המומחה שבטוח: זה מה שטראמפ באמת רוצה במזרח התיכון

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: מומחה אמריקאי לאסטרטגיה בטוח שמדינות שיפעלו ליציבות במזרח התיכון יזכו בתמיכה של טראמפ, האם לבנון תצליח לגייס כספים לשיקום, שורד השבי לואיס הר בראיון לניו יורק פוסט והעולם נדהם ממעצרו של במאי הסרט זוכה האוסקר • כותרות העיתונים בעולם

על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

ההצעה הירדנית לסיום המלחמה בעזה
ההדלפות בממשל טראמפ: האם היועץ לביטחון לאומי מייק וולץ ייאלץ להתפטר?

1מומחה לאסטרטגיה: טראמפ רוצה מזרח תיכון שקט

במזרח התיכון הרעוע והמשתנה ללא הרף, כולם נושאים את עיניהם לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ שיביא גאולה לאזור. "כולם רוצים את תמיכת אמריקה; כולם חוששים מהשלכות של נשיא אמריקאי שיתייצב לצד יריביהם". והמטרה של טראמפ? "מזרח תיכון שקט, שמפיק נפט וגז וקונה מוצרים אמריקאיים (כולל נשק), מבלי לסבך את ארה"ב במלחמות חדשות", נכתב בוול סטריט ג'ורנל בטור דעה של וולטר ראסל מיד, חוקר בכיר למחשבה אסטרטגית במכון הדסון ופרופסור לאסטרטגיה ודיפלומטיה במרכז המילטון באוניברסיטת פלורידה.

וולטר טוען כי בעוד שהמדיניות של ממשל טראמפ כלפי אירופה היא סוערת וכוללת עימות עם סין, מטרת המדיניות של הנשיא במזרח התיכון היא יציבות ושקט. "הוא רוצה שהאזור ירכוש דלק ויקנה את מוצרינו - לא שיסבך את ארה"ב במלחמות נוספות", כותב וולטר.

"עם כל כך הרבה התרחשויות במזרח התיכון, חשוב מתמיד להבחין בין המגמות העמוקות שמביאות לשינויים מתמשכים באזור לבין האירועים הדרמטיים אך הפחות מהותיים שבדרך כלל שולטים בכותרות. בין ההתפתחויות המרכזיות ניתן למנות את התבוסה האסטרטגית של 'ציר ההתנגדות' של איראן, אובדן ההשפעה של רוסיה לאחר נפילת בשאר אל-אסד, המעורבות הגוברת של טורקיה בפוליטיקה האזורית, והירידה המתמשכת במעמדה של מצרים ככוח אזורי", מבהיר וולטר.

לפי וולטר, כשהשפעתן של איראן רוסיה, מצרים וטורקיה יורדת, "הכוח עובר למדינות המפרץ הפרסי - ערב הסעודית, קטאר ואיחוד האמירויות - שמתחרות ביניהן על חזון והשפעה". ישראל לפי וולטר, יוצאת מהסכסוך עם האיראנים חזקה יותר, אך איננה מצליחה לפתור את בעיות היסוד שלה. וולטר טוען כי "הסיוט הגרוע ביותר של ישראל -תוכנית הגרעין האיראנית - הופך מסוכן יותר. בעוד כלכלתה וחברתה נאנקות תחת מלחמה יקרה וארוכה. הפילוג הפנימי בין ימין לשמאל, דתיים לחילונים, מאיים לפצל את המדינה".

מהצד הפלסטיני, יש חשש גובר שטראמפ יממש את התוכנית שלו לעזה, ליישב מחדש 2 מיליון עזתים. "נוכח האכזבה מההנהגה הפלסטינית והייאוש מהתפתחות כלכלית, ייתכן שיותר פלסטינים יבחרו לעזוב את הסכסוך ולחפש חיים טובים יותר במקומות אחרים".

וולטר מבהיר כי "מדינות המזרח התיכון שמבקשות את ידידותו של טראמפ צריכות לזכור זאת: המדינות שיציעו לו את מירב היציבות במחיר הנמוך ביותר - הן אלה שסביר שיזכו לתמיכתו".

מתוך הוול סטריט ג'ורנל מאת וולטר ראסל מיד. לקריאת הכתבה המלאה.

2לבנון מעוניינת לגייס כספים לשיקום, אך תתקשה לעמוד בדרישות

לאחר שנים של משבר כלכלי, פוליטי וביטחוני, לבנון מנסה לבנות את עצמה מחדש, ו"זו עשויה להיות משימה קשה", נכתב בניו יורק טיימס. במשך שנים ארץ הארזים נכשלה "בביצוע רפורמות כלכליות ומנהליות. הלחימה האחרונה הפכה את הבעיה לדחופה". כעת, הממשלה החדשה של לבנון לקחה על עצמה את האתגר לשקם את המדינה המוכה.

"ביומו הראשון בתפקיד, שר האוצר החדש של לבנון, יאסין ג'אבר, ישב ליד שולחנו וקרא דוח צבעוני על מצב פעילות המשרד - כמעט הכול סומן באדום". המערכות המיושנות ומשרדי הממשלה הלא מתקדמים אפשרו במשך שנים "לתפקוד לקוי ולשחיתות לשגשג".

על מנת להשתקם מבחינה כלכלית המדינה המוכה זקוקה לכסף. "אך כדי למשוך כסף, עליה לתקן את דרך פעולתה: במשך שנים, היא נכשלה בביצוע רפורמות מרחיקות לכת במערכת הכלכלית והממשלית הנחוצות לשחרור מיליארדים בסיוע בינלאומי, שדרוש לה כדי להתמודד עם המשבר הכלכלי המשתק".

כעת, לבנון זקוקה יותר מתמיד לסיוע הבינלאומי. אולם על מנת לעמוד בדרישות של המדינות התורמות, המדינה נדרשת "לבצע שינויים כלכליים ומבניים כואבים, תוך עיסוק בסוגיה הרגישה של פירוק חיזבאללה מנשקו".

פול סאלם, סגן הנשיא לקשרי חוץ ב-Middle East Institute שבוושינגטון, אמר לניו יורק טיימס כי "הסיוע הזר הוא לא צדקה". והוסיף כי המדינות התורמות "לא יתנו מיליארדים על מיליארדים אם עמדתם לא תכובד".

בניו יורק טיימס נכתב כי "הנזק הכולל וההפסד הכלכלי מהמלחמה מוערך ב-14 מיליארד דולר, ולבנון זקוקה ל-11 מיליארד כדי לשקם, לפי הבנק העולמי - מה שהופך את הסכסוך להרסני ביותר במדינה מאז תום מלחמת האזרחים הארוכה שלה ב-1990".

"חלק מהמומחים מטילים ספק בקצב שבו תוכל הממשלה לבצע רפורמות שיטתיות. הנשיא ג'וזף עאון אמר שהוא מקווה שהסיוע הזר יגיע 'צעד אחר צעד' ככל שייושמו מדיניות חדשה", נכתב.

הדרישות שחיזבאללה יפורק מנשקו מעמידות את הממשלה הלבנונית בעמדה מורכבת משום שחיזבאללה עדיין מהווה כוח צבאי חזק. הממשלה הבטיחה שתפרק את חיזבאלל המנשקו ותעבירו לשלטון "אך עדיין לא ברור כיצד ומתי תעשה זאת".

מוהנד האג' עלי, חוקר בכיר במרכז קרנגי למזרח התיכון בביירות, אמר לניו יורק טיימס כי הממשלה החדשה "מופגזת בדרישות כפולות: רפורמות כלכליות וכספיות כואבות - ובו זמנית חנק פיננסי ופוליטי של חיזבאללה" והוסיף, "בלי מימון תחילה, אתה דוחף ממשלה ונשיא חסרי משאבים להתמודד עם משימות מהקשות ביותר".

מתוך הניו יורק טיימס מאת יואן וורד. לקריאת הכתבה המלאה.

3פדוי שבוי ישראלי בן 72 בראיון בלעדי לניו יורק פוסט: "אולצתי לבשל למחבלים"

לואיס הר, ששוחרר משבי חמאס לאחר 129 ימים, סיפר בראיון בלעדי לניו יורק פוסט כי אולץ לבשל למחבלים, תוך שהוא חולק פיתה ביום עם חטוף נוסף, פרננדו סימון מרמן. "לואיס הר, בן 72, הופקד על הבישול לחמישה מחבלים חמושים ששמרו עליו ועל ארבעה חטופים נוספים במשך כל שעות היממה בדירה קטנה בקומה השנייה במקום כלשהו בעזה", נכתב.

הר סיפר לניו יורק פוסט על הבישול למחבלים ועל הרעב בשבי "אני הכנתי את האוכל. אני בישלתי. בהתחלה היו הרבה מצרכים לבישול. היו לנו הרבה ביצים. הייתי עושה שקשוקה. הייתי עושה חביתות. הייתי עושה סלטים ומרקים עם עגבניות, שעועית וכל מה שהם נתנו לי". אך כשהמלחמה נמשכה, "המצרכים הידלדלו, והטרוריסטים הפכו לאנוכיים יותר ויותר - גם לאחר ששלושה חטופים שוחררו, מה שהשאיר רק אותו ואת חברו פרננדו כמי שיש להאכילם".

הר סיפר כי "לאט לאט, האוכל הלך ופחת. קודם נגמרו הביצים. אחר כך נהיו פחות פיתות. בימים האחרונים, זה היה רק פרננדו ואני, וחלקנו פיתה אחת ביום - חצי לפרננדו וחצי לי. היינו אוכלים חתיכה קטנה בכל פעם כדי שיישאר לנו לכל היום". בנוסף הר ציין כי הם חלקו ליטר מים אחד ביום בלבד.

הר סיפר לניו יורק פוסט שהוא ופרננדו הגיעו למצב שבו החביאו את האוכל מהמחבלים כדי שלא ירעיבו אותם למוות. "אחרת, אחד הטרוריסטים היה פשוט אוכל כל מה שהיה רואה. הוא היה נכנס, ואם הייתה פיתה אחת - היה לוקח אותה. התחלנו להחביא את הפיתה מתחת לכרית".

במהלך השבי בריאותו של הר הידרדרה. "כשנלקח מקיבוץ ניר יצחק - יחד עם חברתו, אחיה, אחותה, אחייניתם ואפילו כלבם - שקל 85 ק"ג. כשהשתחרר בפברואר 2024, ירד כ-16 ק"ג". הר אמר לניו יורק פוסט כי "כשאתה לא אוכל מספיק, כשאתה לא שותה מספיק - הגוף עושה הכול לאט. אתה זז לאט. אתה מדבר לאט. אתה עושה הכול לאט כדי להישאר בחיים".

הר אמר לניו יורק פוסט כי הרעב לא הייתה הבעיה הכי גדולה, כשהוא ופרננדו חששו לחייהם בכל רגע נתון. "ישנו עם עין אחת פקוחה" אמר והוסיף, "אנחנו יודעים כל הזמן - זה חמאס. ואם מישהו יגיד להם להרוג אותנו - הם יעשו זאת".

הר סיפר כי הוא ופרננדו הורשו להתקלח פעם בשבועיים, "ההתנסות כללה חמישה אנשים שחולקים דלי אחד של מים קרים וחתיכת סבון כדי לשטוף את עצמם ואת שאריות הבגדים שעליהם". בנוסף החטופים לא הורשו לצחצח שיניים, או להחליף בגדים. "כשהגיע החורף קיבלו סדין לעטוף את עצמם - והר קיבל זוג גרביים עם חורים לרגליים היחפות".

הר שיוצא כעת לסבב הרצאות בצפון אמריקה כדי לחלוק את סיפורו ולפעול למען החטופים שנותרו בשבי אמר כי הוא מנסה לשמור על תקווה עבור המשפחות. "המידע שמגיע ממדינות מחוץ לישראל הוא לא בדיוק האמת. החדשות כבר לא מדברות על ה-7 באוקטובר ועל למה כל הבעיות האלה התחילו. כל מה שאנשים יודעים זה כמה אנשים ישראל הפציצה". הוסיף, "זה נורא כשהם לא יודעים בדיוק מה קרה שהתחיל את המלחמה הזו. אני מנסה לספר את האמת על מה שקרה לי".

מתוך הניו יורק פוסט מאת ראובן פנטון ואלכס אוליביירה. לקריאת הכתבה המלאה.

4העולם נדהם ממעצרו של במאי הסרט זוכה האוסקר

חמדאן בלאל, במאי הסרט זוכה האוסקר "אין ארץ אחרת", נעצר על ידי כוחות צה"ל לאחר שמתנחלים תקפו אותו בביתו בכפר סוסיא. בעולם נדהמו ממעצרו של בלאל, והמעצר מככב בכותרות העיתונים הגדולים בעולם. ב-BBC כתבו כי "זוכה האוסקר הפלסטיני נעצר ביהודה ושומרון הכבושה בעקבות פרץ אלימות בין מתנחלים ישראלים לפלסטינים". בלאל שהה בביתו שהוקף על ידי מתנחלים שתקפו אותו, לאחר מכן נעצר על ידי כוחות צה"ל.

דובר צה"ל אמר בתגובה בלי לנקוב בשמו של בלאל כי "כוחות צה"ל עצרו שלושה פלסטינים החשודים בזריקת אבנים לעבר הכוח ואזרח ישראלי שהיה מעורב בחיכוך האלים. העצורים נלקחו להמשך חקירה במשטרת ישראל. אזרח ישראלי שנפצע באירוע פונה לקבלת טיפול רפואי. בניגוד לטענות לא בוצע מעצר פלסטיני שהיה בתוך אמבולנס".

פעילים יהודים מקבוצת Center for Jewish Nonviolence (המרכז לאי-אלימות יהודית) אמרו ל-BBC כי קבוצה של מתנחלים רעולי פנים פתחו במתקפה בכפר סוסיא בשעה 18:00. "הפעילים אמרו שהם הגיעו לכפר כדי לתעד את האירוע, והותקפו בעצמם - המתנחלים שברו את חלונות רכבם, אגרפו והכו אותם במקלות. לפי הדיווחים, ביתו של בלאל הוקף על ידי המתנחלים". אחת הפעילות אמרה ל-BBC שהיא התלוננה בפני החיילים שהם מותקפים. לדבריה, הצבא התערב והמתנחלים נסוגו.

בעיתון הנשיונל שבסיסו באיחוד האמירויות נכתב כי "תעשיית הקולנוע מגנה את התקיפה של זוכה האוסקר הפלסטיני חמדאן בלאל". לפי העיתון "בלאל נפצע בראשו בבטנו ומיקומו אינו ידוע".

הצוות של הסרט זוכה האוסקר וחברת ההפצה שלו בדובאי Front Row Filmed Entertainment שרכשה את זכויות הסרט אמרה לנשיונל כי "הדיווחים המטרידים על פציעותיו הקשות של בלאל והיעלמותו בעקבות כך הם קריאה לפעולה עבור כולנו. איננו יכולים להישאר בשתיקה מול עוול כזה". החברה קראה לתעשיית הקולנוע "לעמוד בסולידריות עם אלו שמעזים לערער על המצב הקיים".

בנשיונל נכתב כי קבוצה של יוצרי קולנוע השיקו עצומה באתר change.org בדרישה לשחרורו של בלאל. "אנחנו, חברי קהילת הקולנוע העולמית, קוראים בדחיפות לשחרור המיידי ולהבטחת שלומו של הבמאי חמדאן בלאל, במאי שותף של הסרט אין ארץ אחרת, זוכה פרס האוסקר השנה בקטגוריית הסרט התיעודי", נכתב בעצומה.

בוושינגטון פוסט נכתב כי "מתנחלים התקרבו לכפר וניסו לרעות את צאנם על אדמה פלסטינית פרטית סמוך לאיפטאר, הארוחה שמסיימת את צום הרמדאן עם השקיעה". עוד נכתב בוושינגטון פוסט כי "עורך הדין שמייצג את הפלסטינים שנעצרו אמר שגורם במשטרה מסר לו כי הצבא עדיין מחזיק בשלושת העצורים בבסיס צבאי, שם הם מקבלים טיפול רפואי ועשויים להישאר כל הלילה עד שייחקרו בבוקר".

מתוך ה-BBC מאת סבסטיאן אשר ותומאס מקינטוש. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך הנשיונל מאת דייויד טוסינג. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך הוושינגטון פוסט מאת קלייר פארקר והרב סקריבנר. לקריאת הכתבה המלאה.