רשות החשמל מפרסמת מסלולים חדשים לגגות הסולאריים

רשות החשמל פרסמה לשימוע ציבורי שני מסלולי תגמול חדשים למי שיקים גגות סולאריים על ביתו: החזר השקעה מהיר המעניק תעריף גבוה במיוחד ב-5 השנים הראשונות; ומסלול צמוד-מדד המגדר את סיכון האינפלציה, ובמסגרתו יינתן תגמול נמוך יותר בהתחלה, אך זה יעלה עם האינפלציה

התקנת פאנלים סולאריים בבית מגורים / צילום: Shutterstock
התקנת פאנלים סולאריים בבית מגורים / צילום: Shutterstock

במסגרת פרויקט "100 אלף גגות סולאריים" של משרד האנרגיה, פורסמו לשימוע ציבורי שני מסלולי תגמול חדשים למי שיקים גגות סולאריים על ביתו: החזר השקעה מהיר המעניק תעריף גבוה במיוחד ב-5 השנים הראשונות (ותעריף נמוך יותר לאחר מכן); ומסלול צמוד-מדד המגדר את סיכון האינפלציה, ובמסגרתו יינתן תגמול נמוך יותר בהתחלה, אך זה יעלה עם האינפלציה. 

במרכז אין מספיק גגות סולאריים, וזה עולה לנו ביוקר
בין הבטחה למציאות: למי משתלם להתקין גג סולארי

על-פי הערכת משרד האנרגיה, אילו יהיו 100 אלף גגות סולאריים, מסלולים אלה יביאו לעלות בנטו של 51 מיליון שקל נוספים בשנה למשק החשמל, אך בטווח הארוך אלה אמורים להתאזן, כך שסך התגמול לא אמור להשתנות.

מי שמתקין היום פאנלים סולאריים על גג ביתו, זכאי לתגמול גבוה במיוחד של 48 אגורות לקוט"ש, ועוד 6 אגורות בערים גדולות, וזאת בהתחייבות ל-25 שנה. שיעור זה גדול פי כמה מזה שמקבלות תחנות כוח חדשות ושדות סולאריים. הדבר נובע מיתרונות שמשרד האנרגיה רואה בהצבת גגות סולאריים, לרבות יעילות אנרגטית (לעתים אין צורך להעביר את החשמל למתח גבוה), ביזור ייצור האנרגיה ועמידה ביעדי האנרגיות המתחדשות של ישראל.

ובכל זאת, לא רבים בוחרים באפשרות זאת, המתאימה בעיקר לבתים פרטיים ביישובים פרבריים שאינם עשירים. על כן, כחלק מהרצון לעודד הקמת גגות סולאריים, משרד האנרגיה יזם שני מסלולי החזר השקעה שאמורים לענות על החששות של אנשים מלהתקין אותם. בימים האחרונים רשות החשמל פרסמה לשימוע ציבורי את המספרים המדויקים שנוכל לקבל במסלולים החדשים. 

שני מסלולים 

חשש אחד הוא הזמן שלוקח להחזיר את ההשקעה, שעלול לקחת 6 שנים ומעלה. לכך נועד "מסלול ההחזר המהיר", שנותן ב-5 השנים הראשונות תגמול גבוה עוד יותר: 60 אגורות לקוט"ש במקום 48. אך לאחר 5 השנים הללו התגמול יופחת לכ-38 אגורות בלבד. בצורה כזאת התגמול על התקנת הפאנלים הסולאריים יוקדם כדי להביא להחזר השקעה מהיר תוך 5 שנים, ובכך להפחית את הסיכון בהקמת גגות כאלה.

חשש שני הוא האינפלציה, שעלתה בשנים האחרונות ועלולה להמשיך להיות גבוהה גם בשנים הבאות. המחיר קבוע ל-25 השנים, אך אם תהיה אינפלציה גבוהה, השווי הריאלי של הסכום הקבוע ילך ויישחק לאורך הזמן. על כן נקבע מסלול צמוד-מדד שמתחיל מתגמול נמוך יותר (39 אגורות בלבד) אך הולך ועולה עם האינפלציה. האם האינפלציה תהיה נמוכה - התגמול יישאר נמוך, אך אם היא תעלה - התגמול יעלה בהתאם.

מכיוון שהמטרה היא שסך התגמול יישאר זהה, רשות החשמל נאלצה להעריך כבר כעת מה תהיה האינפלציה הצפויה ב-25 השנים הבאות. מכיוון שאין הערכה רשמית כזאת, הברשות השתמשו בתחזית האינפלציה של בנק ישראל עבור 10 השנים הראשונות, ועבור השנים לאחר מכן - בתחזית בנק ישראל עבור השנים 5-10. כמובן, אם האינפלציה תהיה בפועל גבוהה יותר מהתחזית- מי שיבחר במסלול זה ירוויח ביחס למסלול הרגיל, ואם היא תהיה נמוכה יותר - הוא יפסיד בהשוואה למסלול הרגיל.

במסגרת השימוע הציבורי, רשות החשמל אף ביצעה הערכהת עלויות של הצעת המסלולים בטווח הקצר: אם יהיו 100 אלף גגות סולאריים, מתוכם 50% במסלול ההחזר המהיר, 20% צמוד מדד ו-30% במסלול הרגיל - מסלול ההחזר המהיר יביא לעלות עודפת של 129 מיליון שקל בשנה, והמסלול צמוד-האינפלציה יביא לחיסכון של 67 מיליון שקל בשנה, כך שסך העלות בטווח הקצר תעמוד על כ-51 מיליון שקל בשנה. אך כמובן, בטווח הארוך זה מתאזן: התגמול על מסלול ההחזר המהיר יורד, והתגמול על המסלול צמוד-האינפלציה עולה. בסך-הכול, ובהינתן ריבית ההיוון, רשות החשמל כותבת שסך העלות למשק אמור להיות זהה להמשך המסלולים הרגילים.