דיבידנד ענק שוכב בתעשייה אווירית, אך שר הביטחון מעכב את החלוקה

חלוקת הדיבידנד הכלוא של רפאל בסך 444 מיליון שקל (כ־121.2 מיליון דולר) בגין רווחי 2023־2019 אושרה ביום חמישי, כפי שפורסם לראשונה בגלובס. לעומת זאת, הדיבידנדים הגדולים פי ארבעה מהתעשייה האווירית (תע"א) - טרם אושרו.

● בלעדי | אמסלם חתם: רפאל תעביר 444 מיליון שקל לקופת האוצר
● דוחות התעשייה האווירית: זינוק של 55% ברווח הנקי ושיא בצבר ההכנסות

ביוני אשתקד אישר דירקטוריון התע"א חלוקת דיבידנד בסך 154.5 מיליון דולר בגין רווחי 2023, שהתווסף ל־104 מיליון דולר שאושרו בגין רווחי השנה שלפני כן, ול־571.4 מיליון שקל בגין רווחי 2021. כשלכל אלו מתווספים כ־84 מיליון שקל שהוכרזו בעבר, הסכום הכולל מסתכם לכ־1.6 מיליארד שקל. לפי שעה, הסכום הבלתי מבוטל - ששווה לכ־1.3% מתקציב הביטחון המיועד לשנת 2025 - לא הועבר לקופת האוצר, אלא נותר בקופת התע"א ועשוי לצבור ריביות נאות.

עבור העברת הסכום נדרשת חתימה של שר הביטחון ישראל כ"ץ, ואחריה חתימת השר הממונה על החברות הממשלתיות דוד אמסלם. כ"ץ טרם חתם, ועל כן העיכוב המתמשך - רק מחמיר. לידי גלובס הגיע מכתב ששלח בשבוע שעבר מנהל רשות החברות רועי כחלון לשר הביטחון, ובו התייחס לדיבידנד התע"א ולדיבידנד רפאל, שמאז שוחרר.

"חלוקת דיבידנד של חברות ממשלתיות טעונה אישור רשות החברות הממשלתיות. אישורי הרשות לתעשייה האווירית ולרפאל ניתנו לפני זמן רב", כתב כחלון. "עד כה, למרות פניות רבות מאת הרשות, טרם ניתן אישור שר הביטחון. למותר לציין את החשיבות והצורך בביצוע חלוקת דיבידנד לאוצר המדינה בעת הזו".

לפי הערכת גורמים המעורים בפרטים, אחד מהשיקולים בעיכוב הדיבידנד של התע"א הוא הרצון לשלוט ביעדי הכסף, שכאמור גבוהים משמעותית מאלו של רפאל. אולם, כשהדיבידנד מגיע לקופת האוצר, המשרד מווסת אותו בהתאם לשיקוליו לתחומים שונים - ולא רק לביטחון.

מטעם שר הביטחון נמסר כי נושא דיבידנד התע"א "עדיין לא הובא לשולחנו. העניין נמצא בעבודת מטה של משרד הביטחון והדרג המקצועי צפוי להמליץ לשר לאשר, מה שהשר כנראה יעשה".

סאגה סביב מינוי היו"ר

ברקע זה, דירקטוריון התע"א אישר ביום רביעי, בתום סאגה שנמשכה מאז נובמבר, את מינויו של פרופ' גבי סרוסי ליו"ר החדש. הדירקטוריון בחר במועמדו של שר הביטחון על אף חשיפת גלובס כי ועדה שהתכנסה בשנת 2018 בראשות היו"ר דאז הראל לוקר לבחירת מנכ"ל לחברה, פסלה את מועמדותו של סרוסי.

שיקולי הוועדה שבחרה באלוף (במיל') נמרוד שפר לתפקיד היו שהמועמד היה בעברו במעמד של כפוף ישיר למנכ"ל חברה. סרוסי עבד במשך 17 שנים באלאופ, חברה־בת של אלביט, כמדען ראשי ובהמשך כסמנכ"ל ומנהל חטיבה. אך לפי עמדת הוועדה, הוא לא היה מתאים משום שדיווח למנכ"ל אלאופ כראש חטיבת המודיעין החזותי אוויר וחלל, ולא למנכ"ל אלביט - החברה־האם.

הבחירה בסרוסי התבצעה שעה קלה לאחר החלטת הדירקטור גלעד ארדן להקפיא את מועמדותו לשלושה חודשים, ועל אף מכתב שקיבלו הדירקטורים מרשות החברות שבו התריעו בפניהם כי ועדת דותן לאישור מינויי בכירים, צפויה שלא לאשר את מינויו. "בהתאם לעמדה המקצועית של הרשות, נדרש להתייחס גם למשך הכהונה הריאלי של כל מועמד", כתב כחלון. "זאת, בין היתר, בשים לב לכך כי בהתאם למדיניות הרשות כפי שהיא מובאת בפני הוועדה, ניתן להאריך כהונה למועמד, לקדנציה שלישית, אך ורק במקרים חריגים ותחת נימוקים מיוחדים".

סרוסי יסיים את הקדנציה השנייה שלו כדירקטור ביולי, וכפי שמשתקף ממכתב רשות החברות, הסיכוי לקדנציה שלישית נמוך. שיקוליו של ארדן בהקפאת מועמדותו לשלושה חודשים לא הייתה רק סטטוס הקדנציות של סרוסי, אלא הסטטוס של שתי הדח"ציות עדי ברשדסקי וחוה שכטר שצפויות לסיים את הקדנציות שלהן במאי וביוני בהתאמה. מצב זה עשוי להביא לסיטואציה שבעוד שלושה חודשים, יכולתו של כ"ץ להמשיך למנוע את מינויו של ארדן - תפחת משמעותית.

ומה בנוגע להנפקה?

בחירת סרוסי לתפקיד עלולה להסתבך גם אם ועדת דותן תפתיע עם עמדה חיובית. הסיבה: השר אמסלם צפוי שלא לחתום על אישור המינוי. הסוגיה מהווה נדבך נוסף שמכביד על ההיתכנות להשלים את הנפקת התע"א. כבר ב־2020 אישרה ועדת השרים לענייני הנפקה את המהלך, אך בדוח 2024 של התע"א נכתב כי "אין ודאות כי אכן תבוצע... בין אם במתכונת שפורטה בהחלטת ההפרטה ובין במתכונת אחרת, ואין כל ודאות באשר למועד הנפקת המניות לציבור, ככל שהמהלכים לקראת ההנפקה יתגבשו לכדי ביצוע".

למרות שרשות החברות תומכת במהלך, הוא לא נמצא כרגע על סדר יומו של שר הביטחון. ההירתמות של המשרד היא קריטית בשל צרכים רבים, בהם אישור המלמ"ב (הממונה על הביטחון במערכת הביטחון), טיפול בסיווגים הביטחוניים ובחיסיון וכמובן חלוקת הדיבידנד. לפיכך, הערכות גורסות כי ההנפקה לא תתבצע ב־2025.

לעומת זאת, יש בתע"א גם מינויים שצלחו לאחרונה. הדירקטוריון אישר את בחירת דנה נוימן, שכיהנה בתור מנהלת התקשורת התאגידית ויחסי הציבור הגלובליים של סולאראדג' וקודם לכן עבדה באלביט. ברקע זה, בבית הדין האזורי לעבודה בת"א מתנהל הליך משפטי בין התע"א לסמנכ"ל הקודם שי גל, שתבע את החברה בעקבות פיטוריו. הצדדים הגיעו לגישור אך חזרו לבית הדין בגלל פיצוץ ההליך, לאחר החלטת התע"א להגיש תביעה שכנגד על סך כ־1.87 מיליון שקל.