בכנסת רוצים "לפרק את העצמות" לפקידות המקצועית, וכך נישאר ללא שדה תעופה משלים

בדיון ברוטאלי וחסר מעצורים, ועדת הכלכלה של הכנסת התעלמה מאזהרות צה"ל וקיבלה הצעות חוק שיכפו על גופי התכנון והביצוע להקים שדה תעופה בנבטים. ההפצרות של נציג משרד המשפטים לפיהן מדובר בהתערבות בוטה בשיקול הדעת התכנוני התקבלו בבוז, וחבר הכנסת אלמוג כהן אף איים "לפרק את העצמות" של הפקידות אם תתנגד לחוק, ואז התנצל - אבל המסר כבר הועבר.

● בלעדי | החשמול תקוע, הפשרה קרסה: העימות בין הרכבת לעיריית חיפה מגיע לביהמ"ש
● הרכבת תושבת לשבועיים וחצי? התרחיש שמטריד את משרד התחבורה

הוועדה בראשות ח"כ דוד ביטן אישרה ביום א' שתי הצעות חוק פרטיות לקריאה שנייה ושלישית, האחת של ח"כ רם בן ברק (יש עתיד) והשנייה של ח"כ אלמוג כהן (עוצמה יהודית), לפיהן שדה תעופה בין־לאומי יקום בנבטים, סמוך לבסיס חיל האוויר. אליהן מוזגה הצעה דומה של ח"כ נעמה לזימי (הדמוקרטים). הבוז למקצועיות, הטון האלים והאדנותי ושכרון הכוח שאפיינו את הדיון משתלבים באווירה הכללית הנוכחית של בית המחוקקים ושל הממשלה.

לפי ההצעה שאושרה, תוך שבע שנים תושלם הקמתו של שדה התעופה, כאשר תוך שנה וארבעה חודשים מפרסום החוק תגיש המועצה הארצית לתכנון ובנייה הכפופה לממשלה תוכנית מפורטת לאישורה. נציג צה"ל בדיון, יעקב לאנין, הודיע פעם נוספת שלא קיימת היתכנות ביטחונית להקמת שדה תעופה בנבטים, וכי הצבא ביקש להציג את עמדותיו בפני הקבינט. ישיבה כזו טרם נקבעה. במשרד התחבורה מצידם ביקשו להכניס סייג לחוק לפיו השדה יוקם בהתחשב בשיקולים ביטחוניים, אבל נדחו כשהיו"ר ביטן קבע: "לא יקרה".

לא עזרו ההסברים והוועדה דהרה לאישור החוק. גם הדרישה להקים את השדה בתוך שבע שנים מאישור החוק ולא מאישור התוכנית לא סבירה, ניסו להסביר, אבל ח"כ אלמוג כהן התפרץ: "שדה תעופה בנבטים יקום ראס בן אמו של כל הפקידים, כל משרד שיעיז לשים רגליים אנחנו מפרקים אתכם, מפרקים לכם את העצמות. חוצפנים". מאוחר יותר כאמור כהן התנצל, אבל ההתבטאות נגד שומרי הסף וגורמי המקצוע כבר חצתה גבול נוסף.

ובכלל, איך ייתכן שחברי כנסת יחליפו את מוסדות התכנון? לדברי נציג משרד המשפטים בדיון, עו"ד תום פישר, "שדה תעופה בינ"ל היא תשתית שאין הרבה כמוה במדינת ישראל ועצם הקביעה שהוא יוקם באזור מסוים היא התערבות". הוא המשיך והסביר כי "מדובר בתוכנית מתאר ארצית והיא צריכה לכלול סעיף התנגדויות, כשהדיונים בהתנגדויות הן הליך מעין שיפוטי, אבל בעצם החוק מגביל את מוסד התכנון מלדון בהתנגדויות שכן התוצאה ידועה מראש". לדבריו סד הזמנים בחוק "מזהם את ההליך התכנוני".

עוקפים את הממשלה

חברי הכנסת דרשו בנוסף להכניס סעיף לחוק שנותן קדימות לתכנון וביצוע שדה התעופה בנבטים על פני כל שדה אחר, וכך החקיקה למעשה עוקפת את הממשלה, שהחליטה בינואר 2024 לקדם את התכנון של שני שדות תעופה משלימים לנתב"ג - בנבטים וברמת דוד.

ראשי הרשויות בעמק יזרעאל מתנגדים נחרצות להקמת שדה התעופה, בעוד שאלו בדרום מקדמים את הקמתו בנבטים. וזו היא גם הסיבה להתארגנות הפוליטית חוצת המפלגות. שורה של ועדות ודוחות דנו בנושא לאורך השנים, אבל אלו לא הצליחו לגבור על הברית הפוליטית של ראשי הרשויות והלחץ שהם מפעילים על הפוליטיקאים שנמנעים מלומר אמת - האופציה הריאלית ביותר היא הקמתו של שדה התעופה ברמת דוד. משמעות ההחלטה היא שבשל שיקולים פוליטיים לא יוקם שדה תעופה נוסף בישראל, חרף מצוקת התשתית שתשפיע על זמינות הטיסות ויוקר המחיה, וזאת משום שהסבירות ששדה כזה יוקם בנבטים עם אילוצי הביטחון היא לא גבוהה בלשון המעטה, ובינתיים שדה אחר לא יקודם.

עוד קבעה הצעת החוק שבתוך שנה וארבעה חודשים תוצג תוכנית לממשלה, אף שתסקיר סביבתי אורך כשנה (בודק את ארבעת העונות). גם זה לא עניין את חברי הוועדה שציינו שהחלטות להקמת שדה התעופה התקבלו משנת 2017 וזה לא הזמן לעשות תסקיר. במנהל התכנון הזהירו שייאלצו לוותר על סעיפים בתסקיר כדי לקדמו בסד הזמנים שקובע החוק אבל זה לא הרשים איש, "במקום כבר פועל שדה תעופה של הצבא אז שיעשו תסקיר ב-3-4 חודשים" אמר ביטן בביטול.

נציג משרד המשפטים ציין כי "אם אחרי תסקיר סביבתי יהיה חבר במועצה הארצית לתכנון ובניה ויחשוב שלא צריך להקים את שדה התעופה שם הוא לא יוכל להצביע נגד, כשהחוק מחייב אותו להגיש תוכנית".

פשרה לא על הפרק

בשנת 2011 קבעה הממשלה להכיר ב"צורך הלאומי הדחוף" בהקמת שדה תעופה נוסף בישראל כשדה משלים לנתב"ג. ב־2014 ציינה הממשלה שהמיקום המועדף הוא רמת דוד, בכפוף לשיקול־דעת מוסדות התכנון.

המועצה הארצית לתכנון ובנייה החלה בשנת 2016 בבחינת חלופות, עבודה שעלתה על הכתב בדוח ועדת שפרן. הוועדה המליצה על קידום התכנון ברמת דוד ובנבטים, אך הדגישה כי "לרמת דוד יש עדיפות מובהקת בתחום האווירי והכלכלי, לנבטים יש מגבלות אוויריות אך עדיפות מבחינת השפעה סביבתית בהיבט רעש. מכיוון שטיפול ברעש הוא נושא פתיר, ההמלצה היא לקדם בשלב ראשון תוכנית מפורטת לשדה משלים ברמת דוד", נכתב.

בשנת 2021 שרת התחבורה דאז מרב מיכאלי הובילה החלטת ממשלה לביטול כלל ההחלטות הקודמות, שהורתה לערוך שוב סקירה מקיפה אודות מיקומים מומלצים. שוב הוקמה ועדה בראשות משרד התחבורה, אך הדוח הסופי שלה בן כ־600 העמודים לא נחתם והופץ - זאת משום שההמלצות כללו פעם נוספת את חלופת רמת דוד. כדי לצאת מהפלונטר, הממשלה הנוכחית קיבלה כאמור החלטה לפני הבחירות המקומיות - לקדם במקביל גם את רמת דוד וגם את נבטים.

הפעם אפילו פשרה מפא"יניקית של הקמת עוד וועדה כבר לא על הפרק, פשוט דוהרים בחקיקה שתדרוס את הליכי התכנון. זאת, בשעה שגורמי המקצוע מסבירים שוב ושוב ששדה בנבטים יתנגש עם מסלול הטיסות של נתב"ג ולכן מבחינה תחבורתית אין היגיון בהקמתו, והוא לא יצליח לענות על ביקושי הטיסות. ניסים פרץ, מנכ"ל חברת נתיבי ישראל, היזמית של התוכנית, אמר בכנס התשתיות של גלובס שאם יידרש להקים שדה בנבטים הוא יעשה זאת במהירות, אבל לעמדתו "מקצועית שדה תעופה כזה צריך לקום ברמת דוד, נקודה. נוסף על כך, ולא ארחיב - צבאית וביטחונית, במובן הרחב של המילה, בלתי אפשרי להקים שדה תעופה כזה בנבטים. מי שמבין מה יש שם באזור, מבין גם למה".

ונחזור לדיון. ביטן הוסיף והזהיר את הפקידים מלנסות לערב את השרים כך שיפילו את הצעת החוק בוועדת שרים לחקיקה. בני ביטון ראש העיר דימונה סיכם, "זה הסכם היסטורי! אתה תהיה נציג הנגב, ותשיא משואה!". ולתפארת מדינת ישראל.