בתה של השופטת וחברת החשמל

בפני סגן נשיא בית הדין הארצי לעבודה יצחק אליאסוף נדון ערעור על החלטת שופטת בית הדין האזורי בחיפה איטה קציר שלא לפסול את עצמה. העובדות המתוארות בו פותחות צוהר נוסף לכללי הזהירות שמן הראוי כי היושבים על כס השיפוט יאמצו בשיגרת חייהם.

הרכב בראשות השופטת קציר דן בבקשה למתן צו מניעה, במסגרת הליך בין ארגון העובדים בחברת החשמל מרחב צפון לבין יו"ר ועד המהנדסים בחברה והחברה. ההליך נסב על סכסוך פנים ארגוני ביחס לתוקף המשפטי של תקנון הבחירות המיוחד בחברה. המערערים הגישו בקשה לפסילת השופטת, בטענות של עניין אישי הנוגע לשופטת ומשוא פנים מצידה. לטענתם, לפני כשנה וחצי פנתה השופטת למנהל יחידת פיתוח השווקים בחברה, שישב בהרכב של השופטת כנציג ציבור, בבקשה לבדיקת אפשרות להעסיק את בתה. הנ"ל השיב לשופטת כי אינו עוסק בענייני עובדים והפנה אותה לעמוס אדן, ראש ארגון העובדים. השופטת נפגשה עם אדן, אלא שזה דחה את בקשת השופטת. לטענת המערערים, דחייה זו של בקשתה מלמדת על קיום נגיעה אישית בינה לבינם ועל משוא פנים מצידה, שמבוסס על טינה בלבה, עקב הסירוב להעסיק את בתה.

השופטת אישרה את דבר קיום הפגישה, שנועדה לדבריה לבדוק את האפשרות להעסיק את שתי בנותיה בחברת החשמל. לטענת השופטת, בקשתה לא נדחתה, אלא בסופו של דבר הוחלט בשיחה משפחתית כי בנותיה לא תעבודנה בחברת החשמל. "לא נגרם כל הפסד כספי לבנותי או לי אישית מכך שהן לא עבדו בחברת החשמל... להיפך - הן הרוויחו הרבה יותר מעבודתן במשרה מלאה במקום אחר", כתבה השופטת. מדובר בסכסוך פנים ארגוני ואין חשש כי אנקוט במשוא פנים כלפי מי מהצדדים. מדובר רק בדיון למתן סעד זמני, שאינו כרוך בהכרעה סופית בסכסוך.

הערעור נדחה. קיומו של חשד או חשש בלבד אינם מספיקים להביא לפסילה, ונדרש כי יוכח חשש ממשי. הסברי השופטת ונימוקיה הגיוניים וסבירים ואין בנסיבות הנטענות ליצור כל חשש למשוא פנים בניהול הדיון.

(עא"ח 1006/00 ארגון העובדים בחברת החשמל ואח' נ. חי ואח', טרם פורסם. פס"ד מיום 13.3.00)« עו"ד צבי נח « בתה של השופטת וחברת החשמל «