התחנה של אשקוגן החלה לפעול ביולי 1998, על-פי העקרון של תשלום עבור האנרגיה על תעריף הוצאות משתנות הצמוד למחירי הדלק. בעקבות עליית מחירי המזוט ב-2000, פנה זאב פינק למשרד התשתיות בטענה שהחברה פועלת בהפסד תפעולי ודרש את שינוי ההסכם.
במאי שנת 2001 אישר דירקטוריון חברת החשמל את השינוי, לפיו תייצר החברה חשמל רק במחירי גבע. ההסכם נכנס לפועל ביוני שנת 2001.
במהלך 2002 השתתפה אשקוגן התפלה גם במכרז BOT (בנה, תפעל, החזק) להקמת מתקן להתפלת 30 מיליון מ"ק, בקונסורציום TII יחד עם אנימה הספרדית, שיכון ובינוי ואשטרום, במתחם אשקוגן באשדוד.
במכרז השתתפו שש חברות, שתיים בדרום הארץ וארבע בצפונה. התחרות היתה על מחיר ההתפלה, ועל המקום בו יוקם מתקן ההתפלה.
במכרז זכו ויה מאריס בדרום וכרמל בצפון, אך משרד האוצר החליט לתת לחברות המפסידות אפשרות להציע הצעה להקמת שני מתקנים נוספים - מתקן בצפון ומאוחר יותר מתקן נוסף בדרום, שיאלץ להתאים את המחיר שיציע להצעה הצפוני.
בתגובה להחלטת האוצר, פנתה ויה מאריס לבית המשפט, בדרישה למנוע מהמפסידות להקים מתקנים קטנים, ודרשה במקביל לאפשר לה להגדיל את תפוקת המתקן שלה באשקלון מ-30 מיליון מ"ק בשנה ל-60 מיליון מ"ק בשנה.
לטענת ויה מאריס, הקמת שורה של מתקנים קטנים אינה כלכלית, ויש לאפשר למי שכבר זכה במכרז, להגדיל את כמות המים המותפלים. בית המשפט טרם הכריע בנושא, ולכן אין לדעת האם אכן יוקם המתקן באשקוגן.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.