בג"ץ הורה להרוס אתר ההנצחה לברוך גולדשטיין בקרית ארבע

בג"ץ דחה היום (א') את העתירה שהגישו הוריו של ברוך גולדשטיין, ישראל ומרים, נגד החלטת אלוף פיקוד המרכז להסיר את המבנים והמיתקנים שהוקמו סביב לקברו של ברוך גולדשטיין בקרית ארבע.

החלטת אלוף פיקוד המרכז התקבלה בעקבות חקיקת חוק איסור הקמת מצבות זיכרון לזכר מבצעי מעשי טרור, כפי שהוגש ע"י ח"כ רן כהן בקדנציה הקודמת של הכנסת.

גולדשטיין, מבצע הטבח במערת המכפלה, נקבר בקרית ארבע, לאחר שהצבא לא התיר לקבור אותו בבית הקברות היהודי בחברון. סביב הקבר הוקם משטח מרוצף, הוצב כיור, ארון לספרים, ארון נרות ומיתקנים נוספים. חלקת הקבר מצויה בהמשך לפארק מטופח. המצבה, הריצוף והמבנים, יוצרים למעשה אתר הנצחה לברוך גולדשטיין.

קברו של גולדשטיין הפך מוקד עלייה לרגל לתומכים במעשיו. הכיתוב על המצבה מתאר את ברוך גולדשטיין כקדוש וכצדיק. השופט מישאל חשין ציין בפסק הדין, כי: "קברו של גולדשטיין אינו קבר בין קברים. אין הוא קבר מן המניין, קברו של גולדשטיין הוא אתר מפואר ורב מימדים".

צה"ל החליט בעקבות חקיקת החוק, להסיר את המבנים והריצוף סביב חלקת הקבר ולמחוק מהמצבה את המילים: "קדוש, זצוק"ל הי"ד מסר נפשו למען עם ישראל תורתו וארצו ונרצח על קידוש השם". כמו כן, החליט צה"ל להקים מחיצה אשר תפריד בין הקבר לבין הפארק והשדרה הסמוכים לו.

הוריו של ברוך גולדשטיין פנו לצבא וביקשו לשנות את ההחלטה. הצבא הציע לפעול בשלב ראשון רק להסרת המבנים סביב הקבר ולדחות את שינוי הכיתוב על המצבה בשל רצון להגיע להסכמה בנושא זה.

בעקבות ההחלטה, עתרו הוריו של ברוך גולדשטיין בדרישה למנוע את הסרת המבנים ומחיקת המילים מהמצבה. בג"ץ החליט שלא לדון בסוגיית מחיקת המילים מהמצבה בעקבות החלטת המדינה, כי היא משהה את ההחלטה בנושא זה על מנת לנסות ולהגיע להסכמה בסוגיה.

הוריו של ברוך גולדשטיין, שיוצגו ע"י עו"ד נפתלי ורצברגר, טענו, כי החוק האוסר הקמת מצבות זכרון לזכר מבצעי מעשי טרור בטל, מאחר ואינו עומד במבחני חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

לטענתם, החוק פוגע בכבוד המת ומשפחתו במידה העולה על הנדרש. השופט חשין כותב בפסק הדין, כי טענה זו יפה וראוי היה לה שלא נטענה משנטענה. "אכן צו המפקד הצבאי אומר להסיר את הקומפלקס שסביב הקבר, ולא נמצא לנו כי צו זה פוגע בכבוד המת בכל דרך שהיא. ראוי כי נזכור, נזכור ולא נשכח בראש ובראשונה - את כבודם של 29 האנשים שגולדשטיין נטל את נפשם. המכבדים אנו את זכרם על דרך הקמת אנדרטה מפוארת למי שקיפח את חייהם?"

טענה נוספת שהעלו העותרים היתה, כי המבנים והריצוף סביב הקבר אינם "מצבת זיכרון" אלא מיתקנים המצויים בכל בית קברות יהודי.

שופטי בג"ץ, המשנה לנשיא שלמה לוין, מישאל חשין, ודורית בייניש דחו את הטענה. השופט חשין כתב בפסה"ד, כי המיתקנים והריצוף סביב הקבר, מתוך זיקתם אלה אל אלה ואל הקבר יוצרים יחד מצבת זיכרון לזכרו של גולדשטיין. הוא ציין, כי האתר בצירוף הכיתוב על מצבתו של גולדשטין, יש בהם כדי לפרסם דברי שבח ואהדה לגולדשטיין ולמעשיו.

) "האתר הפך מוקד לעלייה לרגל והוא מהווה מקור אהדה ועידוד. בפאר וההדר יש משום שבח למעשה הנורא שברוך גולדשטיין עשה", ציינו השופטים.« שירות גלובס ועתי"ם « בג"ץ הורה להרוס אתר ההנצחה לברוך גולדשטיין בקרית ארבע « "בפאר וההדר שבאתר יש משום שבח למעשה הנורא שברוך גולדשטיין עשה"