הדיל יוצא לדרך: אתם תשלמו בכניסה לתל אביב, מירי רגב תקבל רכבת לקריית שמונה

במשרדי הממשלה ממשיכים להכחיש, אבל לגלובס נודע כי ההסכמות על דיל הענק בין שרת התחבורה מירי רגב למשרד האוצר מתקדמות, ובמשרדים אף נערכים לקיום מסיבת עיתונאים בנושא. בליבת העסקה: 20 מיליארד שקל ל"חיבור ישראל" בתמורה להסרת ההתנגדות של רגב להחלת אגרות גודש בכניסה לגוש דן.

● בלעדי | קוינט ימונה ליו"ר רש"ת? רגב רוצה להעלות את אחוזי המשרה בתפקיד ל-100%
● פרשנות | בכנסת רוצים "לפרק את העצמות" לפקידות המקצועית, וכך נישאר ללא שדה תעופה משלים

כפי שנחשף בגלובס, משרדי האוצר והתחבורה הסכימו על תקצוב מסילת רכבת לקריית שמונה, פרויקט דגל שמקדמת רגב, בתמורה להסרת התנגדותה לקידום רפורמת אגרות הגודש על ידי האוצר. ההסכמות הושגו בעל־פה ופרטיהן עדיין נמצאים במשא־ומתן מתקדם שקריסתו עלולה להוביל לביטול העסקה, מה שעשוי להסביר את ההכחשות מצד המשרדים.

נכנס לתוכנית התקציב

בחודש שעבר פרסם החשב הכללי במשרד האוצר מכרז להקמת השערים ותפעול רפורמת אגרות הגודש בכניסות לגוש דן. הרפורמה, שעברה בחוק ההסדרים של הממשלה הקודמת בשנת 2021, עמדה בלב המחלוקת בין משרדי התחבורה והאוצר. עוד טרם כניסתה לתפקיד, רגב התנגדה לה נחרצות, ולאחר מינויה הורתה לחברת נתיבי איילון, הכפופה למשרד התחבורה, לבטל את ההליך המכרזי.

כעת, הכנסות המדינה הצפויות מאגרות הגודש, שנאמדות בכ־1.3 מיליארד שקל בשנה, נכנסו לנורמרטור - תוכנית התקציב התלת־שנתית, החל מ־2027. כיצד ניתן לגשר על הפער בין ההתנגדות הפומבית של רגב לבין פרסום המכרז והכללת תקבוליו בנורמרטור? במשרד האוצר מצאו פתרון: פרסום המכרז באופן ישיר על ידם ולא דרך משרד התחבורה והחברות הכפופות לו. כך רגב יכולה להמשיך ולהתנגד פומבית למס החדש, ובמקביל גם ליהנות ממנו.

סדר עדיפויות נכון?

לפי החוק, הכנסות אגרות הגודש יופנו לקידום התחבורה הציבורית. 700 מיליון שקל מתוכם צבועים לפרויקט המטרו, בעוד השאר יכולים לשמש לתקצוב פרויקטי תשתית שונים - כמו למשל הרכבת לקריית שמונה, שבהקמתה תומך גם שר האוצר בצלאל סמוטריץ'.

המלחמה מול חיזבאללה, במהלכה קריית שמונה נכתשה ותושביה פונו, הולידה שיח ציבורי ער על שיקום האזור, לכן גורמים בענף סבורים שבאקלים כזה רגב תוכל להסביר שהפשרה סבירה, שכן המדינה "לוקחת" כסף מהנהגים שנכנסים לגוש דן כדי לממן את המטרו, ולחבר את הצפון לרשת הרכבות כאמירה חברתית ואסטרטגית, אף שהיא נעדרת ביסוס כלכלי. באוצר סבורים שרכבת כזו היא לא "פרויקט רע" במובן שהשקעה בו מזיקה למשק, אלא שהוא לא נמצא בראש סדר העדיפויות בהקצאת מיליארדים לתחבורה, שאותם נכון יותר לרכז בחיבור בין המטרופולינים ובחיזוק התחבורה בתוך הערים - היכן שחיים רוב אזרחי המדינה.

עלות המסילה נאמדת בכ־18 מיליארד שקל. באי כנס מרכז הנדל"ן באילת יכלו לשמוע את רגב מבטיחה רכבת מקריית שמונה ועד אילת ב־7-10 השנים הקרובות.

מכחישים את ההסכם

הדיל כולל פרויקטים נוספים, כמו הארכת כביש 6 דרומה עד לנבטים - פרויקט שראשי רשויות בדרום מקדמים בהובלת בני ביטון, ראש עיריית דימונה, והוא נועד בין היתר לתמוך בדרישתם להקמת שדה תעופה בנבטים. ביטון הוא דמות בעלת חשיבות לרגב, ובכנס שערך לכבודה ביולי 2023 נתלה שלט ענק שנשא את הכיתוב: "מירי רגב מלכת הנגב".

עוד כולל הדיל תקצוב של הפרויקט השנוי במחלוקת להקמת רכבל לכותל המערבי, בשיתוף עיריית ירושלים ומשרד התיירות. החודש התקיים טקס לחניכת הארכות הקו האדום בבירה, ובעת נאומה רגב וידאה מול המשנה למנכ"ל משרדה שהתקציב לשם כך הושג - הוא השיב בחיוב.

על אף כל האינדיקציות הללו והתעקשותם של גורמים בענף שהרכבת לקריית שמונה היא כבר מעשה עשוי, וכי חברת נתיבי ישראל כבר פרסמה מכרז למנהל הפרויקט בחודש דצמבר האחרון, במשרדי הממשלה ממשיכים להכחיש את עצם קיומו של ההסכם, אבל נערכים להפקת מסיבת עיתונאים שבה יוצגו תוצריו.

דיל אחר שנרקם בין המשרדים נוגע בהקמת רשויות מטרופוליניות לניהול התחבורה בגוש דן, בתמורה להקצאה של 400 מיליון שקל לסלים תקציביים שישמשו את הרשויות המקומיות, וכן להקמת יחידת סמך במקום הרשות הארצית לתחבורה ציבורית באופן שיגדיל משמעותית את הארגון. ואולם, החוק פוצל מחוק ההסדרים שצפוי לעבור השבוע לאישור בכנסת, והוא תקוע עד שיוחלט איזו ועדה תדון בו ותכין אותו להצבעה בכנסת. זהות הוועדה שבה תשובץ הצעת החוק תקבע האם היא תעבור או תרוקן מתוכן בלחץ של ראשי רשויות ושל חברי הכנסת החרדים, ששואפים לשמר את המצב הקיים ואת הניהול הריכוזי של משרד התחבורה שמיטיב עם הסקטור.