אחרי החרדה מבניינים גבוהים, ממטוסים ומרכבות חטופות עולה חרדת האנתרקס (גחלת) אל ראש מהדורות החדשות. המחלה הוותיקה שהתגלתה לפתע בדרום פלורידה כמו ענתה על ציפיות הניו-יורקים, שכבר החלו לרכוש מסכות אב"כ קודם לכן.
בן ברדשו, תת שר החוץ הבריטי, העריך השבוע כי אוסאמה בן לאדן אמנם מחזיק בנגישות לנשק ביולוגי, אם כי לא ידוע אם הוא מחזיק גם באמצעים לפיזורו. במקביל, רבו הדיווחים על כך שהטייסים שחטפו את המטוסים האמריקניים לפני כחודש, התאמנו במהלך החודשים האחרונים גם בהטסת מטוסי ריסוס. העלייה שרשמה נאסד"ק השבוע במניותיהן של חברות כסיפייד, ברוקר-דלטוניקס והדרון שמוצריהן קשורים להתגוננות נגד לוחמה ביולוגית, מוכיחה עד כמה העולם חרד.
ואצלנו? הצנזורה הצבאית בישראל מצנזרת בדרך-כלל את הדיונים בנושאי לוחמה לא קונבנציונלית, ובתוכה לוחמה ביולוגית. להוציא, כמובן, הפעם שבה זלגו פרסומים בנושא, בעקבות הרשעתו של אחד ממנהלי המכון הביולוגי בנס-ציונה בעבר, פרופ' מרקוס קלינגברג, בריגול לטובת הסובייטים.
היעדר הדיון הציבורי בעניין אולי תרם לאווירה שבה מתנהל המחקר הישראלי בנס-ציונה ובמקומות אחרים, אבל הוא גם דחק את העניין מסדר היום של מערכת הביטחון, מבלי שמישהו נתן את לבו לכך. כך אירע, שישראל החלה להתכונן להשלכות הפסיכולוגיות והאחרות של התקפה ביולוגית רק בעיצומה של מלחמת המפרץ.
פרופ' יורם לס, שנחשב אז לאחד מאנשי המקצוע המוכרים והאמינים בתחום, סיפר לי השבוע, כי זומן ללשכתו של סגן הרמטכ"ל, האלוף דאז אהוד ברק, כדי לדון בהשלכות החברתיות-פסיכולוגיות של התקפה כזו, אחרי שהטילים הראשונים של סדאם כבר פגעו ברמת-גן.
אהוד ברק החליט על רכישת תרופות והפקת סרטוני הסברה אבל רק אחרי שהטילים הראשונים כבר פגעו האלוף ברק זימן ללשכתו שורה של מומחים לדיון בהתגוננות האזרחית, אם וכאשר תתבצע התקפה בנשק ביולוגי/כימי. אחד המובילים הראשיים של הדיון היה מי שכיהן אז כדובר צה"ל, נחמן ("שתו מים") שי. בעקבות הדיונים ההם פיתח הצבא פעילות אינטנסיבית לרכישה ולאריזה של תרופות אנטיביוטיות שנועדו לחלוקה במקרה של אזעקת אמת.
מערך ההסברה הממלכתי הכין אז סרטוני הסברה שנועדו לשידור, במקרה שתתבצע התקפה כזו. הסרטונים הציבו בעמדת ה"מרגיע הלאומי" את לס, שנחשב באותה תקופה אחד המדענים האמינים במדינה. לס היה איש אוניברסיטת תל-אביב שהתפרסם בעת שהגיש עם העיתונאית יעל דן תוכנית טלוויזיה שבועית שעסקה במדע-פופולרי. מאוחר יותר התמנה למנכ"ל משרד הבריאות, ועשה קריירה פוליטית מוגבלת במפלגת העבודה.
במהלך מלחמת המפרץ, מכל מקום, נחשב פרופ' לס איש מקצוע המסוגל לדבר בשפת בני-אדם, ולשכך חרדות כמו אלה שמתקפה ביולוגית מסוגלת לעורר.
לס ריכז את איסוף החומר, הכתיבה והעריכה של התשדירים. הוא הציב עצמו בלב התמונה, בקלוז-אפ שהוסיף אמינות לזו שכבר היתה לו. הוא הופיע כשדרן חדשות לאומי, פסיכולוג ורופא משפחה. בשקט ובאיפוק הסביר, כי האזעקה האחרונה ששמענו עתה, היתה אומנם שונה מהאזעקות שהכרנו עד כה. הצליל שונה, הקצב אחר. וכל זה, הסביר באותם סרטונים, משום שמדובר בהתקפה מסוג אחר, מה שאנחנו רגילים לכנות התקפה ביולוגית/כימית.
אין צורך להיבהל, הסביר אז לס בקולו החם, אנחנו נערכנו לעניין. בעוד דקות אחדות תשמעו דפיקות קלות על דלת ביתכם, צוותים מיוחדים יגיעו כדי לסייע לכם להתמודד. אנחנו יודעים לטפל בתסמינים של דלקת הריאות שהחיידק הזה גורם.
ראיתי את הסרטונים ההם בהקרנה פרטית, במהלך מלחמת המפרץ. זה היה מפחיד.
עוד מעט יגיעו הצוותים המיוחדים לביתכם פרופ' יורם לס עומד מאחורי המסר המרגיע האנתרקס מוזכר בקשר ללוחמה ביולוגית כבר עשרות שנים. אנחנו יודעים לטפל בו, קבע פרופ' לס באותם תשדירים, ממש כמו שהסביר השבוע מי שהיה קצין רפואה ראשי של צה"ל במלחמת המפרץ, ד"ר יהודה דנון.
האם יש לזה באמת פתרון?
לס: "הבעיה העיקרית במלחמה בלתי-קונבנציונאלית, למעט האטום, היא הפאניקה. כי לכימיה ולביולוגיה יש לנו תשובות טובות".
נו, באמת.
"עם כל הכבוד, האנתרקס הוא חיידק, ולא נגיף כפי שמכנים אותו בימים האחרונים. זו היתה המחלה הראשונה שלואי פסטר גילה במאה ה-19, וידע איך לטפל בה. כיוון שלכולם יש מסכות גז, אזי שימוש נכון בהן עם חיסונים ותרופות מספקים הגנה טובה".
אז מה עם האמריקנים? הם עוסקים עכשיו באנתרקס בגלל הפאניקה, או משום שזה רציני?
פרופ' ששון כהן הוא אחד הפרמקולוגים הוותיקים בישראל, המתמחים בתחומים המשיקים לאלה הנדונים כאן. כהן, כמו חוקרים ישראלים אחרים, ממעט השבוע במילים. ציטוט: "כיוון שאנחנו כמעט שלא מכירים הידבקויות באנתרקס בשנים האחרונות, אזי הימצאותם של מקרים כמו אלה שהתגלו בארצות-הברית, מחייבת בדיקה".
איך אפשר להסביר את העובדה, שעד כה מיעטו להשתמש בעולם בנשק ביולוגי-כימי?
פרופ' כהן: "אני לא יכול לענות על זה".
יכול להיות שזה לא כה פשוט להכנה ולהפצה?
"זה אומנם לא כה פשוט".
המפקד היוצא של פיקוד העורף, גבי אופיר, מונה באחרונה למנכ"ל רשות שדות התעופה. קודם שעזב את תפקידו הצבאי, התראיין בעיתונות היומית ותקף את מוכנותה של המערכת להתמודדות עם התקפות לא קונבנציונליות. אופיר התרוצץ כל הבוקר עם הג'יפ החדש שלו בפרויקט נתב"ג 2000. מותר להניח, כי הקלטות שיורם לס ערך בשעתו ישנות ומאובקות. בפעם הקודמת, הן הופקו בשנייה האחרונה. והפעם?
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.