מודי'ס מעבירה את האחריות על דירוג האשראי של ישראל מבריטניה לארה"ב

חברת דירוג האשראי מודי'ס תעביר את התיק הישראלי מבריטניה לאנליסט בארה"ב • מדובר במהלך שגרתי לכאורה, אך בארץ מקווים שהוא יביא לשינוי הקו החריף שנקטה מודי'ס כלפי הכלכלה המקומית מתחילת המלחמה, שכן הסנטימנט בארה"ב נחשב לחיובי יותר כלפי ישראל

סוכנות דירוג האשראי מודי'ס / צילום: Shutterstock, Daniel J. Macy
סוכנות דירוג האשראי מודי'ס / צילום: Shutterstock, Daniel J. Macy

סוכנות דירוג האשראי הבינלאומית מודי'ס מעבירה את האחריות על דירוג ישראל מאנליסטית ראשית בלונדון לאנליסט ראשי בארצות הברית - מהלך שמעורר שאלות לגבי שינוי בגישה כלפי ישראל. מדובר בתהליך ארגוני שגרתי שמתרחש בסוכנות מדי כארבע שנים, במסגרתו מועברת האחריות על מדינות ספציפיות בין אנליסטים. אך לאחר שמודי'ס נקטה בצעדים החריפים ביותר כלפי ישראל מבין שלוש הסוכנויות הגדולות מאז תחילת המלחמה, עם הורדת הדירוג בשלוש דרגות לשפל חסר תקדים, התקווה בארץ היא שהעברת התיק המקומי מבריטניה למטה בארה"ב, שבה הסנטימנט אליו נחשפים האנליסטים חיובי יותר כלפי ישראל, מאותתת על חשיבה מחודשת מצד החברה.

למה בשווקים אדישים לדרמה סביב פיטורי ראש השב"כ, ומה כן יכול לטלטל אותם?
המדד הפתיע לטובה, האם הורדת הריבית מתקרבת?

המחלוקת בין ישראל למודי'ס הובילה לבדיקה מקיפה שערך משרד האוצר בשנה האחרונה, במטרה לבחון האם היחס של מודי'ס שמרני יותר משל החברות המתחרות כלפי כל המדינות, או שמדובר ביחס מוטה לרעה כלפי ישראל.

התוצאות של הבדיקה האמפירית לא היו חד-משמעיות. נמצא כי מודי'ס אכן נוקטת בגישה שמרנית יותר באופן כללי בהשוואה לסוכנויות האחרות, אך גם שהיא שמרנית עוד יותר כשמדובר בישראל ספציפית. הממצאים המעורבים לא אפשרו לקבוע באופן חד-משמעי שקיימת הטיה מכוונת, אך חיזקו את התחושה בקרב גורמים בישראל שדירוג המדינה אינו משקף נאמנה את חוסנה הכלכלי האמיתי.

ציפיות נמוכות מהקונצנזוס בשווקים

התחזיות השליליות של מודי'ס לכלכלת ישראל לא התממשו במלואן. בספטמבר הפחיתה הסוכנות את תחזית הצמיחה לישראל ל־0.5% בלבד בשנת 2024. בפועל, הכלכלה הישראלית סיימה את שנת המלחמה עם 0.9% צמיחה לתוצר. אם כאן עוד מדובר בטעות שבה נפלו גם תחזיות משרד האוצר וגופים פיננסיים אחרים, הרי שהציפיות של מודי'ס ל־2025 נמוכות משמעותית מהקונצנזוס בשווקים. בחברה נקבו בתחזית התאוששות חלשה, עם צמיחה בשיעור של 1.5% - בעוד שתחזיות אחרות נעות סביב 4%.

בשנים האחרונות ניהלה את הדירוג של ישראל סגנית נשיא שירות המשקיעים של מודי'ס, קתרין מוהלברונר. הקרע בין ישראל ומודי'ס החל עוד לפני פרוץ המלחמה, על רקע הרפורמה המשפטית. באפריל 2023, בצעד שנחשב לאיתות אזהרה ראשוני, הורידה מודי'ס את תחזית הדירוג של ישראל מ"חיובית" ל"יציבה", בעוד שתי הסוכנויות האחרות הסתפקו באזהרות מילוליות. במודי'ס ציינו אז את השחיקה במוסדות והממשל כסיבה המרכזית למהלך.

המפנה הדרמטי התרחש בפברואר 2024, כארבעה חודשים לאחר פרוץ המלחמה, כשמודי'ס הפכה לחברת הדירוג הראשונה אי-פעם שהורידה את דירוג האשראי של ישראל, מ־A1 ל־A2. בהודעה שפרסמה אז הסוכנות נכתב כי "הסיכונים הגאופוליטיים, ובפרט הסיכון הביטחוני, יישארו גבוהים באופן מהותי עבור ישראל בטווח הזמן הבינוני והארוך".

אך המכה הקשה ביותר הגיעה בספטמבר 2024, עת ביצעה מודי'ס מהלך חריג במיוחד - הורדת דירוג כפולה מ־A2 ל־Baa1, בצירוף תחזית שלילית. מהלך זה הציב את ישראל בקטגוריה של איכות אשראי בינונית, ברמה דומה למדינות כמו פרו, קזחסטן ובולגריה - הרחק מהמדינות המפותחות שישראל נמנתה עליהן בעבר.

מנגד, הסוכנויות המתחרות S&P ופיץ' נקטו בגישה מתונה יותר. פיץ' הורידה את דירוג ישראל באוגוסט 2024 בדרגה אחת בלבד, מ־A פלוס ל־A, שמקביל ל־A2 בסולם מודי'ס. במקביל, S&P, שהתחילה עם הציון הגבוה ביותר לישראל - AA מינוס - הפחיתה אותו פעמיים במלחמה לדרגת A. כלומר, כיום ישראל מדורגת על ידי מודי'ס שתי דרגות מתחת לדירוג של פיץ' ו־S&P.

לקראת הודעת דירוג: משלחת פיץ' נחתה בישראל ותיפגש עם בכירים

משלחת של סוכנות דירוג האשראי פיץ' הגיעה לישראל, לצורך סדרת פגישות בימים הקרובים עם בכירים בממשלה ובמשק, לקראת פרסום הודעת דירוג חדשה הצפויה בשבועות הקרובים.

פיץ', המדרגת כיום את ישראל ברמה של A עם תחזית שלילית, הורידה את הדירוג באוגוסט 2024 בדרגה אחת, מ־A פלוס. ציון זה גבוה בשתי דרגות מהאחד שמעניקה מודי'ס לישראל, וזהה לדירוג המקביל של S&P.

אזהרה מאי־ודאות גבוהה

בהודעה שפרסמה פיץ' בינואר, לרגל ההכרזה על הסכם הפסקת האש ושחרור חטופים בין חמאס לישראל, ציינה החברה כי "הפסקת אש יציבה במלחמה בעזה תפחית את הסיכונים שהוזכרו בתחזית השלילית לדירוג האשראי של ישראל", אך הזהירה מפני "רמת אי-ודאות גבוהה לגבי יציבות כל הפחתה בהיקף הלחימה".

החברה העריכה כי "המצב הפיסקלי של ישראל יישאר חלש יותר בהשוואה לרמה טרם המלחמה בעזה", וצפתה כי הממשלה תגדיל באופן קבוע את ההוצאות הביטחוניות בכ־1.5% מהתוצר השנתי בהשוואה לרמות שלפני המלחמה.

"היעדר אסטרטגיית יציאה ברורה מהעימות"

במהלך וובינר למשקיעים שנערך לאחר הורדת הדירוג הכפולה בספטמבר, פירטה מוהלברונר את הסיבות להחלטה הדרמטית. היא ציינה שההחלטה התבססה על "היעדר אסטרטגיית יציאה ברורה מהעימות", אך לא הסתפקה בכך. מוהלברונר הוסיפה ביקורת על הפוליטיקה הפנימית בישראל, והדגישה את המתחים החברתיים, העימותים עם מערכת המשפט וסוגיית גיוס החרדים.

בסקירה מאוחרת שפרסמה מודי'ס, לאחר הסכם הפסקת האש עם חיזבאללה, הוסיפה החברה שלמרות שהסיכונים הגאופוליטיים פחתו חלקית, "הסיכונים הפוליטיים הפנימיים בישראל נותרו גבוהים. לדעת החברה, ממשלת ישראל נוקטת במדיניות שמגבירה את המתחים החברתיים הגבוהים ממילא במדינה".

יחלפו שנים עד לקאמבק גדול?

השאלה המרכזית כעת היא האם החלפת האנליסט הראשי האחראי על דירוג ישראל עשויה להוביל לשינוי במדיניות, או שמדובר רק בתהליך ארגוני שגרתי. יש משקל לא מבוטל לפרשנות ולדגשים שהאנליסט הראשי מביא, אולם הליכי הדירוג מבוססים על מתודולוגיה מובנית שאמורה להיות עמידה בפני השפעות אישיות.

אף שבהכללה ניתן להסכים שההשקפה המדינית-כלכלית כלפי ישראל בארצות הברית נחשבת לחיובית יותר מאשר באירופה, אין בכך ערובה לשינוי מדיניות. הדרג הבכיר של מודי'ס נותר ללא שינוי, והוא זה שמקבל את ההחלטות הסופיות יחד עם האנליסט המופקד על המדינה, במסגרת ועדות הדירוג של החברה.

לפי לוח הזמנים הרגיל, מודי'ס אמורה לפרסם את הודעת הדירוג הבאה בחודשים הקרובים. יש אפשרות שהחברה תחליט לדחות את הדירוג הרשמי ולפרסם רק סקירה, במיוחד לאור השינוי באנליסט האחראי. בכל אופן, תהליך העלאת דירוג איטי הרבה יותר מהורדתו, ולכן גם אם יחול שינוי בגישה, הדרך חזרה לדירוגים הגבוהים שישראל נהנתה מהם בעבר עלולה להימשך שנים ארוכות.