הניסוי בגלולת ההרזיה שהצליח יותר מהמצופה

לתופף באצבעות כדי לשפר את ההבנת הנשמע? כן, זה מדעי

אם אנחנו בשיחה בחדר מלא אנשים או בזום בסביבה רועשת, ואיננו מבינים את הנאמר, הנטייה הטבעית היא לעשות אחד מכמה דברים: להגביר את הווליום של השמע, לשים אוזניות או מכשיר שמיעה, לנסות לעבור למקום שקט יותר. אבל כל הפעולות הללו נועדו לשנות את הפיזיקה של האות שמגיע לאוזניים שלנו לעומת הרעש. מסתבר כי אפשר גם לחדד את המוח כדי לשמוע טוב יותר.

● חזית המדע | עצירת ההזדקנות וטיפול בהתמכרות: מתברר שהתרופות החדשות נגד השמנה לא רק מרזות
● חדשות הביומד | רצים מרתון? לא בטוח שתשמחו לקרוא את המחקר הזה

למשל, אולי שמתם לב כי בשפה שנייה ושלישית שלכם, יותר קשה לכם להבין את הנשמע. אם אתם משתמשים בכתוביות כשאתם צופים בסדרה באנגלית, זה לא אומר שהאנגלית שלכם לא טובה, וזה לא רק עניין של מבטא. ככל שאנחנו יותר מאומנים יום-יומית בשמיעת שפה מסוימת, כך נדע להבין את הנשמע טוב יותר.

אך זו רק דרך אחת לחדד את הבנת השמע שלנו. במחקר הנוכחי, שנערך על ידי קבוצת חוקרים מאוניברסיטת אקס-מרסיי בצרפת, ופורסם בכתב העת Proceedings of the Royal Society B. החוקרים חילקו 35 צעירים לשלוש קבוצות, ובכל אחת התבקשו הנבדקים לתופף בקצב אחר: לאט, בינוני ומהר. לאחר מכן הם התבקשו להקשיב למשפטים בסביבה של רעש רקע גבוה, ולכתוב כל מילה שהם הצליחו להבין.

הקצב הבינוני, בערך שתי תפיפות לדקה, הוא זה ששיפר בצורה הברורה ביותר את הבנת הנשמע. החוקרים ציינו כי מדובר בערך בקצב הטבעי של השפה האנושית.

אבל מה בכלל הוביל את החוקרים לחשוש שתיפוף יכול לשפר הבנת שמיעה? מסתבר שהתיפוף עוזר למוח להסתנכרן עם הקצב של השפה. כך, הוא נכנס למצב שבו הוא יודע לנבא טוב יותר מתי תבוא מילה בשיחה, ולהפריד בינה לבין רעש.

זה לא מספיק לשמוע את הקצב - תיפוף אקטיבי היה יעיל יותר. הוא ככל הנראה הפעיל את המערכות המוטוריות בגוף, אשר על פי החוקרים, הן חשובות במיוחד כאשר רוצים לעבד מידע שקשור בזמן.

מה עוד עזר? אם הנבדקים דיברו בעצמם בקול רם לפני שביצעו את משימת פענוח השמע. גם כאן, היה צורך לאמור את המילה בקול רב, ממש להפעיל את החלק המוטורי במוח, ולא רק לשמוע מילים או לחשוב עליהן.

מחקרים קודמים הראו כי כאשר מאפשרים לאנשים עם פגיעות שפתיות שונות לנוע לפי קצב מסוים, הם יכולים להבין טוב יותר מידע שמועבר בדיוק באותו הקצב. זוהי כבר שיטה טיפולית קיימת. האפקט הודגם בצרפתית ובהונגרית, אבל לא שוחזר באנגלית. כעת, לראשונה, הודגם כי הסתנכרנות לקצב תעזור לעיבוד מידע שמגיע בקצב טבעי, ולא במיוחד בקצב שתורגל.

ייתכן ואותר כאן כלי נגיש וזול לטיפול בלקויות למידה ופגיעות שפה, הפרעות קשב ואובדן שמיעה, וגם כאמור לשיפור הבנת הנשמע על ידי אדם בריא בסביבה רועשת, כמו במחקר הנוכחי. כמובן שדרוש מחקר רחב יותר, אבל בינתיים אתם מוזמנים לנסות זאת בעצמכם.

הצלחה מעל לצפוי בניסוי בגלולת ההרזיה של אלי לילי

מניית חברת אלי לילי נסקה ביותר מ-14% ביום שישי, והביאה את החברה לשווי של 796 מיליארד דולר, לאחר שהחברה פרסמה תוצאות טובות בניסוי שלה בגלולה (במקום זריקה) במנגנון ה-GLP1. הירידה במשקל בשימוש בגלולה הייתה 7.9%, גבוהה מן הרף של 7% שהציב השוק, אם כי נמוכה ממה שמתקבל מתרופות בזריקה.

הירידה במשקל הייתה המטרה המשנית של הניסוי, בעוד היעד העיקרי היה ירידה משמעותית ברמות ה-A1C, מדד לסוכרת. גם יעד זה הושג, גם כן בשיעור נמוך מזה של הזריקות אך עדיין משביע רצון. כל המשתתפים בניסוי היו חולים בסוכרת סוג 2 שלא הצליחו לנהל אותה באמצעות התרופות הקלאסיות למחלה. עם תוך הניסוי, לאחר 40 שבועות, מחציתם הגיעו לרמת A1C תקינה.

התרופה היא מולקולה קטנה, לעומת התרופות המוזרקות שהן פפטידים (חלבונים קצרים). מולקולות קטנות קל יותר לייצר ולשנע, ולילי ציינה כי אם המוצר יאושר, לא צפויות לה מגבלות כושר יצור, וזאת לעומת התרופות המוזרקות.

לילי ציינה כי המשתתפים בניסוי המשיכו לרדת במשקל עד תום הניסוי, כלומר ייתכן שניסוי ארוך יותר היה מסתיים בירידה גדולה עוד יותר במשקל.

מבחינת תופעות הלוואי, היו אלו דומות לתרופות בזריקה, וכללו שלשולים, בחילות והקאות. כ-8% מהמטופלים הפסיקו את הטיפול בעקבות תופעות הלוואי.

הזכויות לפיתוח התרופה נרכשו על ידי לילי מ-Chugai Pharma הסינית ב-2018, כחלק מגל של רכישות של תרופות בפיתוח סיני על ידי חברות אמריקאיות.

המפסידה מן האירוע היא המתחרה השנייה בשוק ההשמנה, נובו נורדיסק , שמנייתה איבדה 7%. גם לנובו יש גלולת GLP1 בשוק, אך היא מבוססת פפטיד ויעילה פחות. שתי החברות נמצאות במרוץ לפיתוח החידוש הבא בתחום ההשמנה, כאשר לאחרונה השיגה נובו תוצאות טובות בניסוי מתקדם בזריקה שהיא יעילה פחות או יותר כמו הזריקות היעילות ביותר של לילי.

ד"ר אורלי ויינשטיין נבחרה להקים את בית החולים החדש של שיבא וקופות החולים בבאר שבע

ד"ר אורלי ויינשטיין, האחראית כיום על בתי החולים של שירותי בריאות כללית, נבחרה לתפקיד חדש: ויינשטיין תקים ותנהל את בית החולים הציבורי השני שיקום בבאר שבע, בבעלות קופות החולים לאומית ומאוחדת ובניהולו בפועל של בית החולים שיבא.

ויינשטיין סומנה לאחרונה גם כמועמדת המובילה של משרד הבריאות לניהול בית החולים איכילוב, אולם בסופו של דבר בחר בית החולים בד"ר אלי שפרכר, ששימש לפני כן כסגן בית החולים.

ההחלטה להקים בית חולים שני בבאר שבע התקבלה ב-2014, אולם הבחירה בלאומית ומאוחדת כבעלות בית החולים ובשיבא כמפעילה, התקבלה רק לפני כשנה, ורק אז יצא הפרויקט לדרך בפועל.

זהו בית החולים הציבורי הראשון שבו מחזיקות הקופות הקטנות יותר, בעוד לכללית בתי חולים רבים, כולל סורוקה בבאר שבע בו יתחרה בית החולים החדש, ואילו מכבי מחזיקה ברשת אסותא. מבחינת בית החולים שיבא, זהו צעד משמעותי בתהליך ההתפרשות שלו מחוץ לקמפוס המרכזי ברמת גן.

התקציב השנתי המיועד להפעלת בית החולים הוא כ-3-1.5 מיליארד שקל ומועד ההשקה המיועד הוא 2028, אם כי גורמים בתחום העריכו בעבר כי 2032-2030 הוא יעד ריאלי יותר. תקציב ההקמה מוערך בכ-3-1 מיליארד שקל, כאשר בבית החולים צפויות להיות 1,900 מיטות, כלומר גדול יותר מכל בית חולים שקיים בישראל כרגע.

סולג'ל של מורי ארקין השיגה מזומנים שיספיקו לה עד 2027

סולג'ל, חברת הדרמטולוגיה בניהולו של משקיע הביומד מורי ארקין, העבירה את זכויות השיווק לשני מוצריה המסחריים לחברת Mayne Pharma, תמורת 16 מיליון דולר שיאפשרו לה לפעול עד 2027. בתקופה זו, החברה תתמקד בפיתוח התרופה SGT-610, למניעה של גידולים בחולים בתסמונת Gorlin. על פי החברה, למוצר זה שוק של 500-400 מיליון דולר בשנה. סולג'ל מאמינה שהיא תוכל להגיע להכנסות של כ-300 מיליון דולר מן המוצר, אם תצליח בשלב III של הניסויים הקליניים, שאמור להניב תוצאות בסוף 2026.

סולגל נסחרת היום בנאסד"ק לפי שווי של 15 מיליון דולר. זו חברה ותיקה, שהוקמה ב-1997, שעברה כמה גלגולים עד שארקין, שמגיע במקור מן התחום הדרמטולוגי, הפך לבעל השליטה בה ב-2014. החל מינואר האחרון ארקין משמש גם כמנכ"ל סולג'ל. זו היום החברה היחידה שהוא מנהל בפועל, בנוסף להיותו משקיע ויו"ר קרן ההשקעות ארקין הולדינגס.

סולג'ל הוקמה כדי לפתח טכנולוגיה שמשפרת את היעילות של תרופות בעת מריחתן על גבי העור. תחילה פיתחה כך תכשיר להגנה מהשמש, ומכרה אותו לחברת מרק כדי להתמקד בפיתוח תרופות. היא פיתחה תרופות גנריות, ומכרה את זכויות השיווק לאגיס, כדי להתמקד בפיתוח תרופות בהן הטכנולוגיה שלה מביאה יותר ערך מוסף.

כאלה היום למשל המוצרים Twyneo ו-Epsolay , אותם מסחרה סולג'ל לפני חמש שנים בחוזה זמני לחברת גלדרמה. הסכם יצירתי זה היה אמור להיות בעל ערך לשני הצדדים: גלדרמה הייתה אמורה לרשום בזכותו הכנסות בתקופה של "חור" בהכנסותיה עד שתסיים לפתח מוצר אינובטיבי יותר, ובמקביל לבנות לסולג'ל שוק לשני המוצרים בזכות מערך ההפצה המבוסס שלה, ואז להחזיר לסולג'ל את המוצרים.

העסקה הזו החזיקה את סולג'ל בחיים בתקופה הזו אבל ההכנסות לא היו גבוהות. תשלומי אבני הדרך מגלדרמה הגיעו ל-11 מיליון דולר ועוד כמה מיליוני דולרים בתמלוגים לאורך השנים האחרונות. עסקה נוספת למסחור המוצרים הללו בשוק הקדני הניבה עוד 11 מיליון דולר. כעת המוצרים חוזרים מגלדרמה לסולג'ל, שבחרה למסחר אותם שוב בעסקה הנוכחית ולא לבנות מערך הפצה משלה.

היא עושה זאת כדי להתמקד במוצר אינובטיבי, שאינו מבוסס על הטכנולוגיה המקורית שלה אלא מדובר ברכישה מחברת PellePharm. המוצר הוכר על ידי ה-FDA הן כתרופת יתום והן כמוצר פורץ דרך, עדות להבדל שהוא יכול לעשות עבור החולים, אך פלאפארם נכשלה בניסוי קודם במוצר, ולכן החליטה למכור אותו. סולג'ל מאמינה כי שיפרה את מבנה הניסוי, כך שיניב תוצאות טובות ויאפשר את רישום במוצר לשיווק.

נכון למרץ 2025, לחברה 16.9 מיליון דולר בקופה, ויש לה מוצר נוסף בשלב 1b של הניסויים הקליניים.

ד"ר מיאמי מגייס 17.5 מיליון דולר לאתר המחבר מטופלים למנתחים פלסטיים

חברת Bliss Aesthetics הודיעה על גיוס של 17.5 מיליון דולר לפלטפורמה מבוססת AI המחברת בין מטופלים לבית מנתחים פלסטיים. את הגיוס הובילה Shine Capital, בהשתתפות Synchrony Ventures ,Sheva Ventures ,Point72 Ventures, ו-Cerca Partners.

המערכת מאפשרת למטופלים לצפות בתוצאות האפשריות של הניתוח האישי שלהם בשיטות שונות, ואז לבחור מטפל שהוא מומחה בשיטה הזו, בתמחור ותנאי תשלום המתאימים להם. עוד מציעה הפלטפורמה מידע על מימון אפשרי לפרוצדורה.

מבחינת הרופאים, אמורה הפלטפורמה להקל על השיווק. ניתוח פלסטי נחשב היום למוצר יוקרה והשיווק שלו הוא בהתאם: יקר, מורכב, והרופאים המצליחים ביותר הינם אלה שהצליחו להפוך את עצמם לסלבריטאים. מצב זה יוצר לחץ רב על הרופאים.

מי שמכיר את הבעיה דווקא משום שהצליח כל כך בפתרונה (אם כי במחיר אישי לא טריוויאלי) הוא כוכב הרשתות החברתיות ד"ר מיאמי, ד"ר מייקל סזהאור אותו ראיינו בגלובס לפני מספר חודשים. סלזהאור הוא אחד ממייסדי החברה, וישמש גם כסמנכ"ל הרפואי של החברה. מנכ"ל החברה והמייסד השני שלה הוא גל יוסף, שייסד בין היתר את פלטפורמת התוכן 101 Network ומספר חברות נוספות.

קבוצת אריאלי השקעות מרחיבה את הקשר עם חברות המסחור בהסכם עם אוניברסיטת בר-אילן

חברת ההשקעות אריאלי, חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם ביראד, חברת מסחור הטכנולוגיה של אוניברסיטת בר-אילן. במסגרת ההסכם, שפרטיו המסחריים לא נחשפו, אריאלי תפעל לקידום החברות והפרויקטים שנוצרו על ידי ביראד על בסיס טכנולוגיה שפותחה באוניברסיטת בר-אילן, תמורת חלק מן הרווחים. המיזם יתמקד בתחום התרופות ומדעי החיים.

אוון רנוב, שותף-מייסד בקבוצת אריאלי, אמר כי "אנחנו מאמינים שבתוך המעבדות של בר-אילן ייתכן שנמצא הגילוי המהפכני הבא, התרופה פורצת הדרך הבאה, והמטרה שלנו בשיתוף הפעולה הזה היא לרתום את כל המשאבים שלנו, הניסיון העשיר והקשרים עם התעשייה על מנת שהגילויים הללו לא יישארו במעבדות אלא ימצו את הפוטנציאל שלהם להפוך לטכנולוגיות משנות חיים".

לקבוצת אריאלי יש עוד מספר שיתופי פעולה בתחום מדעי החיים עם אוניברסיטאות, בתי חולים ומרכזי מחקר בישראל ובעולם. בין היתר ייסדה קבוצת אריאלי פלטפורמה משותפת עם בית החולים שערי צדק בירושלים, תחת השם "שער". המיזם ממוקם בתוך המשרדים של מדעית, זרוע המסחור של בית החולים, ובמסגרתו נוצרים מפגשים בין מומחים רפואיים משערי צדק, צוות החדשנות של אריאלי ויזמים שעובדים על סטארט-אפים בתחום הבריאות.

כמו כן, קבוצת אריאלי שותפה ב-NGT Healthcare, קרן הון סיכון בהיקף של 100 מיליון דולר בתחום הבריאות הדיגיטלית הממוקמת בנצרת. עוד משתפת פעולה הקבוצה עם חברת Induction Bio האמריקאית, אשר עוסקת במסחור טכנולוגיה בתחום הפוריות.