שישה חודשי עבודות שירות למריץ מניית חברת גילאון דרך האינטרנט

הנאשם גלש באינטרנט ונכנס לאתר "אנליסט אונליין", שסיפק שירותי מידע בנושאי כלכלה. הנאשם נרשם כמשתמש באתר, אך נמנע מלמסור פרטי זיהוי אמיתיים, ורשם עצמו בשם "ירון שמואלי".

ב-3.2.00, רכש כהני מניות של גילאון בשווי 4,270 שקל. ביום המסחר הבא, 6.2.00, שלח כהני הודעה ללוח המודעות של "אנליסט אונליין", ובה מסר מידע מטעה וכוזב לגבי גילאון, כאילו הוא עובד בחברה, כדי להשפיע על שערי מניותיה.

התובעת, עו"ד ציפי גז, מפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), טענה, כי כהני השפיע בדרכי תרמית על שערה של מניות גילאון, אשר עלה בעשרות ובמאות אחוזים. הוא עצמו הרוויח בקלות 10,000 שקל בתוך זמן קצר.

ב-7.2.00, לאחר שכהני מכר את אחזקותיו במניית גילאון, הוא פירסם הודעה נוספת ובה נאמר: "מצטער... לא ידעתי שזה נקרא הרצת מניות ושאסור לי להשתמש או לפרסם מידע פנים... אני מתנצל בפני אלה שנכנסו למניה על סמך ההודעה שלי, ומקווה שלא תיפגעו בכך".

גז ביקשה לגזור על כהני עונש מאסר בפועל. היא ציינה, כי העונש הקבוע לעבירה בה הוא הורשע הוא חמש שנות מאסר, וכי קיימת מגמה של החמרה בעונשם של מבצעי עבירות תרמית בני"ע. עוד טענה, כי העובדה שכהני עשה שימוש באינטרנט, מהווה נסיבה מחמירה.

הסניגור טען, כי מחקירת רוכשי המניה עולה, כי המודעה שנתן מרשו לא שימשה מצג עליו הסתמכו אותם רוכשים, וכי המירוץ אחר המניה החל עוד לפני פרסום ההודעה. לדבריו, מדובר במעשה שהיה "פרץ של שטות". הנאשם הביע חרטה על המעשה, וחזר על הטענה שמדובר ב"שטות רגעית", אשר אין כוונת זדון בבסיסה.

השופטת זיוה הדסי-הרמן ציינה בגזר הדין, כי בעבירה מסוג זה יש פגיעה באמון הציבור. עם זאת, היא החליטה שלא למצות את הדין עם כהני, בהתחשבה בהודאתו שחסכה זמן והמצביעה על חרטה של ממש.

הנאשם הועמד לדין בעקבות חקירה של מחלקת החקירות של רשות ני"ע, שהביאה לחשיפת המקרה. זהו המקרה השני של הרצת מניות דרך אתר "אנליסט אונליין", לאחר שטל פודים הודה והורשע בהרצת מניות אורדן באותה דרך. (ת.פ 121/01.).