צבירת הון של מיליארדי שקלים תוך שלוש שנים בלבד אינה עניין של מה בכך. בדרך כלל, להוציא יזמים בעולמות הטכנולוגיה, הדבר לוקח שנים ארוכות, בוודאי בתעשייה המסורתית. אבל לשוק ההון חוקים משלו וכשעסק מצליח ו"מתפוצץ" למעלה, אין גבול לכמה שמניה יכולה לזנק.
● הודעה אחת של BYD עלתה לחברה הישראלית הזו כחצי מיליארד שקל בשבוע
● תעלומה ביטוחית: מדוע מניות הפניקס ומנורה קפצו לאחר הדוחות בעוד כלל ומגדל צנחו?
וזה מה שקרה לבעלים של כמה מהחברות הביטחוניות הגדולות בישראל. רובם שומרים בקנאות על פרטיותם, ממעטים להתראיין ולעיתים אף לא ניתן למצוא ברשת תמונות שלהם. אך בכל הקשור לכסף שלהם, ניתן לנחש, הם מחייכים מאוזן לאוזן בשלוש השנים האחרונות.
מאז פרוץ מלחמת רוסיה־אוקראינה, ובהמשך מלחמת חרבות ברזל, מניות החברות הביטחוניות המקומיות זינקו במאות אחוזים, לפעמים אף ב־1,000% ויותר. "זיהינו את המגמה של גידול בתקציבי הביטחון של המדינות כבר לפני כמה שנים, אפילו בזמן הקורונה", אומר אחד מבעלי אותן חברות לגלובס.
"למדינת ישראל יש יתרון כי בגלל המצב הביטחוני אצלנו, זה המקום הכי גדול לניסויים בטכנולוגיה ביטחונית, כתנאי לקיום שלנו". בשנים האחרונות מדינות המערב, ארה"ב ואירופה, מגדילות את תקציבי הביטחון שלהן בצורה משמעותית. בשנת 2024 הוציאו המדינות כמעט 2.5 טריליון דולר על תקציבי ביטחון, זינוק של 23% מאז פרוץ מלחמת רוסיה־ אוקראינה בתחילת 2022. "אני 30 שנה בתעשייה וזה האירוע עם הרוח הגבית הכי חזקה שהיה בכל תחום מעולם", אומר הבכיר בתחום. "המדינות מגדילות תקציבים לא ב־30% אלא בעשרות רבות של אחוזים. ההזמנות רק התחילו להגיע וזה יימשך לפחות 3־4 שנים".
אלה הם כמה מהמרוויחים המקומיים גדולים ממרוץ החימוש הנוכחי:
מיקי פדרמן. הכי עשיר בביטחון וגם בעסקי המלונות
מיקי פדרמן, בעל שליטה בחברת אלביט מערכות, היה מיליארדר עוד לפני הזינוק האחרון במניה, בוודאי אם לוקחים בחשבון שמשפחתו שולטת בין היתר גם במלונות דן, אחת הרשתות הגדולות בישראל, הנסחרת בשווי של 2.7 מיליארד שקל.
פדרמן (81), ששירת בצבא כלוחם בסיירת מטכ"ל, השתלט על אלביט בסוף שנות ה־90 ובהמשך פיתח והצמיח את עסקיה באמצעות שורה של מיזוגים ורכישות בתחום. כיום הוא חולש על החברה הביטחונית הגדולה בבורסה, ובפער גדול מכל האחרות.
פגזי ארטילריה של חברת 'אלביט מערכות' שרכש משרד הביטחון / צילום: אלביט מערכות
אלביט הפכה לאחרונה לחברה הרביעית בגודלה בת"א, כשמנייתה משלימה זינוק של יותר מ־190% מאז פרוץ מלחמת רוסיה־אוקראינה, ומשקפת לה שווי שיא שמתקרב ל־66 מיליארד שקל. בעקבות הזינוק במניה שווי החזקתו - 44% מהשליטה באלביט, עומד כיום על יותר מ־29 מיליארד שקל (לעומת 10 מיליארד לפני שלוש שנים).
אלביט הציגה בשבוע האחרון תוצאות שיא לשנה החולפת ולצידן צבר הזמנות חסר תקדים של יותר כ־22 מיליארד דולר. החברה פועלת בתחומים מגוונים הכוללים מערכות מוטסות, קרקעיות וימיות, מל"טים, מערכות שליטה, בקרה ותקשורת, מערכות אלקטרו־אופטיות ועוד.
ישי דוידי. הקרן שמשקיעה במנועי מטוסים ומכלולים לטנקים
קרן ההשקעות פימי שמוביל ישי דוידי היא לא רק המצליחה בישראל, אלא גם המעסיק הגדול במגזר הפרטי, עם כ־50 אלף עובדים ב־50 מפעלים. הקרן, שמתמחה בהשבחת חברות ומכירתן, בדרך כלל ברווח גדול, השקיעה בשנים האחרונות במספר חברות ביטחוניות שנהנות מהצמיחה האדירה בתחום, ובראשן מנועי בית שמש, עשות אשקלון, תאת, אורביט ומרעום דולפין. שווי המניות של חברות ציבוריות שתחתיה תפח בשלוש השנים האחרונות ל־3.4 מיליארד שקל, לעומת כ־1 מיליארד שקל.
פימי נהנתה במיוחד מהזינוק העצום במניית מנועי בית שמש, כשבדרך גם מימשה חלק מהמניות באוגוסט אשתקד ברווח גדול. מניית יצרנית ומשפצת חלקי המנועים למטוסים זינקה ביותר מ־900% מאז תחילת מלחמת רוסיה־אוקראינה, כשגם תוצאות החברה הציגו שיפור גדול, הן בהכנסות שהוכפלו מהתקופה טרום המלחמה באוקראינה והן ברווחים.
גם שאר המניות שבשליטת קרן פימי זינקו בצורה מרשימה מאז. כך עשות אשקלון שפועלת בתחום מערכות הנעה, ממסרות ומכלולים לטנקים ונגמ"שים, זינקה במהלך התקופה ביותר מ־300%. במקרה הזה מי שבוודאי "אוכלת את הלב" היא אלביט מערכות, שמכרה את עשות לפימי ממש רגע לפני הזינוק הגדול במניה. הרווח של עשות ב־2024 הסתכם ב־49 מיליון שקל, פי שלושה מאשר ב־2021.
אפשר לציין ברשימה גם את תאת (מערכות קירור וניהול חום, ולהבים) עם זינוק במניה של כמעט 400% בשלוש שנים, פי.סי.בי (ייצור מעגלים מודפסים והרכבת רכיבים אלקטרוניים) שטסה ב־200%, אורביט בתחום תקשורת הלוויינים עם עלייה של 86%, ועוד.
בעלי נקסט ויז'ן. גם עמירם לוין שותף בשיאנית התשואה
סיפור ההצלחה הגדול של הבורסה בת"א בשנים האחרונות הוא זה של חברת נקסט ויז'ן מרעננה, המפתחת ומייצרת מצלמות מיוצבות שמיועדות בעיקר למל"טים ולרחפנים. אבל לא רק המצלמות שלה מרחפות אלא גם התוצאות, ואיתן המניה. החברה נכנסה לבורסה בשנת 2021 בשווי של 407 מיליון שקל ומאז זינקה המניה בלא פחות מ־1,700% על רקע צבר הזמנות גדל והולך, שהוביל לגאות חסרת תקדים בעסקיה. כיום נסחרת נקסט ויז'ן בשווי של 7.6 מיליארד שקל והיא החברה ה־34 בשוויה בבורסה.
בארבע השנים שחלפו מאז ההנפקה הספיקה קבוצת המייסדים־מנהלים בחברה למכור נתח ממניותיהם במחירים הולכים וגדלים, כשרק בשבוע האחרון הם מימשו מניות בהיקף של כמעט רבע מיליארד שקל. עד היום מימשו חמישה בכירים בנקסט ויז'ן - היו"ר חן גולן, המנכ"ל מיכאל גרוסמן וסמנכ"ל הטכנולוגיות בוריס קיפניס (וגרושתו אלין), והמשקיעים המוקדמים יוסף סנדלר ונחמן בנשעיה, מניות בהיקף של יותר מ־660 מיליון שקל. לצד זאת הם עדיין מחזיקים במעל רבע ממניות החברה, בשווי מצרפי של כ־2 מיליארד שקל.
המרוויח הגדול מבין החמישה הוא סנדלר, בעלי תחנת דלק בצומת גלילות, שכבר מימש בכמעט 220 מיליון שקל ועדיין מחזיק מניות בשווי נוכחי של 677 מיליון שקל. בנוסף אליהם השקיע בחברה בשלב מוקדם גם האלוף במיל' עמירם לוין, שכבר ירד מתחת להחזקה של 5% בחברה, כך שלא ניתן לדעת כמה מניות נותרו בידו. בכל מקרה ההערכות הן שלוין התעשר מחלקו בחברה בכמה מאות מיליוני שקלים.
דניאל בלום. המשפחה שממגנת את עצמה מאור הזרקורים
דניאל בלום ומשפחתו מחזיקים בכ־68% ממניותיה של חברת פמס מפעלי מיגון, חברה רווחית להפליא העוסקת בפיתוח וייצור של אריגים המשמשים כחומר גלם לתעשיית המיגון האישי, כמו אפודי מגן, וכן מיגון כלי רכב ותעופה. מניית החברה, שמתנהלת הרחק מאור הזרקורים, רשמה זינוק של 170% בשלוש שנים לשווי של 1.7 מיליארד שקל, המעמיד את שווי ההחזקה של משפחת בלום על 1.2 מיליארד שקל.
מגנים בליסטיים שמייצרת פמס / צילום: אתר החברה
בלום, יליד אורוגוואי, רכש את השליטה בפמס מידי קרוב משפחה לפני כשני עשורים. הוא משמש כמנכ"ל משותף בחברה, לצד בנו אבי. בכתבה מלפני שני עשורים נכתב על בלום כי הוא "מאמין שככל שהחברה תתרחק מאור הזרקורים, כך הסיכויים שמתחרים יגיעו אל הנישה הרווחית שמצא, נמוכים יותר". באותה כתבה צויין שהוא לא עונה לשיחות טלפון של עיתונאים, וגם אנליסטים שביקשו להיפגש עם החברה נתקלו בקשיים.
צבי לוי. היזם מטבריה שהשקיע רק 5 מיליון שקל והתעשר
סיפור הסינדרלה בתעשיות הביטחוניות הוא זה של ארית תעשיות, שבשליטת צבי לוי. מניית ארית השלימה זינוק של כמעט 2,000% מאז פרוץ מלחמת רוסיה אוקראינה, ובעיקר מאז שחתמה על הסכם גדול ורב שנתי עם חברה הודית, בתחילת שנת 2023 - לו נוספו הזמנות רבות בהמשך, גם ממשרד הביטחון.
לוי שמגיע ממשפחה של 11 אחים ואחיות, הוא חרדי מטבריה בן 67, קנאי מאוד לפרטיותו, ולא ניתן למצוא אפילו תמונה שלו באינטרנט. להשקעה בארית נכנס לפני כ־20 שנה תמורת כ־5 מיליון שקל בלבד. במהלך התקופה שחלפה מאז, מפעל החברה בשדרות, העוסק בייצור מרעומים לפצצות, כמעט ונסגר מספר פעמים.
"מדובר באיש מסחר מעולה, עם חושים מחודדים", העיד עליו לאחרונה מנכ"ל ארית, חיים שטפלר, בראיון לגלובס. לוי הקים בעבר את חברת רל אלקטריק בעיר הצפונית והפך לקבלן חשמל ויצרן לוחות חשמל מהגדולים בארץ. "הוא יו"ר פעיל מאוד ועוזר מאוד לחברה. הוא מאמין בה בצורה מטורפת", פירגן אז המנכ"ל שטפלר. "החזיק פה גם בשנים קשות ולא רוצה למכור".
העקשנות הזו השתלמה בינתיים מאוד. לפני שלוש שנים המניות שלו (כ־50% בחברה) היו שוות רק כ־52 מיליון שקל. בזמן הראיון לפני חצי שנה שווי המניות של לוי עמד על 300 מיליון שקל. חצי שנה מאוחר יותר, לוי כבר מחזיק מניות בשווי של כ־1.06 מיליארד שקל.
מרוויחים "קטנים". משפ' יקיר וזאב דגני
לצד המרוויחים הגדולים בחברות הביטחוניות בת"א ניתן לציין גם מרוויחים קטנים יותר, כך למשל - משפחת יקיר ששולטת באימקו, העוסקת במערכות חשמל ואלקטרוניקה לתפעול טנקים ונגמ"שים, ראתה את המניה שלה מזנקת ב־166% לשווי של כ־220 מיליון שקל, והיא שווה כיום על הנייר כ־147 מיליון שקל. את הזינוק החד במניה מנסים לאחרונה בני המשפחה (רון, דן ונילי יקיר) לנצל כדי למכור את החזקותיהם ומחפשים להן רוכש.
חברה ביטחונית נוספת שמככבת בבורסה בשנים האחרונות היא אר.אס.אל , העוסקת בתחום מערכות בקרה ואבחון בריאות מנועים, שבה מחזיק זאב דגני ב־50.3% מהמניות. מניית החברה זינקה ביותר מ־400% והוא שווה כיום כ־117 מיליון שקל.
כמובן שלא כל התעשיות הביטחוניות בישראל נסחרות בבורסה. שתיים מהחברות המובילות בתחום הן התעשייה האווירית ורפאל, שנמצאות בבעלות המדינה, ומדווחות אף הן תוצאות שיא בשנים האחרונות.
מבין אנשי העסקים הפרטיים, מי שנחשב כדמות דומיננטית בתעשיית הנשק המקומית הוא איש העסקים סמי קצב, בעל חברת SK הנושאת את ראשי התיבות של שמו. קצב תכנן להנפיק את עסקיו בבורסה בשנת 2022 לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל, אך המהלך לא קרם עד היום עור וגידים.
האימפריה של קצב כוללת את מפעלי נשק ישראל (IWI) לייצור רובים, מקלעים ואקדחים, את חברת כוונות הלייזר מפרולייט, חברת הטלסקופים לנגמ"שים יוניסקופ, מפעל נשק בהודו ועוד. בנוסף הוא אחד הבעלים בחברת הנמל ובניית כלי השיט מספנות ישראל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
