"כשהסבים שלי היגרו מאוקראינה לאמריקה הלטינית במאה ה־19, הם לא ידעו בדיוק לאן הספינה נוסעת", מספר משקיע הביומד אלחנדרו ויינשטיין. "הם לא נחתו בניו יורק, כפי שכנראה התכוונו, וחבל כי אז אולי סבא שלי היה מייסד את פייזר ולא את CFR Pharmaceuticals", הוא צוחק, ומיד מבהיר: "יש לי אפס טענות".
● האקזיט המדהים של וויז עשוי להביא למרוץ חימוש של ענקיות הטק
● לפחות 15 מיליארד שקל: כמה מס ישולם למדינה בעקבות עסקת וויז-גוגל?
CFR, שנוסדה ב־1922, הייתה עד שנות ה־80, כשעברה לידי ויינשטיין הנכד, חברה צ'יליאנית שייצרה בעיקר תרופות גנריות לשוק המקומי. תחת ידיו היא צמחה במהירות וב־2015 כבר פעלה ב־26 מדינות, העסיקה 10,000 עובדים והחזיקה 15 מפעלים. אז נמכרה לאבוט ב־2.9 מיליארד דולר.
מאז ויינשטיין הוא בעיקר משקיע פרטי, גם בחברות ישראליות - הן ישירות והן דרך קרנות. לאחרונה, דיווחה חברת תאי הגזע הבורסאית פלורי על גיוס של 6.5 מיליון דולר מוויינשטיין (ראו מסגרת).
אלחנדרו וינשטיין
אישי: בן למשפחה יהודית שהיגרה מאוקראינה לצ'ילה. כיום מקום מגוריו העיקרי הוא שווייץ
מקצועי: משקיע בעיקר בחברות ביומד. עד 2014 ניהל את חברת התרופות המשפחתית בצ'ילה, ואז מכר אותה לאבוט ב־2.9 מיליארד דולר
השקעות בולטות בארץ: חברת תאי הגזע פלורי וחברות הבריאות הדיגיטלית טייטו קר, סקופיו ומדסנס
עוד משהו: מעורב במיזם לחיפוש כוכבי לכת דומים לכדור הארץ
להיכנס לשוק פחות תחרותי
איך הצלחת להגדיל את CFR כך?
"כמו טבע, נגענו גם באינובציה תוך ניצול הבולטות שלנו באזורנו הגיאוגרפי. היו לנו קשרים עם אוניברסיטאות באמריקה הלטינית, ופיתחנו מוצרים חדשים ופורמולציות חדשות למוצרים קיימים. ואז חיפשנו למוצרים הללו שותפים בינלאומיים כדי להביא אותם לשוק האמריקאי. כך עשינו, למשל, במקרה של חיסון נגד אלרגיה.
"הנפקנו בבורסה הצ'יליאנית עם ביקושי יתר של פי 10, שנבעו בין היתר מכך שהיינו נטולי חוב. הנפקנו כדי לבצע רכישות, וכך עשינו בשנים 2011־2014. צמחנו בעיקר באפריקה באזור שמדרום לסהרה".
זה נחשב שוק קשה. מרואיינים ששוחחנו איתם בעבר אמרו שהוא לא רווחי וכל מי שנמצא שם רק מנסה לפתח אותו עבור העתיד.
"כל הצמיחה היום היא במדינות המתפתחות. האתגר הוא להבין איך מתמרנים בפוליטיקה המקומית, אבל היתרון הוא שיש לך פחות תחרות. לא יכולנו להתחרות ישירות בחברה כמו אבוט, אבל באפריקה היא לא הייתה ולכן הצלחנו להתבסס שם".
ב־2013, אחרי שניסיון לרכוש חברה דרום־אפריקאית נכשל, "התקשר אליי מיילס וייט, מנכ"ל אבוט, והציע לי הצעה", מספר וינשטיין, ו־CFR נרכשה על ידי התאגיד. החברה הצ'יליאנית למעשה אפשרה לתאגיד כמו אבוט להיכנס בבת אחת למספר רב של מדינות באמריקה הלטינית, כי רוב החברות האחרות בתחום היו מקומיות ומשפחתיות.
איך הגיבו בצ'ילה למכירת חברת הפארמה הלאומית?
"את בטח מתארת לעצמך כמה זה היה קשה, אבל התגובה הגיעה מהמשפחה שלי יותר מאשר מהציבור הצ'יליאני. היום אבוט מחזיקה פעילות מו"פ וייצור בצ'ילה וזו גאווה גדולה עבורנו".
מאז אתה בעיקר משקיע?
"כן, אני משקיע בכל העולם וכמובן בישראל, שאני מאוד קשור אליה. אני משקיע ישירות וגם דרך קרנות, בין היתר קרן אוליב טרי, שממוקדת בחברות בריאות דיגיטלית והשקיעה בין היתר בטייטו קר, סקופיו ומדסנס".
הזהב השחור החדש
ויינשטיין מספר שהעניין שלו בהשקעות לא התחיל בעשור האחרון. "אני עושה את זה כבר 40־45 שנה. כבר בבית הספר השקעתי במניות. לאחרונה זיהיתי שתי חברות ישראליות בנאסד"ק שנראו לי לא מוערכות כראוי, אחת מהן היא פלורי. אני נלהב מתחום תאי הגזע. זה העתיד. ואני חושב שפלורי הם היהלום שבכתר. הבעיה שלהם היא רק לבחור את ההזדמנויות".

אלחנדרו וינשטיין ויקי ינאי / צילום: באדיבות פלורי
פלורי באמת התלבטו בנושא הזה ולפני כמה שנים שינו קצת את הכיוון האסטרטגי. איפה אתה רואה את ההזדמנויות הגדולות שלהם?
"הם נכנסים עכשיו בעקבות ההשקעה שלנו לתחום הייצור של קקאו בתרביות תאים. קקאו הוא הזהב השחור החדש, יחד עם קפה. אלה שתי הזדמנויות עצומות, שרק יתרחבו עם שינוי האקלים. יש להם הזדמנות גם בתחום האונקולוגיה - ייצור תאים שהם עצמם התרופה, למשל תאי CAR-T, שאפשר להנדס אותם כך שיתקפו את הסרטן".
ההשקעה שבאה בדיוק בזמן לפלורי והציפיות הגבוהות משר הבריאות של טראמפ
חברת תאי הגזע פלורי, הנסחרת היום לפי שווי של 26 מיליון דולר, גייסה לאחרונה 6.5 מיליון דולר מויינשטיין, המחזיק כעת ב־19% ממניותיה, ו־3.5 מיליון דולר נוספים מ־Merchant Adventure Fund, המתמחה גם היא בהשקעה בחברות קטנות בבורסה. השקעתו של ויינשטיין התקבלה יומיים אחרי שפלורי קיבלה מכתב אזהרה מנאסד"ק על אי־עמידה בתנאי הסף של הון עצמי וקיבלה ארכה לגיוס ההון החסר עד מאי.
פלורי קיימת המון שנים, אך בתחום הרפואי היא לא הצליחה להגיע לאישור מוצר. כעת היא פועלת בתחום הפודטק, אך גם בו לא רשמה עדיין הכנסות.
יקי ינאי, מנכ"ל פלורי: "הבנו שהיתרון שלנו הוא בידע. בשנים האחרונות עשינו עסקאות עם חברות מובילות, בשלבים מוקדמים, והן עוד לא הבשילו למוצרים. החדשה הטובה היא שהכול בעולם עשוי מתאים ויש הרבה חברות שרוצות לעבוד איתנו.
"זו תקופה מעניינת לתרפיה התאית. שר הבריאות של טראמפ, רוברט פ. קנדי, צפוי לקדם אותו משמעותית, ויש גם פסיקות מקומיות. למשל, מדינת יוטה מאפשרת שימוש בתאי שליה, כמו שלנו, אפילו בלי אישור FDA".
איזו חברה נוספת זיהית כיהלום?
"Gauzy, שהנפיקה בנאסד"ק בקיץ האחרון. הם עוסקים בזכוכית חכמה, שיכולה לשנות את המאפיינים שלה על פי הצורך, ופועלים בהמון תחומים כמו תעופה, בנייה ותחבורה".
"מחפש מה שלא כתוב בדוח"
מה אתה מחפש בחברות?
"אני אוהב להיות המשקיע הראשון בחברה. אני מחפש קודם כול את מה שלא נמצא בדוח הכספי, כמו הטאלנטים, התרבות הארגונית. אחרי זה אני בוחן את גודל ההזדמנות ואחר כך עד כמה הטכנולוגיה משנה את התחום. היום אני פתוח לתחומים כמו גנומיקה, בריאות דיגיטלית ומכשור רפואי.
"כמשקיע, אחד הדברים שאני יכול לתרום לחברות שלי תכנון אסטרטגיית הכניסה שלהן לשוק בארה"ב. אין לזה פתרון יחיד, כמעט תמיד צריך לעשות זאת עם שותף מקומי.
"אם חברה רוצה לפעול באופן עצמאי, היא יכולה לבחור בשוק שקצת פחות יקר לבנות בו פעילות, אבל את זה אפשר לעשות רק בתנאי שהמוצר מתאים לשוק הזה. למשל, טייטו היא חברה מצוינת, אבל המוצר שלה כנראה יקר מדי לאמריקה הלטינית. אחד הדברים שחוזרים בכל החברות מהסוג הזה הוא החשיבות לכך שהמנכ"ל יגור בארה"ב. בלי זה אי־אפשר להבין את השוק".
אתה משקיע גם מתוך קרן ללא כוונות רווח.
"יש לנו קרן של המשפחה שהשקיעה בחוקר צ'יליאני ששותף לפיתוח טלסקופ, שצפוי לעבור את האטמוספירה כדי לחפש כוכבי לכת אחרים שאפשר לחיות עליהם".
לרוב אנשים עשירים שמשקיעים בתאי גזע ובחלל מתעניינים בחיי נצח.
"אה, לא, אני לא מאלה. אני בא מצ'ילה, מדינה קטנה שבה גרים אנשים עם חלומות סבירים. אני כן רוצה שישראל תחיה לנצח".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.