בורסת ת"א ננעלה בעליות בהובלת מניות השבבים

סקירת המסחר: דיווחים שוטפים, מגמות, מדדים, שערי מניות, אג"ח, מט"ח וסחורות והמלצות אנליסטים

17:33

בניגוד למגמה העולמית, המסחר בת"א ננעל הערב בעליות שערים - מדד ת"א 35 עלה ב-0.9% ומדד ת"א 90 ב-0.6%. את העליות הובילו מניות השבבים הגדולות בת"א, קמטק , נובה וטאואר שעלו במעל 6%.

בין המדדים הענפיים בלטו מדדי הטכנולוגיה, הדואליות והבניה שעלו בכ-2%, מדד הבנקים ירד ב-2%.

16:14

בנק ישראל הותיר לפני דקות אחדות, בפעם העשירית ברציפות את הריבית על כנה, 4.5%. בשוק בינתיים לא נרשמת תגובה חדה במיוחד והמדדים נסחרים בשינויים קלים. מדד ת"א ללא שינוי ומדד ת"א 90 עולה ב-0.3%.

בתוך הודעתו, מזהיר הבנק מפני ההשלכות של מכסי טראמפ וטוען שייצוא הסחורות לארה"ב ייפגע משמעותית.

"אשר לייצוא", כתבו בבנק ישראל, "אנו מעריכים כי ייצוא הסחורות לארה"ב, המהווה כ-13% מסך ייצוא הסחורות והשירותים, ייפגע משמעותית כתוצאה מהמכסים שהטיל הממשל האמריקאי, ובנוסף, שאר רכיבי הייצוא יושפעו לרעה מהפגיעה בסחר העולמי".

"השפעות שליליות אלו צפויות להיות מקוזזות במידה מסוימת על-ידי שיפור הדרגתי שאנו צופים בענף התיירות ומגידול בביקוש לייצוא הביטחוני. הצריכה הציבורית צפויה להתכנס מלמעלה למגמה ארוכת הטווח שלה, לאור צפי לירידה בהוצאות המלחמה. שיעור האבטלה צפוי לעלות מעט מרמתו הנוכחית לאור ההתאוששות הצפויה בהיצע העובדים ועל רקע ההתמתנות בביקוש לצריכה הפרטית ולייצוא".

15:32

טבע הודיעה היום שה-FDA קיבל את הבקשה להרחבת אישור השיווק של AJOVY, כך שתכלול גם מניעת מיגרנה אפיזודית בילדים ובני נוער בגילאי 6 עד 17, במשקל 45 ק"ג ומעלה. אם תאושר, AJOVY תהיה התרופה היחידה מסוג אנטגוניסט ל-CGRP שמאושרת גם למבוגרים וגם לילדים.

המהלך מבוסס על תוצאות ניסוי שלב 3 שהראו ירידה מובהקת במספר ימי המיגרנה והכאבים החודשיים לעומת פלסבו, עם פרופיל בטיחות הדומה לזה שנצפה במבוגרים.

מניית טבע מגיבה בעלייה של כ-3.5%.

15:00

הבורסה בתל אביב ממשיכה להתאושש: מדד ת"א 35 יורד בכ-0.1%, מדד ת"א 90 מתקדם בכ-0.6%. מדד ת"א בנייה בולט לחיוב, עם עלייה של 2%. בולט לחיוב מדד ת"א בנייה, שקופץ בכ-1.7%. מנגד, מדד הבנקים בולט לשלילה, עם ירידה של כ-1.1%.

מניות שבולטות לשלילה כעת: ישרוטל , אנרג'יאן , פתאל החזקות , נקסט ויז'ן , פריון נטוורק . גם נאוויטס ממשיכה ליפול, על רקע הצניחה במחירי הנפט.

מניות שבולטות לחיוב: טבע , אאורה , איי.סי.אל , ישראל קנדה ואקרו .

14:20

המסחר בתל אביב עבר למגמה מעורבת: מדד ת"א יורד בכ-0.7%, בעוד מדד ת"א 90 מתקדם בכ-0.2%. בולטים לשלילה מדד הבנקים ומדד הנפט, שיורדים בכ-1.7% ובכ-1.3%, בהתאמה. מנגד, בולטים לחיוב מדד ת"א בנייה ות"א נדל"ן, שמתקדמים בכ-1.6% ובכ-0.6%, בהתאמה.

13:30

המדדים המובילים בתל אביב ממשיכים להתאושש: מדד ת"א 35 יורד כעת בכ-1%, בעוד מדד ת"א 90 נסוג בכ-0.5%. מדד הבנקים יורד כעת בכ-2%, כמו גם מדד הנפט, שיורד בשיעור דומה. בולט לחיוב מדד ת"א בנייה, שעולה בכ-1%.

ההתאוששות בתל אביב מגיעה על רקע התמתנות מסוימת בירידות של החוזים העתידיים על וול סטריט, וכן בירידות שנרשמות כעת באירופה.

החוזים העתידיים על וול סטריט החלו להתאושש, לאחר שמנכ"ל הבנק הגדול בעולם, ג'יימי דיימון, התייחס למכסי טראמפ במכתב השנתי שלו לבעלי המניות. באופן כללי, הטון שלו היה מדוד והוא לא הזכיר את טראמפ באופן ישיר. דיימון אף אמר שמקווה שאולי "ההשפעה ארוכת הטווח תהיה בעלת יתרונות חיוביים מסוימים" עבור ארה"ב.

עם זאת, מהמכתב עולה כי אין ספק שדיימון מודאג, ומזהיר גם שהמכסים צפויים להעלות את המחירים בארה"ב בטווח הקצר ועלולים לגרום נזק ארוך טווח לכלכלה העולמית. "ככל שהסוגיה הזו תיפתר מהר יותר, כך ייטב מכיוון שחלק מההשפעות השליליות מצטברות במשך הזמן ויהיה קשה להפוך אותן", כתב דיימון.

בבלומברג ייחסו את ההתמתנות בירידות על החוזים בוול סטריט לדבריו של דיימון: "החוזים מיתנו את הירידות המוקדמות שלהם לאחר שפורסמו הערותיו של ג'יימי דיימון. במקביל, אגרות החוב הממשלתיות מחקו את העלייה בשל ירידה בביקוש למקלט בטוח, לאחר שדיימון דחק לפתרון מהיר סביב אי-הוודאות בנושא המכסים"

בולטות לחיוב כעת: אקרו , איי.סי.אל , ישראל קנדה , תדיראן גרופ ונאייקס . מניות השבבים הדואליות טאואר ונובה , שרשמו ירידות משמעותיות ביום המסחר הקודם, רושמות כעת עליות קלות של עד 1%. מנגד, קמטק יורדת בכ-1%.

13:10

מניית ICL (לשעבר כי"ל) עולה בכ-3%, בניגוד למגמה בשווקים. גם בחודש האחרון הירידה שלהם היא כ-6.5% בלבד, פחות מהירידות החריפות בשוק. זאת משום שאחד הכימיקלים הראשיים שהיא מייצאת, אשלג, מוחרג מהמכסים של טראמפ. בנוסף, השוק האמריקאי הוא לא יעד יצוא עיקרי של ICL, שמייצאת בעיקר לסין, להודו, לברזיל ולאירופה.

עם זאת, לדברי החברה, "זה משחק סכום אפס. הביקושים חזקים, וההיצע מוגבל, אז בהנחה והיו מכסים, הייתה הסטה בין השווקים". כלומר, הפטור ממכס שקיבל האשלג משפיע על ביצועי ICL, ביחס לשאר השוק שנפגע בצורה קשה בהרבה מהמכסים של נשיא ארה"ב.

13:00

הירידות החדות בתל אביב מתמתנות מעט: מדד ת"א 35 נופל בכ-2%, מדד ת"א 90 מאבד מערכו כ-1.3%. בקרב המדדים הענפיים, בולטים כעת לשלילה מדד הנפט ומדד הביטוח, שיורדים שניהם בכ-3%. מדד הבנקים יורד כעת בכ-2.8%.

12:10

בשעה זו, מדד ת"א 35 יורד בכ-2.4%, בעוד מדד ת"א 90 משיל מערכו כ-2.1%. בקרב המדדים הענפיים, בולטים לשלילה מדדי הביטוח והנפט, שנופלים כעת בכ-3.5% ובכ-3.1%, בהתאמה. מדד הבנקים משיל מערכו כ-3%.

בין המניות הבודדות שמטפסות כעת במדד ת"א 125, היא של חברת המינרלים איי.סי.אל , שעולה כעת בכ-2.5%. יצוין כי אשלג, אחד המינרלים המרכזיים שהחברה מפיקה, מוחרג מתוכנית המכסים של הממשל האמריקאי.

נאוויטס יורדת כעת במעל 5%, על רקע הצניחה החדה במחירי הנפט, שנופלים כעת בעד 4%. מחיר חבית נפט מסוג אמריקאי צלל בקרוב ל-10% בחודש האחרון, ועומד כעת על 59 דולר - שפל של יותר מארבע שנים. גם נפט מסוג ברנט נמצא בשפל של כארבע שנים, ומחיר חבית עומד כעת על כ-63.2 דולר.

שני אלמנטים משמעותיים דחפו את מחיר חביות הנפט לצניחה חופשית. הראשון הוא כמובן "יום השחרור" של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שהביא לעלייה בצפי בשווקים למיתון בארה"ב ולהסלמה במלחמת הסחר.

גלעד בן צבי, אנליסט בלידר שוקי הון, אמר לגלובס: "השווקים נופלים בשל ההבנה שמלחמת סחר יכולה להוביל להאטה כלכלית גלובלית. האטה זו תוביל לירידה בביקושים וצמצום תצרוכת הנפט".

מעבר לכך, לאחרונה, בארגון מדינות הנפט OPEC+ החליטו להעלות את התפוקה של חביות הנפט שכל מדינה מפיקה, מה שגם תרם לירידת מחירי הנפט בזמן האחרון.

11:30

הירידות החדות בתל אביב מתמתנות מעט: מדד ת"א 35 נופל בכ-2.1%, מדד ת"א 90 מאבד כ-1.9%. מדד הבנקים יורד כעת בקרוב ל-3%.

11:10

בשעה זו, מדד ת"א 35 נופל בכ-2.2%, מדד ת"א 90 מאבד כ-2.4%. מדד הבנקים נופל כעת במעל 3.5%, בהובלת לאומי ופועלים . מדד הביטוח משיל מערכו כ-3.2%.

המניות שמובילות את הירידות כעת: חברת הנפט נאוויטס , החברה הביטחונית נקסט ויז'ן , הבורסה לניע בתא , אלקטריאון ופריורטק .

בין המניות הבודדות שעולות כעת: איי.סי.אל , שמתקדמת בכ-2%; אנרג'יקס , שעולה בכ-1%; חברות הנדל"ן מבנה , מליסרון ודניה סיבוס עם עליות קלות.

לנוכח הירידות החדות במדדי המניות בבורסה בתל אביב, שוק אגרות החוב מתנהג בצורה מעט שונה. המגמה בין המדדים השונים מעורבת עם נטייה לירידות, כאשר מדד תל גוב-כללי, בו נכללות אגרות החוב הממשלתיות, יורד קלות והתשואה הגלומה בו עומדת על 3.43%. בשיאו (בשיא רמת הסיכון), עמד על 3.8% ביולי אשתקד.

מדד תל גוב-שקלי 10+ עם אגרות החוב הארוכות (והמסוכנות ביותר למשקיע) של הממשלה עולה ב-0.13%, והתשואה לפדיון הגלומה בו עומדת על 4.52%. בשיא הבהלה ביולי אשתקד, כבר נגע בתשואה גבוהה של 5.44%. מנגד, מדד תל בונד 20 צולל בכמעט 1%, והתשואה לפדיון הגלומה בו עומדת על כ-3.2%. נראה כי בכך, "המרווחים" בין האג"ח הקונצרניות (של החברות העסקיות) לאלה הממשלתיות מתחילים להתרחב. הדבר עשוי לסמן עלייה במפלס הסיכון העסקי לחברות בעיני המשקיעים.

אין זה סוד שאחד התחומים הרווחיים למשקיעים בשנה החולפת היה התחום הביטחוני. אימקו תעשיות הקטנה ממפרץ חיפה, בניהולו של אריאל קנדל, שנסחרת בשווי של 266 מיליון שקל, פרסמה הבוקר מצגת, לפיה עולה כי צבר ההכנסות שלה יותר מאשר הוכפל אשתקד ל-775 מיליון שקל, מול 324 מיליון שקל בסוף 2023. אימקו ציינה כי בין יעדיה לשנתיים הקרובות נמצאת התרחבות בארץ ובארה"ב במגזר הבטחוני וחדירה למדינות ממוקדות באירופה. מנייתה אמנם יורדת הבוקר בתל אביב, אך מתחילת 2025 עדיין עלתה בכ-60%.

10:30

ירידות חדות בתל אביב: מדד ת"א 35 נופל בכ-2.6%, מדד ת"א 90 מאבד מערכו כ-3.3%. מדד ת"א ביטוח נופל בשעה זו בכ-4%, מדד הנפט משיל מערכו כ-3.8%. מדד הבנקים נופל בכ-3.5%.

בשוק המט"ח, הדולר מתחזק מול השקל בכ-1.5%, ושערו עומד כעת על 3.78 שקלים.

10:10

המדדים המובילים יורדים בחדות: מדד ת"א 35 נופל בכ-3%, מדד ת"א 90 מאבד מערכו כ-3.7%. בולטים לשלילה מדדי הביטוח והנפט, שיורדים בכ-4.6% ובכ-4%, בהתאמה. מדד הבנקים יורד כעת בכ-3.2%.

המניות שמובילות את הירידות כעת: נקסט ויז'ן , אלקטריאון , בית שמש , פריון נטוורק וישראל קנדה . מניית נאוויטס נופלת בכ-6%.

המניה היחידה במדד ת"א 125 שרושמת עליות קלות כעת: סאפיינס .

10:00

פתיחה אדומה בתל אביב: מדד ת"א 35 נופל בכ-2.5%, מדד ת"א 90 מאבד מערכו כ-1.6%. מדד הביטוח נופל בקרוב ל-4%, מדד הבנקים מאבד קרוב ל-3%.

9:45

הטלטלה בשוק המט"ח המקומי נמשכת: הדולר מתחזק בכ-1.9% מול השקל, ושערו עומד כעת על 3.8 שקלים. במקביל, האירו מתחזק מול השקל בכ-2.2%, ושערו עומד כעת על 4.18 שקלים.

8:20

בשוק המט"ח המקומי, הדולר מתחזק בשעה זו בכ-1.2% מול השקל, ושערו עומד על 3.77 שקלים. גם האירו מתחזק מול השקל בכ-0.9%, ושערו עומד על 4.12 שקלים.

8:10

1. שוקי המניות

יום המסחר צפוי להיפתח במגמה שלילית.

המפולת האדירה בוול סטריט בסוף השבוע שעבר, שהתחוללה בעקבות חשיפת תוכנית המכסים האגרסיבית של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ והסלמה במלחמת הסחר העולמית, הגיעה אתמול (א') לבורסה המקומית.

מדד ת"א 35 ירד בכ-3.9% לשפל של כשלושה חודשים, וסיכם את היום הגרוע ביותר שלו מאז ה-8 באוקטובר 2023. מדד ת"א 90 ירד בכ-3.5%, גם הוא לשפל של כשלושה חודשים. בלט לשלילה מדד הביטוח, שצנח בכ-5%. מדד הנפט ירד בכ-4.6%, בעוד מדדי הבנקים והטכנולוגיה נפלו בכ-4.3%.

את הירידות החדות הובילו המניות הדואליות, בפרט בסקטור השבבים: טאואר צללה בכ-10%, כאשר קמטק ונובה נפלו במעל 4% ו-5%, בהתאמה. הסנטימנט השלילי בסקטור השבבים בא על רקע חשש ממגבלות שיוטלו על הענף, וגם בשל העובדה ששבבים מוטמעים במוצרי צריכה רבים עליהם יוטלו מכסים. במקביל, ענקית התרופות טבע איבדה מערכה מעל 5% ואיבדה כ-3.6 מיליארד שקל משוויה, על רקע הירידות בוול סטריט והחשש ממכסים ומהגבלות שיוטלו על תחום הפארמה.

כאמור, סקטור נוסף שנפגע משמעותית הוא סקטור הנפט, בעקבות הצלילה במחירי הנפט בסוף השבוע שעבר - שצנח בכמעט 12% ביומיים, בשל חששות המשקיעים ממיתון עולמי. מניית קבוצת דלק של יצחק תשובה נפלה 11% ביומיים לנוכח החשיפה שלה לתחום הפקת הנפט באמצעות החברה הבת איתקה ומחקה 1.3 מיליארד שקל משוויה. גם שותפות הנפט נאוויטס פטרוליום, שמוביל גדעון תדמור (לשעבר מבכירי קבוצת דלק), המפיקה נפט באמריקה, איבדה 11% ביומיים, תוך מחיקת 1.1 מיליארד שקל משוויה.

● מטבע וטאואר עד תשובה וגדעון תדמור: אלה המפסידים הגדולים מהירידות בת"א

על אף הירידות החדות בבורסה המקומית, הן נחשבות למתונות בהשוואה לתגובות בשווקים שמעבר לים. מדד ת"א 35, שעלה עד סוף השבוע שעבר ב־2.2%, עבר אתמול לתשואה שלילית של יותר מ־2% מתחילת 2025. עם זאת, הוא עדיין רושם עלייה של 21% בסיכום השנה האחרונה (מול ירידה שנתית של 2.5% במדד S&P 500 ושל 4% במדד הנאסד"ק החבוט). את הירידות המתונות יותר בתל אביב מקובל להסביר בשוני בהרכב המדדים, שהגן עליה גם בעבר מטלטלות דומות. מדדי ת"א מוטים לשוק המקומי, עם ריבוי של מניות פיננסים (בנקים, ביטוח), אנרגיה ונדל"ן מניב - סקטורים הנחשבים דפנסיביים יותר, ומהווים יתרון בעתות משבר גלובלי. זאת, אל מול משקל יתר, לטוב ולרע, של מניות ענקיות הטכנולוגיה בוול סטריט.

● היה יכול להיות הרבה יותר סוער: מה "מציל" את הבורסה בתל אביב?

הערב, בשעה 16:00, תתפרסם החלטת הריבית בישראל, שלפי הקונצנזוס בשוק, צפויה להיוותר על כנה ברמה של 4.5%; אך המיקוד של המשקיעים יופנה דווקא לעדכון שתפרסם חטיבת המחקר של בנק ישראל לתחזית הכלכלית, ולדבריו של נגיד הבנק, אמיר ירון, על רקע הטלטלה בשווקים שמעבר לים (ראו הרחבה תחת סעיף 5). בהמשך הערב, בשעה (20:00 שעון ישראל) ייפגש ראש הממשלה בנימין נתניהו עם הנשיא טראמפ, בין היתר, במטרה לשוחח עמו על הפחתה או ביטול מוחלט של המכסים על ישראל.

● בשיא הסערה בשווקים: מה צפוי היום בהחלטת בנק ישראל

המפולת בוול סטריט הגיעה במהלך הלילה (בין ראשון לשני) גם לאסיה, שם הבורסות נופלות כעת בחדות: מדד ההנג סנג נופל בקרוב ל-11%, עם ירידות בקרב מרבית הסקטורים; הניקיי היפני מאבד כ-6.7%, ומתקרב לשפל של כשנה וחצי; בורסת שנגחאי נופלת בכ-6.4%; והקוספי צונח בכ-5%.

גם החוזים העתידיים על וול סטריט נסחרים כעת בירידות חדות: לפי שעה, הדאו ג'ונס נופל בכ-3.2%, ה-S&P 500 משיל מערכו כ-3.8% והנאסד"ק צונח בכ-4.7%.

הנשיא טראמפ התייחס הלילה למצב בשווקים על סיפון מטוסו ואמר: "אני לא רוצה ששום דבר יירד, אבל לפעמים אתה צריך לקחת תרופות כדי לתקן משהו". טראמפ תלה את צעדיו במצב גירעון הסחר עם סין, ואמר: "יש לנו גירעון סחר של טריליון דולר עם סין, מאות מיליארדי דולרים בשנה שאנחנו מפסידים עם סין. אלא אם כן נפתור את הבעיה הזו, אני לא מתכוון לעשות עסקה".

לאחר שאתמול כתב שלא יתפלא אם הנשיא טראמפ יודיע שהוא דוחה את יישום המכסים, המשקיע והמיליארדר היהודי־אמריקאי ביל אקמן - שידוע בתמיכתו בטראמפ - כתב הלילה בפוסט ברשת X (לשעבר טוויטר) כי אמריקה הולכת לקראת "חורף גרעיני כלכלי", והוסיף: "על־ידי הטלת מכסים מסיביים וחסרי־פרופורציה על ידידינו ועל אויבינו כאחד, ובכך לפתוח במלחמה כלכלית עולמית נגד כל העולם בבת אחת, אנו בתהליך להרוס את האמון במדינה שלנו כשותף סחר".

● "חורף גרעיני כלכלי": ביל אקמן בהתבטאות חריפה נגד טראמפ

כזכור, בליל יום רביעי האחרון, אותו כינה "יום השחרור", הטיל הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ מכסים כמעט על כל שותפת סחר של ארה"ב בשיעור של 10%־54%. בהמשך, סין הודיעה כי תטיל תוספת מכס של 34% על כל היבוא מארה"ב החל מה-10 באפריל, וקנדה - שוק היצוא הגדול ביותר של ארה"ב לרכבים - הודיעה כי תטיל מכסי תגמול בגובה 25% בתגובה לצעדים של טראמפ.

ביום שישי האחרון, מדד הדאו ג'ונס איבד 5.5% - הירידה החדה ביותר מאז מגפת הקורונה ביוני 2020 - וירד ב-14% מהשיא; ה-S&P 500 צנח ב-6%, גם הוא בירידה הגדולה ביותר מאז יוני 2020 - והתרחק ב-17% מהשיא. הנאסד"ק צלל ב-5.8% - ירידה של 22% מהשיא, בדצמבר האחרון - ונכנס לשוק דובי. בשני ימי המסחר האחרונים בוול סטריט יחד, הנאסד"ק צנח בשיעור של כ-11.6%, ה-S&P 500 נפל בכ-10.8% והדאו ג'ונס צלל בכ-9.5%. כך, בשני ימי המסחר הללו נמחקו 6.4 טריליון דולר בשווי השוק של המדדים בארה"ב - המחיקה הדו-יומית הגדולה בהיסטוריה.

מניות הטכנולוגיה רשמו ירידות חדות ביום המסחר האחרון, עם פגיעה משמעותית בסקטור השבבים: אנבידיה ירדה במעל 7%, אינטל איבדה מעל 11%, AMD נפלה במעל 8%, TSMC השילה מעל 6%, ברודקום ירדה במעל 5%. גם מניות הבנקים הגדולים בארה"ב בלטו לשלילה, כאשר גולדמן זאקס , ג'י.פי מורגן צ'ייס , סיטיגרופ , מורגן סטנלי ו-וולס פארגו נעלו את יום המסחר בירידות של מעל 7%.

2. שוקי האג"ח

משקיעים הסיטו כספים משוק המניות לשוק איגרות החוב הממשלתיות, והתשואה של האג"ח הממשלתיות האמריקאיות ירדה בימים האחרונים מאז הכרזת המכסים. התשואה ל־10 שנים ירדה לשפל של כחצי שנה - כ-4%.

גם בבורסה המקומית, ניכר כי המשקיעים "נהרו" אתמול לאג"ח, שיציעו להם תשואה יותר סולידית: מדד תל גוב שקלי 10+, שכולל את אגרות החוב הארוכות ביותר לפדיון של ממשלת ישראל (והמסוכנות ביותר עבור המשקיעים בשל כך), עלה בקרוב ל-0.8%.

מודי שפריר, אסטרטג השווקים הראשי בבנק הפועלים, ציין שפתיחת הפער בין תשואת ה־10 שנים בישראל לארה"ב, תומכת בהארכת מח"מ התיק המקומי ורכישת האג"ח השקליות ל־10 שנים.

3. שוקי הסחורות והמטבעות

השקל נחלש הבוקר מול המטבעות הזרים: מול הדולר בכ-0.7% (3.75 שקלים) ומול האירו בכ-0.9% (4.12 שקלים).

לאחר שמחירי הנפט איבדו כבר כ-12% בסוף השבוע שעבר, הם ממשיכים ליפול גם הבוקר, עם ירידות של קרוב ל-3%. מחיר חבית נפט מסוג אמריקאי עומד על כ-60.3 דולר, בעוד מחיר חבית נפט מסוג ברנט עומד על כ-63.8 דולר.

נורברט רוקר, ראש תחום כלכלה ומחקר "הדור הבא" בבנק יוליוס בר, אומר שהנפט "חוטף מכת מחץ כפולה - מטראמפ ומאופ"ק", על רקע העלאת המכסים מצד אחד והגדלת התפוקה מצד שני. "האפשרות של שוק עם עודף היצע הולכת ומתממשת", כתב.

לאחר שמחיר הזהב הגיע לשיא כל הזמנים וחצה את רף ה-3,100 דולר בשבוע שעבר, הוא ירד לזמן קצר מתחת ל-3,000 דולר, בשל מימושים, על רקע ניסיון המשקיעים לצמצם את ההפסדים שלהם מהתמוטטות גדולה יותר בשווקים - כך לפי CNBC. כעת, מחיר הזהב נע סביב 3,050 דולר.

4. מאקרו

ביום חמישי הקרוב (בשעה 15:30 שעון ישראל), יפורסם מדד המחירים לצרכן בארה"ב. בהצהרה שנשא ביום שישי האחרון יו"ר הפד, ג'רום פאוול, הוא אמר כי הוא צופה שהמכסים של הנשיא דונלד טראמפ יעלו את האינפלציה ויורידו את הצמיחה, והצביע על כך שהבנק המרכזי לא יזוז בנושא שיעורי הריבית, עד שיקבל תמונה ברורה יותר על ההשפעות הסופיות של מדיניות ממשל טראמפ.

בסקירתו השבועית של מודי שפריר, אסטרטג שווקים ראשי בבנק הפועלים, ציין כי "נראה שהפד חושש (ובצדק) כי מדיניות ממשל טראמפ תוביל למגמה משמעותית של 'דה גלובליזציה, אשר תוביל לעלייה עקבית יותר באינפלציה (ולא רק "זמנית", כתוצאה מהעלאת המכסים). הרי ההיצע המצרפי כיום בארה"ב נמוך משמעותית מהביקוש המצרפי, וייקח זמן עד אשר ההיצע יתאים את עצמו לרמות הביקוש (לדוגמה: הקמת מפעל לייצור רכבים בארה"ב לוקחת זמן)".

עוד ציין שפריר כי נתוני התעסוקה של חודש מרץ חיזקו את גישתו הזהירה של פאוול, לפיה אין צורך בהורדת ריבית מהירה לעת עתה: נתוני התעסוקה (NFP) הצביעו על גיוס של 228 אלף משרות במרץ (לעומת צפי למעל 140 אלף משרות); נתוני סקר כוח הצביעו על עלייה קלה בשיעור האבטלה ל-4.2%, אך במקביל, על עליית שיעור ההשתתפות בכוח העבודה, כך שגם לפי סקר זה, נוספו בחודש מרץ כ-201 אלף משרות.

יוני פנינג, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות, התייחס לשוק התעסוקה המקומי, וציין כי הוא ממשיך לחזור לשגרה: "על פי נתונים ראשוניים לפברואר מהלמ"ס, מספר משרות השכיר קטן בכ-0.6% בפברואר, במונחים מקוריים. זה מיתן את קצב העלייה השנתי של הסדרה הזו מ-3.7% בחודש שעבר, ובכלל, קצב גבוה בחודשים האחרונים, בעקבות השפעת המלחמה, ל-2.1% דומים לקצב הגידול של האוכלוסייה. במקביל לכך, למרות העונתיות החיובית בשכר, במהלך החודש, הפעם נתונים ראשוניים לפברואר מצביעים על התכווצות של 0.1%, המביאה את קצב עליית השכר השנתית ל-2.1% - נמוך באופן בולט מהאינפלציה הנוכחית, וקרוב כמובן ליעד האינפלציה של בנק ישראל".

פנינג הוסיף: "נתונים מנוכי עונתיות, הזמינים עד ינואר, באופן דומה, מצביעים על התקררות ניכרת בשכר בענפי המידע והתקשורת, מוטי ההייטק, עם ירידה חודשית של 6.6%, לאחר עליית של 5.1% בדצמבר. גם מספר העובדים בענף התכווץ בכ-2,500 במהלך החודש, ומסכם חצי שנה סביב רמה של 257 אלף".

5. תחזית

כאמור, הערב, בשעה 16:00, תתפרסם החלטת הריבית של בנק ישראל, והקונצנזוס צופה שהיא תישאר ללא שינוי, ברמה של 4.5%. בסקירה השבועית של כלכלני לידר שוקי הון, צוין כי "בנק ישראל ימשיך לציין את סיכוני האינפלציה: שוק העבודה הדוק, מגבלות בצד ההיצע והפיחות בשקל, זאת למרות מדד פברואר, הנמוך יחסית לציפיות. יחד עם זאת, צפוי דגש גם על הסביבה הגלובלית המתמתנת, על רקע מדיניותו של טראמפ".

בלידר מעריכים כי על רקע הסביבה הכלכלית המתמנת בעולם והתמתנות צפויה באינפלציה בישראל, עד הרבעון הראשון של 2026 יחולו שלוש הורדות ריבית, והאינפלציה תעמוד על 2.3%.

גם אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב, ציין שמלחמת הסחר צפויה להחליש את האינפלציה בישראל ולהגדיל סיכוי להורדת ריבית בהמשך השנה. "השפעת מלחמת הסחר בישראל צפויה להיות דפלציונית", כתב זבז'ינסקי. בין היתר, הוא ציין כי "פגיעה בצמיחה בישראל צפויה להשפיע על הביקושים דרך היחלשות של שוק העבודה, פגיעה בחסכונות הציבור והרעה בסנטימנט הכללי. ירידה בסחר עם ארה"ב בעולם עשויה ליצור עודף היצע ולגרום לירידה במחירי המוצרים המיובאים לישראל".

לדבריו, בנק ישראל לא צפוי לשנות את הריבית השבוע, אך הוא יוריד את תחזית הצמיחה בשל החזרה ללחימה, החרפת העימות הפוליטי הפנימי והסיכונים לצמיחה בעולם. במיטב מורידים את תחזית הצמיחה בישראל השנה מ־4% ל־3.5%.

באשר לצריכה הפרטית, בלידר מציינים כי "הרכישות בכרטיסי האשראי עלו ב-0.7% בפברואר (גידול ריאלי בשוק המקומי, בניכוי עונתיות), זאת לאחר ירידה של 1.5% בינואר וגידול של 4.9% במצטבר בנובמבר-דצמבר. הקדמת הרכישות לפני העלאת המס גרמה לשינויים חדים בצריכה, בעיקר בצריכת מוצרי תעשייה, אשר ירדו ב-2.2% מתחילת השנה". עוד ציינו בהקשר זה, כי העלייה בצריכה הפרטית הושפעה מעלייה של 48% ברכישת כרטיסי טיסה לחו"ל, אך צריכת שירותי בילוי ופנאי דווקא ירדה ב-8.2% - מה שלדבריהם מהווה אינדיקטור למצב הרוח הירוד של משקי הבית.

כלכלני לידר צופים "התמתנות בצריכה המקומית השנה, גם על רקע גזירות כלכליות (פגיעה בשכר נטו והעלאת המע"מ) ואפקט עושר שלילי על הצרכן הישראלי, עקב הירידות החדות בשוקי ההון".