בעקבות ההחלטה לפטר את ראש השב"כ: כיצד יגיבו השווקים?

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע אמש (א'), כי החליט לפטר את ראש השב"כ, רונן בר, בעקבות משבר אמון בין השניים, כך לטענתו. עם זאת, ההחלטה נתקלת בהתנגדות משפטית משמעותית, כאשר היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה , קבעה כי נתניהו מחויב להתייעץ עמה בנושא בשל פרשת "קטאר-גייט".

● לשכת רה"מ: נתניהו הודיע לראש השב"כ רונן בר כי החליט לפטרו
● פיטורי רונן בר: איך מדיחים ראש שב"כ, ומה יהיה צריך להוכיח בבג"ץ?

הפיטורים, שצפויים לעורר סערה פוליטית, מעלים שאלה משמעותית: כיצד יגיבו השווקים? האם מדובר רק בזעזוע פוליטי רגעי, או שאי-הוודאות סביב הפיטורים תוביל לתגובה חריפה מצד המשקיעים?

באופן כללי, השווקים אינם נוטים להגיב לכל אירוע פוליטי, במיוחד כשמדובר במינוי או פיטורים של ראש מערכת ביטחונית כמו השב"כ, שאינו משפיע ישירות על המדיניות הכלכלית. יחד עם זאת, בשנתיים האחרונות, רגישות השווקים בישראל לזעזועים פוליטיים ולמתיחות חברתית עלתה משמעותית. 

דוגמה בולטת לכך היא השמועות על פיטורי שר הביטחון יואב גלנט במרץ 2023, שהובילו לירידות חדות בשוק ההון ולפיחות משמעותי של השקל. כמו אז, גם כעת קיים חשש כי פיטורי ראש השב"כ יעוררו תגובות ציבוריות נרחבות ויעמיקו את חוסר היציבות הפוליטית, מה שעלול להשליך גם על השווקים. 

הבוקר, נראה כי אירועי אמש השפיעו במידה מסוימת על שוק המט"ח המקומי כאשר הדולר מתחזק בכ-1% מול השקל המקומי ונושק לרמה של 3.67 שקלים. האירו מתחזק בשיעור מתון יותר מול השקל ועומד על 3.97 שקלים.

רפי גוזלן, כלכלן ראשי בבית ההשקעות IBI, מסביר כי: "לא ברור אם המהלך אכן יכול לצאת אל הפועל, וסביר מאוד שהוא ייאלץ לעבור דרך בג"ץ. השווקים מקבלים תזכורת למתיחות החברתית והפוליטית שראינו כאן בעקבות הרפורמה המשפטית".

לדבריו, עד כה השווקים הגיבו בשלילה למהלכים שעוררו מחדש את המתיחות הפוליטית, והדבר ניכר בעלייה בפרמיית הסיכון של ישראל, היחלשות השקל וביצועי חסר של הנכסים המקומיים.

"ככל שהממשלה תמשיך בכיוון זה, סביר לצפות לתגובה שלילית גם בסיבוב הנוכחי. בנוסף, יש לזכור כי הירידה בפרמיית הסיכון של ישראל נבלמה לאחרונה, בין היתר בשל חוסר הוודאות סביב המשבר בנוגע ליישום ההסכם מול חמאס", מוסיף גוזלן.

בסוף מדובר באירוע פוליטי בלבד, לא כלכלי

מנגד, יש הסבורים כי הפיטורים לא בהכרח יביאו לזעזוע בשווקים, שכן מדובר במשבר פוליטי ולא במהלך שמשפיע ישירות על הכלכלה.

אורי גרינפלד, כלכלן ואסטרטג ראשי באג"מ לידרים, מסביר כי: "לא מדובר באירוע כלכלי ולכן אין ודאות מוחלטת בדבר השינוי שנראה בשווקים בעקבות פיטורי ראש השב"כ. השווקים מגלמים את הציפיות לסביבה הכלכלית, ולפיטורים של ראש השב"כ אין השפעה כלכלית ישירה. אם תהיה תגובה, היא תושפע בעיקר מהתגובה של הציבור הישראלי ומהחמרת חוסר הוודאות הפוליטית שהאירוע הזה מייצר".

רונן מנחם , כלכלן ראשי בבנק מזרחי טפחות, מוסיף ומזכיר שיש עוד אירועים שכעת משפיעים על השווקים: "כפי שלמדנו בעבר, שוק ההון, מגיב גם לנתונים הכלכליים ולאירועים מעבר לים. כמו כן, השוק ממתין גם להודעת הריבית ולתחזית הכלכלית החדשה שיפרסם בנק ישראל בתחילת אפריל. זאת כדי לקבל מושג לגבי מדיניות הריבית והאם בכוונת בנק ישראל להוריד אותה". 

בטווח הקצר צפויים ירידות

השאלה המרכזית היא כיצד הציבור יגיב להחלטה, והאם הפיטורים יהפכו למוקד חדש לחוסר יציבות פוליטית. בשנתיים האחרונות ראינו את השווקים, משקיעים וחברות דירוג כאחד, מודאגים מהשינויים בשדה הפוליטי, ודאגה זו באה לידי ביטוי באופן מיידי בשוקי ההון. אך בכל הנוגע לפיטורי בר, נראה כי התגובות לא יהיו דרמטיות כפי שהיו בעבר. מנחם מסכם כי בשורה התחתונה, התרחיש הבסיסי כולל אפשרות לירידות חדות בטווח הקצר, תוך "עצבנות מוגברת של השוק, ופיחות של השקל". הוא מוסיף ומדגיש שגורמים אחרים המשפיעים על השווקים הינם חזקים , ולכן השלכות מהשדה הפוליטי לא יהיו ארוכי טווח.

כך, המשקיעים ימתינו לראות האם הפיטורים אכן ייצאו לפועל ואם ההשלכות יהיו בעיקר פוליטיות, או שיתפתח משבר רחב יותר שישפיע גם על הכלכלה הישראלית.