ההנפקות החמות הבאות בוול-סטריט? יהיו שינודו בראשם בחיוך ויחשבו שמדובר בשעשוע, ואולי יש בזה משהו. אבל דווקא בימים אלו שבהם אנו מונים את החברות שלא יזכו להמשיך איתנו הלאה; דווקא בימים שבהם בעולם בכלל, ובישראל בפרט, חדשות כלכליות טובות עדיין רחוקות מהישג יד; דווקא בימים כאלה - אנו, אופטימיים שכמותנו, חושבים שראוי לסמן את החברות שיובילו את תעשיית הטכנולוגיה הישראלית ויגיעו להנפקה בנאסד"ק.
לפני שבוע סימן "גלובס" את חברת הרכיבים מיסטקום כ"ההנפקה החמה הבאה" והיום מצטרפת למועדון המצומצמם והאקסלוסיבי הזה גם מלנוקס (Mellanox), אף היא חברת רכיבים. איננו יכולים, כמובן, להתחייב שמלנוקס תהיה ה"הנפקה הבאה", אבל אנחנו מעריכים בהחלט שמדובר בחברה הבשלה כבר היום מבחינה ארגונית להנפקה, שעשויה להגיע ברבעונים הבאים לישורת הסופית מבחינת הבשלות העסקית שלה להנפקה.
מלנוקס מציגה את השילוש הקדוש הדרוש להצלחה: טכנולוגיה מתקדמת בשוק גדול, צוות הנהלה חזק ומשקיעים מובילים. נראה שהצירוף הזה, כמו גורמים נוספים, הוביל את החברה להיות אחת מהפתעות החורף הקרוב בעולם ההשקעות. מלנוקס השלימה באחרונה גיוס של 56 מיליון דולר לפי שווי פנטסטי של כרבע מיליארד דולר.
מלנוקס הוקמה על ידי איל וולדמן, שהיה ממייסדי גליליאו ושאליו הצטרפו להקמת החברה כמה מהעובדים הבכירים של גליליאו. גליליאו, כידוע, היא אחת ההצלחות הגדולות ביותר של תעשיית ההון סיכון הישראלית. מדובר בחברה שהגיעה לשלב הלא פשוט של ייצור שבבים לתחום התקשורת ואחר כך מכירתם לחברות נחשבות. לפני שנה התמזגה גליליאו עם חברת השבבים האמריקנית מארוול.
עם המשקיעים של מלנוקס נמנים כמה מהשמות הכי בולטים בתעשייה, לרבות שניים שיכולים לזכות בקלות בתואר 'היהודים החשובים בתעשיית ההון סיכון'. מדובר בפייר למונד, מראשוני השותפים של סקויה קפיטל, שהשקיע בחברות כמו סיסקו, רדבק ונטסקרין ובהנפקה הישראלית המוצלחת של העת האחרונה, וריסיטי. השם הבולט השני הוא ארווין פדרמן, שותף בקרן US Venture Partners, שהשקיע בחברה ישראלית "קטנה" ושמה צ'קפוינט, ונמנה היום על הדירקטוריון שלה (וזו, כמובן, אינה ההצלחה היחידה שלו). שם בולט אחר הנמנה על המשקיעים במלנוקס הוא אטיק ראזה, המנכ"ל של הקרן הקרויה על שמו - Raza Venture Management, שכיהן בעבר כמנכ"ל יצרנית השבבים הגדולה AMD.
- איל וולדמן, מנכ"ל מלנוקס. גליליאו, בהנהגה של אביגדור וילנץ, נחשבת לחברה שהרוח שלה כללה גם איזה סוג של אידאליזם. גם במלנוקס מנשבת אותה רוח?
"אני חושב שכן. אחד הדברים הכי חשובים לנו הוא לנסות לעשות את כל מה שאפשר בישראל. הכרטיסים שפיתחנו מיוצרים בחברת פי.סי.בי במגדל העמק, במקום לייצר אותם בארה"ב או במזרח. למרות הטרנד המוכר ולמרות שכל המשקיעים שלנו אמריקנים, חברת האם של מלנוקס רשומה בישראל ולא בארה"ב". - אתה משוגע? הרי זו מתכונת למלחמה עם שלטונות המס. מי שמע על יזם שמקים חברה בישראל?
"היה לי חשוב מאוד שהחברה תהיה ישראלית והחברה שתפעל בארה"ב תהיה חברת בת של החברה הישראלית. אנחנו מתכוננים לעבור בקרוב לבניין נוסף בישראל ורצינו לקנות רהיטים מתוצרת כחול לבן. הבעיה היתה שהמחירים של הרהיטים מתוצרת ישראל היו גבוהים יותר, ולא רציתי להתפשר גם בנושא המחיר. אז הלכנו לחברה ועשינו איתם מו"מ עד שהגענו לעמק השווה, שאפשר לנו גם לקנות כחול לבן וגם לא להתפשר במחיר. אני בהחלט רואה את מלנוקס כחברה ציונית, למרות הציניות שהאמירה הזאת בטח תעורר".
- ייתכן שבדרך 'תיאלצו' להימכר?
"ייתכן. למדתי שאף פעם אין להגיד אף פעם. התוכניות הן לבנות חברה עצמאית, ומבחינתנו השלב הבא יהיה הנפקה ציבורית".
- ומתי זה יקרה?
"זו לא הפעם הראשונה ששואלים אותי לגבי ההנפקה, והתשובה הקבועה שלי היא שמלנוקס זכתה שיש לה דירקטוריון מנוסה כל כך. אני בטוח שהדירקטוריון ידע מה המועד הנכון לצאת להנפקה".
- מיהן החברות בשוק שלכם?
"אינטל ומלנוקס הן שתי החברות הראשונות שהיו להן רכיבי סיליקון כבר בינואר 2001. לכל השאר זה קרה רק אחרי עשרה חודשים, באוקטובר. היום יש שש חברות שמציעות אינפיניבנד, וזה יגדל לכעשר. כרגע אינטל, אג'ילנט, יבמ, Banderacom ,Redswitch ומלנוקס מציעות רכיבי סיליקון. COM3 ואגיר (פיצול של לוסנט - מ.ב.) הן חברות שיש להן פוטנציאל גבוה להיכנס לסיפור הזה, ויש נוספות".
- כמה גדול השוק של רכיבי אינפיניבנד?
"ההערכות הן שב-2005 השוק יקיף 6 מיליון שרתים. נניח שרק חצי מהם יפעלו עם אינפיניבנד, אז לכל שרת יידרשו שני ערוצים, כך שמדובר ב-6 מיליון ערוצים. כל ערוץ מתחבר לשני מתגים, כך שמדובר במכירות של 12 מיליון רכיבי אינפיניבנד. למספר הזה צריך להוסיף רכיבים שיהיו בנתבים ובשרתי ליבה. אם נוסיף עוד 3 מיליון רכיבים נגיע ל-15 מיליון בחישוב שמרני. בתחשיב לפי עלות של 50 דולר לערוץ יש לך שוק של 750 מיליון דולר. וזה רק בעולם השרתים, לא כולל את מה שיקרה בשוק האחסון, שיכול להיות שוק בגודל דומה, וגם לא את שוק המערכות משובצות המחשב (Embedded Systems), כמו שוק תקשורת הווידאו שבו מדובר על מיליארדי דולרים.
"אתה יכול לראות את זה בהשוואה לשוק האופטי שבו כל חברה עושה את המערכת מא' עד ת'. באינפניבנד השוק לא מאונך, אלא מאוזן, כי יהיו כאלו שיעשו סיליקון, יהיו כאלו שיעשו לוחות אם, יהיו כאלו שיעשו מערכות ותהיה תוכנה מתאימה לכל העסק. העובדה שהשוק הזה מתפצל באופן כל כך רוחבי היא סימפטום שיש שוק די גדול, כי יש כל כך הרבה חברות שפונות אליו. אינדיקציה נוספת היא שחברות ענק, כמו אינטל ויבמ, פונות לשוק הזה. החברות שרוצות לעשות הכול ביחד מבינות שאינן יכולות להצליח, כי מדובר בשוק באמת באמת גדול. כך שחברות כמו היטאצ'י, EMC וכד' ייכנסו גם הן לנושא הזה וייתנו דחיפה נוספת".
- לפי התיאור שלך נשמע כאילו זו היתה הצלחה ידועה מראש. אז איך זה שהייתם הראשונים שפנו לשוק הזה?
"כי כשאתה מזהה את זה בזמן הנכון ויש לך הצוות המתאים, אתה יכול לפעול לפני הענקים. אני באמת חושב שמלנוקס נמצאת במקום שהיא נמצאת בגלל הצוות, המשקיעים והדירקטוריון. זה לא הצטנעות מזויפת להגיד שאי אפשר לדבר על גורם אחד כמקור להצלחה אלא על מרכיבים. ואגב, אסור להתכחש למזל". - מצד שני, הרושם הוא שהשוק, גם בתחום הסליקון, רווי בענקים מפחידים. מה היתרון היחסי שלכם?
"אני חושב שהמדד הראשון הוא אם הפתרון מתאים לצרכים של הלקוחות. יש לנו מספר יתרונות על פני המתחרים: 1. יש לנו ליבה של חברת שבבים טובה מאוד. ואני אסביר - רוב חברות השבבים הצעירות לא מגיעות לשלב ההכנסות, כי הן נכשלות בגלל הטכנולוגיה או נרכשות בדרך. קשה מאוד לחברה קטנה להישאר פעילה בשוק הזה, וההצלחה של גליליאו באמת יוצאת דופן. קשה להגיע לשלב המכירות, אבל אנחנו עשינו את זה, בזכות העובדה שבנינו שלד איכותי ומאוזן מאוד של כל המחלקות בחברה. 2. הארכיטקטורה של הרכיבים חשובה מאוד. אם תשווה את הרכיבים שלנו לאלו של אינטל, לדוגמה, תגלה שבנקודת החיבור בין מחיר ליכולות יש לנו יתרון".
- אתם זולים יותר?
"דווקא לא. אני חושב שאנחנו יקרים יותר, אבל אנחנו מציעים ביצועים הרבה יותר טובים. לנו יש כבר שבבים של 10 ג'יגהביט, בעוד שלאינטל יש כיום רק שבבים במהירות של 2.5 ג'יגהביט, וזה הבדל עצום. לקוחות שיוצאים לייצור מסחרי רוצים את השבבים המהירים יותר, כי יש טווח זמן בין היציאה לייצור לבין השלב המסחרי, ואם הם ילכו על המוצרים האיטיים יותר, הם יישארו מאחור. לכן, הם יבחרו בשבב 10 הג'יגהביט של מלנוקס. 3. יש לנו קשרים טובים מאוד, למרות שאנחנו השחקן הקטן, האנדרדוג. הלקוחות והשותפים שלנו הם באמת מהמובילים בעולם בתחומם. אני לא יכול לספק שמות, אבל בתחום האחסון, השרתים והתקשורת אנחנו מחוברים לשמות הכי גדולים".
- מתי התחלתם בייצור?
"הייצור החל בינואר 2001. באוקטובר של אותה שנה הכרזנו שמכרנו כבר למעלה מעשרת אלפים ערוצים של אינפיניבנד. למעשה הצלחנו לעבור את התחזיות שלנו".
- אתם מייצרים בישראל?
"כרגע הייצור שלנו בטייוואן, אבל היינו שמחים לעשות את הייצור בטאואר, אם היתה להם הטכנולוגיה המתאימה".
- אבל הם בדרך ל-FAB2 "נכון, וזה עדיין לא מספיק מתקדם עבורנו".
- מי החברה בעלת נתח השוק הגדול ביותר בתחום שבבי אינפיניבנד?
"הפידבקים שאני מקבל הם שלמלנוקס עדיין יש נתח השוק הגדול ביותר".
- איך התאמתם את החברה למצב הכלכלי? גיוס הון גדול הוא בדרך כלל מתכון לבזבוז?
"אנחנו חברה צנועה מאוד ברמת ההוצאות. אנחנו יושבים במרכז גדול ביקנעם ויש לנו גם משרד בתל אביב. אנחנו בדרך לרווחיות, כי כבר היום יש לנו הכנסות משמעותיות (וולדמן לא אישר את ההערכות על הכנסות של 10 מיליון דולר - מ.ב) ואנחנו מקפידים מאוד על ההוצאות".
- מה המחירים של המוצרים שלכם?
"המחיר לכרטיס הוא 5,000 דולר, והמחיר לרכיבים מהדור הראשון הוא 200 דולר ומהדור השני 450 דולר".
- המשקיעים שלך, שלעת עתה כולם אמריקנים, רומזים לך משהו לגבי המשך הפעילות שלך כיזם ומנכ"ל?
"ממש לא. ידוע שרוב ההצלחות של חברות ישראליות הובלו על ידי מנכ"ל ישראלי, וברור לי שצריך להביא את החברה למצב מאוד בריא לפני שמעבירים את המושכות. למעשה, לא קיבלתי מהם שום רמיזה בנושא ניהול החברה ואולי אפילו להיפך. מחקרים מהעת האחרונה מראים שקרנות הון סיכון למדו ש-CEO חיצוני הוא לא התרופה לכל דבר. צריך לזכור שאין להם את רוב המניות בחברה. מה שאני מבטיח הוא שאת ההחלטה עצמה על המקום שלי בחברה לא אני אקבל אלא הדירקטוריון. אני אהיה האחרון שיעמוד בפני סיכוי ההצלחה של החברה".
- נדמה לי שיש איזה ניגוד אינטרסים ביניכם ובין אינטל כשתי מתחרות בולטות בשוק, ולמרות זאת אינטל גם השקיעה בכם. הכיצד?
"יש לנו בהחלט יחסים מעניינים איתם. היא גם משקיעה וגם שותפה לכל מיני דברים שאנחנו עושים, ובמקביל היא גם לקוחה פוטנציאלית ומתחרה. היחסים מוזרים, אבל למזלנו הצוותים שמנהלים את שתי החברות מאפשרים לנו לחיות בדו-קיום ובמערכת יחסים טובה מאוד. אנחנו מצליחים לעשות את זה על ידי שאנחנו משתפים פעולה בדברים מסוימים ומתחרים בדברים אחרים. וזה אפילו מוזר יותר, כי אינטל לא השקיעה רק בנו אלא גם במתחרה נוספת בשוק המצומצם שלנו, ב-Banderacom. להבנתי, הם עשו את זה כדי להבטיח שהשוק יהיה קיים והרבה חברות יפעלו בו. אינטל היא חברה די גדולה וחזקה בשביל לעשות את זה. והם גם עושים את די בהצלחה, להערכתי".
- אבל כאשר השוק יבשיל, השאיפה שלהם לא תהיה למחוק מתחרים, ואז היתרון שלהם יהיה שהם מכירים אתכם באופן כמעט אינטימי?
"אני חושב שחיסול אינו אינטרס של אינטל בכל מקרה. אינטל רוצה שוק כמה שיותר גדול, והיא יודעת שהיא לא יכולה לעשות את זה לבד. אבל צריך לראות לאן השוק יתפתח. אנחנו חושבים שצריך כמה שיותר חברות ופתרונות כדי שהשוק יתפתח".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
