלגל עשרות מיליוני שקלים בכל שנה - כאשר כ־85% ממנו לא חוקי וללא היתר. העבריינים לא סופרים את החוק ואפילו לא מנסים להתחבא".
אין נוהל מסודר
הרשויות אמנם מנסות להיאבק בתופעה, אך לא באופן מספק והן מתקשות להרתיע את העבריינים. החוק בישראל קובע עד שנתיים מאסר או הטלת קנס כספי על הסוחרים. "האכיפה היא דלה, בלשון המעטה", אומרת סאקס פרידמן. "בין 2020 ל־2024 נפתחו מעט תיקים בנושא והעונשים שמוטלים הם מגוחכים. ב־2021 לדוגמה, הוטל קנס מנהלי של 500 שקל על עבריין שהבריח עשרות תוכים דרך נתב"ג. במקרה אחר, הוטל קנס של 641 שקלים בגין הברחת שני נחשים ולטאה לארץ. את מי העונשים האלה מרתיעים?".
ואכן, מנתוני רשות הטבע והגנים עולה כי ב־2024 נפתחו 39 תיקים בלבד בגין החזקה וסחר בלתי חוקי בחיות בר בשבי, ובשנה שלפני כן 33 תיקים. כמו כן, במהלך אותה שנה הרשות תפסה 283 חיות בר וערכי טבע מוגנים שהוחזקו או נסחרו שלא כדין. בנוסף, בשיתוף פעולה עם רשות המכס, נמנעו הברחתן של כ־127 חיות בר בנתב"ג. אלא שמדובר בתופעה רחבה יותר. הרבה יותר. ההערכה היא שבכל שנה נסחרות אלפי חיות בר בניגוד לחוק, כך ששיעור נמוך מהמקרים נתפסים.
"בנתב"ג לדוגמה - נתיב סחר מרכזי בהברחות - אין נוהל מסודר מה עושים עם בעלי החיים שנתפסים או מה עושים עם העבריין שנתפס", אומרת סאקס פרידמן. "במקרה הטוב, במכס פונים ליחידת פיצו"ח (אכיפה ופיקוח צומח וחי, ת"ש), אבל אין חובה לערב את המשטרה. השבוע המשטרה תפסה את גורי האריות והקופים בדרום אבל כרגע אין עצורים".
שוק של מיליארדים
סחר בלתי חוקי בחיות בר הוא הפעילות הבלתי חוקית הרביעית בגודלה בעולם, אחרי שוק הנשק הבלתי חוקי, סמים וסחר בבני אדם. על פני נתוני האו"ם, התעשייה הזו מגלגלת ברחבי העולם כ־20 מיליארד דולר בכל שנה, בעיקר באמצעות פרסומים ברשתות החברתיות, שהפכו לשוק השחור הגדול ביותר למכירת חיות בר. לדוגמה, 75% מכל הסחר הלא חוקי בצ'יטות נעשה באמצעות האינסטגרם, כך עולה ממחקר שפרסמה חברת CINTOC הבוחנת סחר בלתי חוקי.
בשורה התחתונה, מציאות זו ממחישה שהאסטרטגיה בישראל, כמו גם במדינות רבות בעולם, היא לעצום עיניים. זה נכון אצלנו, זה נכון באירופה וזה נכון גם בארה"ב. מה שאנחנו לא יודעים - לא יכאב לנו.
"פועלים על פי הדין"
מרשות המסים נמסר בתגובה: "בהתאם להוראות הדין, המכס אמון, בין היתר, על אכיפת חוקיות היבוא במעברי הגבול הבינ"ל עבור הרשויות המוסמכות במדינת ישראל ועל פי הנחייתן. בנושא הברחות בעלי חיים - לאור טיב ההברחות ומהותן, כמו גם המקצועיות הייחודית הנדרשת בתחום זה - לאחר מניעת ההברחה באמצעות המכס, המשך תהליך האכיפה מתבצע באמצעות רשות הטבע והגנים או הווטרינר הראשי, בהתאם לסמכויות המוקנות לה". באשר לטענה כי קיימות אלפי הברחות שלא נתפסות, ברשות המסים ציינו: "כי לא ניתן להתייחס באופן ענייני לטענה".
ממשרד החקלאות נמסר: "היחידה המרכזית לאכיפה וחקירות (פיצו"ח) במשרד החקלאות אמונה על אכיפת חוקים וביצוע חקירות לגילוי עבירות ומניעתן למען שמירה על בריאות הציבור, בעלי החיים והצומח. מאז כניסתו לתפקיד של מנהל היחידה החדש, נעשית עבודה מקצועית אודות היחידה ופעילותה באמצעות חברה חיצונית. בהתאם להמלצותיה, ובתיאום עם נציבות שירות המדינה, גובש הסדר פרישה ייעודי לעובדים ותיקים לצד בנייה ארגונית חדשה ליחידה. במסגרת תהליכי ההתחדשות, גויסו בודקים חקלאיים המשמשים כבודקים מקצועיים במעברי הגבול וכן הונגשו לציבור שני שירותים דיגיטליים המאפשרים הגשת דיווחים ותלונות במקרים של צער בעלי חיים וכן במקרים של עבירות הנוגעות למוצרי מזון מן החי והצומח. השירותים מספקים מידע מלא, מפורט ומייעלים את תהליך ההגשה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
