ליקויי בנייה: חוות דעת באיכות ירודה ותימחור יתר

נושא זה יעמוד במרכזו של יום עיון שיקיים מכון התקנים השבוע (ה'), שנושאו "חוות דעת מומחה בתחום ליקויי הבנייה - מציאות או דמיון".

ביום העיון יוצג נתון נוסף, לפיו מדי שנה מוגשות לבתי המשפט כ-3,000 תביעות על ליקויי בנייה, שלגביהן נכתבות כ-10,000 חוות דעת מומחים, כשלוש חוות דעת בכל תביעה. חוות דעת אחת מטעם המתלונן, חוות דעת מטעם הקבלן, וחוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט.

"אם הפיצוי אחרי כל התהליך מגיע ל-15% בלבד מגובה התביעה המקורית, זהו סימן לכך שמשהו השתבש", אומר המרכז המקצועי של תחום הדרכות הבניין במחלקת הדרכה של מכון התקנים הישראלי, מהנדס רפאל גיל. "או שהליקויים אינם ליקויים, או שהתימחור מופרז".

לדברי גיל, מבדיקות שערך מכון התקנים עולה, שחוות דעת רבות נכתבות בניגוד לתקן, או שהן נבדקות במכשור שאינו מתאים, והן גורמות לכך שהפסיקה בתחום הופכת לבעייתית.

במקרים רבים המתלונן מזמין חוות דעת של מומחה, הקבלן מזמין חוות דעת של מומחה מטעמו, ולעיתים גם בית המשפט ממנה מומחה משלו. לשופט מוגשות שלוש חוות דעת, שבחלקן הגדול נבדקו בניגוד לתקן, ובסופו של דבר מתקבל פסק דין המנוגד לתקן.

"מכון התקנים מבקש בפעם הראשונה לעשות סדר בדברים", אומר גיל, "ובמהלך יום העיון להדגים בפני המשתתפים כיצד יש לבדוק נכון ליקויים, ולחסוך בכך כסף רב לכל הצדדים".

לדברי גיל, התביעות המנופחות לא רק שאינן מועילות למתלונן, הן גורמות לו לנזק כספי רב. "מי שמגיש תביעה לבית המשפט, מתבקש לשלם 1.25% מגובה התביעה כאגרת בית משפט, ועוד 1.25% לפני שלב ההוכחות", אומר גיל. "כאשר סכום הפיצוי המתקבל קטן בהרבה מהמתוכנן, סובל מגיש התביעה מנזק כספי. אם המומחים היו מספקים חוות דעת סבירות, ולא מנסים לנפח את הסכומים, תביעות רבות בתחום ליקויי הבנייה היו מתבררות מהר יותר, ולכל הצדדים היה נחסך זמן רב וכסף רב. בנוסף בתי המשפט החליטו לאחרונה להטיל הוצאות על תובעים שהגישו תביעות שהוכחו כמנופחות".

לדעת גיל, תופעת ההערכות המנופחות גורמת גם לכישלון תהליכי הגישור.

לדבריו, אם המומחה קובע שהנזק הוא בשיעור של 100 אלף שקל, הלקוח לא יהיה מוכן להתפשר על הצעה לפיצוי שגובהה 20 אלף שקל, וזאת למרות שמדובר לפעמים בהצעה סבירה בהחלט.