פיטורי רונן בר: איך מדיחים ראש שב"כ, ומה יהיה צריך להוכיח בבג"ץ?

ראש הממשלה בנימין נתניהו, הודיע לראש שירות הביטחון הכללי רונן בר, כי בכוונתו להביא להצבעה בישיבת הממשלה הצעה לפטרו. הדבר מסעיר את המערכת הפוליטית, והביא לגינויים מהאופוזיציה. אבל הדבר גם מעלה הרבה שאלות לגבי איך העניין הולך להיראות וכמה יהיה פשוט - אם בכלל - לפטר את בר מתפקידו. באנו לעשות קצת סדר.

● לשכת רה"מ: נתניהו הודיע לראש השב"כ רונן בר כי החליט לפטרו
● פרשנות | טראמפ תוקף בתימן לא כדי להתחיל מלחמה, אלא כדי למנוע אותה

איך מפטרים ראש שב"כ?

החוק לא אומר במפורש מהו ההליך לפיטורי ראש השב"כ. סעיף 3(ג) לחוק שירות הביטחון הכללי קובע כי "הממשלה רשאית להפסיק את כהונתו של ראש השירות לפני תום תקופת כהונתו", וסעיף קטן (ה) ממשיך שראש השב"כ יודח אם הורשע בעבירה "אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להתמנות לראש השירות או להמשיך בכהונתו". אבל בזה העניין נגמר. 

האם, אם כן, ניתן להדיח את ראש השב"כ בהחלטת ממשלה פשוטה? "החלטת ממשלה מספיקה להפסקת כהונה", משיב בחיוב פרופ' אדם שנער, מרצה למשפט חוקתי באוניברסיטת רייכמן. "אולם כמובן שכללי המשפט המנהלי חלים על החלטה זו". כלומר, היא תצטרך לעמוד בדרישות של סבירות, הימנעות מניגוד עניינים, הצגת תשתית עובדתית וכדומה. 

פרופ' עמיחי כהן, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, מוסיף: "קיימת פרקטיקה של היוועצות עם ייעוץ משפטי בכל החלטה חשובה של הממשלה". ומה לגבי ההחלטה הספציפית הזו? "עוד טרם לקבלת ההחלטה, יש שאלה אם הממשלה כלל יכולה לפעול בהקשר זה, מכיוון שלכאורה קיים כאן ניגוד עניינים". הוא אומר. "ראשית, השב"כ מנהל כרגע חקירה נגד אנשי לשכת ראש הממשלה בעניין המעורבות הקטארית. שנית מתחקיר השב"כ עולה טענה לגבי אחריות הדרג המדיני לאסון 7 באוקטובר, ועולה חשש כי פיטורי ראש השב"כ הם ניסיון להשתיק טענה זו". 

האם היועמ"שית צריכה להיות מעורבת?

בסוף פברואר המשנה ליועמ"שית לענייני משפט ציבורי-מינהלי עו"ד ד"ר גיל לימון השיב לשאלה של עו"ד גלעד שר לגבי האפשרות לפטר את ראש השב"כ. לימון הסביר שמדובר בהחלטה שהממשלה מקבלת במליאתה, אך מכיוון שמדובר בפיטוריו של ראש מערכת ביטחונית על הדבר יהיה להיות מגובה בתשתית ראייתית שתצדיק זאת, להיות חף משיקולים זרים ולעמוד בכללי המשפט המינהלי. לכן, הסביר לימון, "לשם הבטחת עמידתו של התהליך בערובות ההליכיות והמהותיות הנדרשות", על הדרג המדיני יהיה להביא את התשתית הזו אל הייעוץ המשפטי בטרם יקדם את ההחלטה. 

כמה זה מחייב את הממשלה? "זה קשור בחשיבות ההחלטה, ולאו דווקא בענייני ארגון ביטחוני", אומר פרופ' כהן. "עם זאת, כבר מזה זמן קיימת מגמה בממשלה הנוכחית של התעלמות מחוות דעת היועמ"שית". לפי פרופ' שנער, הרשות המבצעת מחויבת להנחיות הייעוץ המשפטי לממשלה. עם זאת, לפי דו"ח שמגר (שנכתב בעקבות פרשת "בר-און-חברון"), "הממשלה היא לא הרשות המבצעת במובן זה ולכן נקבע שטוב תעשה הממשלה אם תציית להנחיות היועמ"ש. אם הממשלה תפעל בניגוד להנחיות היועמ"ש הדבר ממילא ייבחן בבג"ץ אם תוגש עתירה". 

במינוי ראש השב"כ יש צורך להיוועץ בוועדה המייעצת למינויי בכירים. זה נכון גם להדחה?
לפי שנער וכהן, לא. נוסיף שלפי מאמר שכתב ד"ר אסף שפירא למכון הישראלי לדמוקרטיה, הוועדה היא ועדה מייעצת ולא מחייבת, שעוסקת רק בטוהר המידות ולא בעניינים אחרים. עם זאת, אם אכן בר יודח, המינוי של מחליפו יצטרך לעבור דרך ועדה זו, ולפי הפסיקה יהיה צורך בנסיבות מיוחדות מאוד כדי למנותו בניגוד לחוות דעתה. 

אם בר אכן יודח, כנראה שתהיה עתירה. מה הממשלה תצטרך להוכיח בבג"ץ?
"הממשלה תידרש להראות בעיקר כי ההחלטה לא נגועה בניגוד עניינים ושיקולים זרים", אומר שנער, ומבהיר שהוא מתכוון בין השאר לפרשת "קטאר-גייט", שהשב"כ שותף לחקירתה. כמו כן, היא תצטרך להוכיח שההחלטה סבירה ושהממשלה "איזנה כראוי בין השיקולים המתחרים".

כך גם כהן: "השאלות בבג"ץ יהיו האם הממשלה פעלה כאן בצורה עניינית (בגלל חוסר האמון בין רה"מ לראש השב"כ, ובגלל האחריות של האחרון לאסון), או שמא התייחסה גם לשיקול זר: החקירות. בנוסף, השאלה תהיה אם הממשלה פעלה בסבירות באיזון בין השיקולים השונים". 

עד כמה הדחת ראש שב"כ היא עניין תקדימי?

עד כה מעולם לא פוטר ראש שב"כ. עם זאת, שניים התפטרו: אברהם שלום התפטר ב-1986 בשל פרשת "קו 300", בה אנשי שב"כ הוציאו להורג שני מחבלים שנתפסו. כרמי גילון התפטר ב-1996, שנה בלבד לאחר מינויו, לאור כישלון השב"כ במניעת רצח רבין. אם בר אכן יודח, יהיה מדובר בתקדים. פרופ' כהן מסביר שמסיבה זו "לא התפתחה פרקטיקה בהקשר" של הדחת ראש השב"כ, ואין פרוצדורה כתובה לעשות כן. 

האם השב"כ מופקד על "השמירה על הדמוקרטיה"?

הטענה הזו - שנשמעת רבות לאחרונה - מבוססת על "ייעוד השירות ותפקידיו" שמוגדרים בסעיף 7(א) לחוק השב"כ. לפי החוק, "השירות מופקד על שמירת ביטחון המדינה, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו". כלומר, יש לנו שני היבטים שקשורים לדמוקרטיה: סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדות המשטר הדמוקרטי.

במסמך שפרסם במכון הישראלי לדמוקרטיה עו"ד אלי בכר, הוא מציין כי את השמירה על סדרי המשטר הדמוקרטי אפשר לפרש בדרכים שונות: החל מפעילות נגד עבירות כמו המרדה, אימונים צבאיים אסורים ועבירות בנשק, וכלה בהגנה על הליך הבחירות לכנסת ומניעת התערבות של מדינה או ישות זרה בבחירות. השמירה על מוסדות המשטר הדמוקרטי, טוען בכר, קשורה לשני רבדים עיקריים: אבטחה של מוסדות ממשל החיוניים לתפקוד הדמוקרטיה והגנת סמלי שלטון.