בטורקיה מזהירים את ישראל: תלמדו מהלקח של איראן

על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.  

● "צורך נואש בחשיבה מחדש": הביקורת הפנימית על פרו-פלסטינים
● WSJ | מה עומד מאחורי "ההשקעה הגדולה הראשונה בהון סיכון בישראל" של סקויה?  

1נתניהו מנסה להדיח את ראש השב"כ, והתקשורת העולמית סוערת

ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט אתמול (א') לפטר את ראש השב"כ רונן בר, בצל חקירת "קטאר-גייט". בתקשורת העולמית הגיבו בתדהמה לניסיון ההדחה של ראש שירות הביטחון הכללי. ב-AP כתבו כי "מאמציו של נתניהו להדיח את בר מתפקידו כמנהל השב"כ מגיעים בזמן שהשירות הביטחוני חוקר מקורבים לראש הממשלה", במקביל לביקורת של שב"כ על התנהלותו של נתניהו ב-7 באוקטובר, "הארגון ציין כי ניסיונותיו לסכל את האיום לא יושמו".

במידה ונתניהו אכן יצליח להדיח את בר הוא צפוי למנות במקומו "אדם הנאמן לו, במהלך שיאט כל יוזמה להקמת ועדת חקירה ממלכתית. ראש הממשלה אמר כי הדחתו של בר תסייע לישראל 'להשיג את מטרות המלחמה ולמנוע את האסון הבא"', נכתב ב-AP.

בניו יורק טיימס כתבו כי מאמציו של נתניהו לפטר את בר מדגיש את "המתחים בין ראש הממשלה לבין בכירים ביטחוניים בישראל". בנוסף, גם חברי הקואליציה של נתניהו הצטרפו לדרישה לפטר את בר בטענה שהוא "חותר תחת סמכותו" במקביל לקריאה לפיטוריה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה. היועמש"ית שלחה מכתב לנתניהו בו כתבה כי נתניהו "אינו רשאי להתחיל בתהליך עד שלא תתקבל הכרעה בנוגע לחוקיות הדחתו של בר" וציינה כי יש "חשש לניגוד עניינים עבור נתניהו, מאחר שהשב"כ חוקר את עוזריו".

בפייננשל טיימס כתבו כי המהלך של נתניהו "עלול להעמיק את המשבר בין ראש הממשלה לבין מערכת המשפט של המדינה". שרים בממשלה שיבחו את מהלכו של נתניהו בעוד שפוליטקאים מהאופוזיציה גינו את המהלך "כלא-דמוקרטי ובלתי חוקי".

ב-Al-Monitor, אתר חדשות אמריקאי המתמקד בסיקור וניתוח של אירועים במזרח התיכון, נכתב כי נתניהו מפטר את בר משום שהוא מצפה "לנאמנות אישית" מראש השב"כ. נתניהו, בהצהרתו, אמר כי "חייב להיות אמון מלא בין ראש הממשלה לבין ראש השב"כ" בהתחשב שישראל נמצאת במצב מלחמה. בנוסף, נכתב כי נתניהו מחריף את המאבק שלו מול מערכת המשפט. "ממשלת נתניהו החלה החודש בהליכים רשמיים להדחתה של גלי בהרב-מיארה, וכבר הבהירה שאינה מכירה בסמכותו של נשיא בית המשפט העליון החדש והשופטים תחתיו לדון בעניינים חוקתיים".

ברויטרס נכתב כי "פיטוריו של רונן בר צפויים לעורר ביקורת נרחבת" במיוחד בזמן שבו "ישראל ניצבת בפני האפשרות של חידוש הלחימה בעזה, כאשר עשרות חטופים ישראלים עדיין מוחזקים שם".

מתוך AP מאת מלני לידמן. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך רויטרס מאת מעין לובל. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך הניו יורק טיימס מאת אדם רסגון ונתן הודנהיימר. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך הפייננשל טיימס מאת נרי זילבר. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך Al-Monitor מאת רות אגלש. לקריאת הכתבה המלאה.

2האם הדיפלומטיה של טראמפ תשנה את המזרח התיכון?

עוד לפני שנכנס לבית הלבן, דונלד טראמפ התחיל בדיפלומטיה לא שגרתית על מנת לשנות את המצב במזרח התיכון הרעוע כאשר "גינוני הנימוס פינו את מקומם לדיפלומטיה בוטה ורועשת מהבית הלבן", כתבה בטור דעה רג'ידה דרע'אם בגוף התקשורת מאבו דאבי ​The National. דרע'אם היא מייסדת של מכון המחקר Beirut Institute. "דבר אחד ברור: ללא קשר לכמה שהשיטות של נשיא ארה"ב גסות, זעזוע הסטטוס קוו היה נחוץ. זו קריאת השכמה לכל הגורמים הרלוונטיים באירופה ובמזרח התיכון".

בשבועות האחרונים טראמפ עבר להתמקד באיראן כאשר "הציע לטהרן עסקה לנרמל את יחסיה עם וושינגטון, להסיר את הסנקציות ולהחזיר את מעמדה העולמי בתמורה לשני דברים: נטישת תוכנית הנשק הגרעיני שלה והפסקת השימוש במיליציות שליחים לערעור יציבותן של מדינות ריבוניות".

אולם, האיראנים דחו את ההצעה של טראמפ משום שהם רואים בתוכנית הגרעין "ערובה להישרדות המשטר". במקביל, בזמן שהפרוקסי של איראן בלבנון, חיזבאללה, מנסה להתאושש, טראמפ לוחץ על ישראל לסמן את הגבול היבשתי עם לבנון.

גם תוכניתו של טראמפ לעזה התרככה מאז הצעתו להשתלט על הרצועה וליישב מחדש 2 מיליון עזתים. "זוהי, במידה רבה, תוצאה של אסטרטגיה מחושבת שהפעילו מדינות ערב מרכזיות, בהדגמתן בפני טראמפ כיצד תוכניתו לעזה עלולה לפגוע בשאיפתו לקרב בין העולם הערבי לישראל. ההתנגדות מצד מנהיגים מרכזיים באזור והצעתם לחלופה לרצועה גרמו לנשיא ארה"ב לרכך את הרטוריקה שלו, מבלי להוביל אותו לוויתור פומבי", נכתב.

הדיפלומטיה הלא שגרתית של טראמפ היא חלק מגישתו החדשה לגאו-פוליטיקה שהרעידה את המזרח התיכון. "זו גישה שהובילה מנהיגים ערבים לבחון מחדש את הסכסוך הישראלי-פלסטיני בדחיפות מחודשת. אך מאחר שישראל ממשיכה להחזיק בהשפעה על אופן החשיבה של נשיא ארה"ב, מוטל על מדינות ערב להמשיך ולפתח את האסטרטגיה החדשה שלהן להתמודדות איתו".

מתוך ​The National מאת רג'ידה דרע'אם. לקריאת הכתבה המלאה.

3בטורקיה מזהירים את ישראל לא להיכנס לעימות עם סוריה

"ישראל מסתכנת בחזרה על טעויותיה של איראן על ידי פתיחת חזית חדשה בסוריה בזמן שהיא נמצאת בעימותים במספר חזיתות", כך כתב בטור דעה בסל חג' ג'אסם, חוקר ויועץ פוליטי המתמחה ברוסיה, טורקיה, אסיה המרכזית והקווקז, בגוף הטורקי Daily Sabah, שמזוהה עם ארודאן. לממשלת טורקיה יש אינטרסים אסטרטגיים מורכבים בסוריה, והיא מתנגדת למעורבות צבאית ישראלית נרחבת שם.

ג'אסם "ממליץ" לישראל לא להיכנס לעוד חזיתות במלחמה הנרחבת מאז ה-7 באוקטובר. "מאז פרוץ המלחמה בעזה והסלמת המתיחות בגבול הלבנוני לאחר שישראל חיסלה מספר בכירים בחיזבאללה, תל אביב החלה לרמוז על האפשרות להרחיב את מבצעיה הצבאיים לשטח סוריה. תוכניות אלו כוללות כיבוש שטחים חדשים ואפילו התקדמות לעבר דמשק. למרות שהאיומים הללו עשויים להישמע רציניים, הם סותרים את המציאות הצבאית והפוליטית המורכבת שבה ישראל נמצאת כיום".

לאחרונה ישראל הצהירה כי היא מעוניינת להישאר בחרמון הסורי "ללא הגבלת זמן והדגישה שלא תאפשר למשטר החדש ללהיכנס לאזור שמדרום לדמשק". ג'אסם גורס כי ישראל לא נראית מוכנה לפתוח חזית חדשה בסוריה בעתיד הקרוב וטוען כי "איומיה של ישראל הם יותר מהלכים פוליטיים מאשר תוכניות לביצוע ממשי. אם תל אביב תחליט לפתוח חזית חדשה בסוריה, היא עלולה להתמודד עם הסלמה אזורית בלתי צפויה". וג'אסם אף מאיים כי "טורקיה עשויה לנקוט באמצעיים נגדיים".

"רשת האינטרסים האזוריים הזו מעמידה כל מהלך צבאי ישראלי בפני סיכונים גדולים, מה שעשוי להוביל להסלמה חסרת תקדים באזור. הניסיון האיראני משמש תמרור אזהרה עבור ישראל לגבי הסכנות שבהסתבכות במספר עימותים בו-זמנית. במהלך עשרות שנים, טהרן הרחיבה את השפעתה האזורית באמצעות תמיכה והקמה של מיליציות צבאיות - מחיזבאללה בלבנון, דרך מיליציות בסוריה ובעיראק, ועד החות'ים בתימן. בעוד שההתפשטות הזו חיזקה את השפעתה של איראן, היא גם הפכה אותה לפגיעה יותר למתקפות כאשר התנאים אפשרו זאת".

ג'אסם תוהה "האם ישראל תלמד מהטעויות של איראן?" ומבהיר כי נראה שישראל מבינה כי "הסתבכות במספר עימותים בו-זמנית היא סיכון אסטרטגי העולה על יכולותיה. כשם שהאסטרטגיה ההתפשטותית של איראן הובילה לפגיעה קשה בהשפעתה, ישראל עלולה להיקלע לאותו מצב אם לא תחושב את צעדיה בקפידה".

מתוך ה-Daily Sabah מאת בסל חג' ג'אסם. לקריאת הכתבה המלאה.

4האם התוכנית של מצרים לעזה תביא שלום אזורי?

אחרי ההצהרה השנויה במחלוקת של טראמפ להשתלט על עזה, העולם הערבי סירב בפה אחד, מה שגרם למצרים להציע תוכנית חלופית לעזה. כעת "המלחמה בעזה מציעה למצרים הזדמנות להשיב לעצמה את המעמד שהיה לה בעולם הערבי", נכתב ב-Foreign Affairs.

"ב-4 במרץ חשפה מצרים את מה שתיארה כחזון מקיף לשיקום עזה תוך הבטחת הישארות הפלסטינים על אדמתם. התוכנית הוצגה במסמך בן 112 עמודים הכולל מפות, הדמיות שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית, לוח זמנים מדורג של חמש שנים ותקציב מוערך של כ-53 מיליארד דולר. החזון כולל תשתיות מחודשות, יחידות דיור ל-1.6 מיליון איש, נמל מסחרי, מרכז טכנולוגי, אזורי תעשייה, מלונות חוף ושדה תעופה".

לפי, Foreign Affairs, התוכנית של המצרים, בניגוד לתוכנית של טראמפ, מוכיחה כי ניתן לפתח את עזה מבלי לעקור את תושביה. "למעשה זו הייתה מטרתה העיקרית של התוכנית. ההיבטים הפוליטיים בה נותרו בכוונה מעורפלים והיא מציעה ממשל פלסטיני זמני טכני בסיוע כוחות שמירת שלום בינלאומיים", נכתב.

ישראל התנגדה לתוכנית המצרית, אך בוושינגטון לא דחו אותה על הסף. "המצרים שמו על השולחן הצעת פתיחה דבר שאיש לא הצליח לעשות וזהו צעד משמעותי עבור קהיר".

קידום התוכנית המצרית "מצילה" את הפלסטינים משאיפותיו של טראמפ להפוך את עזה לעסקת נדל"ן. "ייתכן שבתוכנית זו קהיר שואפת לכפר על מורשת קמפ דייויד" וכך "תצליח לגוון את מקורות התמיכה הכלכלית שלה בשעה שהכלכלה שלה מתקרבת למשבר".

הצלחתה של קהיר יכולה להשיב לה תפקיד שלא מלאה זה עשרות שנים: "מנהיגה אזורית המסוגלת לגייס תמיכה מממשלות מגוונות בעלות אינטרסים מנוגדים".

מתוך ה-Foreign Affairs מאת ליסה אנדרסון. לקריאת הכתבה המלאה.