סממני מדינת עולם שלישי

מה יש להם, למשוחררי הצבא, שהם נוסעים להודו, לאפריקה ולדרום אמריקה, כדי לחפש חוויות של עולם שלישי, כשהם יכולים למצוא את אותו דבר כאן בבית?

מה יש להם, למשוחררי הצבא, שהם נוסעים להודו, לאפריקה ולדרום אמריקה, כדי לחפש חוויות של עולם שלישי, כשהם יכולים למצוא את אותו דבר כאן בבית? בתלאביב ובעכו הביוב זורם לים, ממש כמו בעניות שבמדינות אפריקה ודרום אמריקה, לכנרת נשטפת צואת פרות, בדיוק כמו בוורנאסי שבהודו.

שלושת מאגרי המים הגדולים של המדינה, הכנרת, אקוויפר ההר ואקוויפר החוף, סובלים מזה שנים רבות מחדירה מוגברת של מזהמים, כולם מעשה ידי אדם.

באקוויפר החוף יצאו מכלל שימוש עשרות בארות בשל הצטברות של חנקות, דטרגנטים, דלקים, מתכות, חומרי הדברה, דשנים, חומרים אורגניים, וירוסים וטפילים. על אקוויפר ההר הוקמו במהלך השנים עשרות יישובים חדשים, ביהודה ובשומרון, כשאיש לא העלה על דעתו שיש להקים עבורם מערכת לטיפול שפכים. אנשי הסביבה מתריעים מזה שנים רבות שהמדינה אינה אוכפת ברצינות מספיקה את החוק על מפעלי תעשייה מזהמים, כאשר ידוע לכל, שדי בדליפה קטנה של מתכת רעילה למי התהום כדי להוציא מכלל שימוש עשרות בארות מים. מפעלי התעשייה הצבאית, בתי חרושת לדשנים, מפעלי תרופות, מפעלי מזון, מוסכים ותחנות דלק, אתרי אשפה לא מוסדרים ועוד, כולם הזרימו במשך שנים חומרים רעילים לביוב, או אפילו ישירות לקרקע.

בכנרת גורם העומס האורגני מהחקלאות, הרפתות ובריכות הדגים לפריחתן של אצות ולשגשוגם של החיידקים, בנוסף לנזק שגורם הטיפול הלא הולם במתקני הביוב העולים על גדותיהם או המחלחלים ישר לאגם.

אין ספק שבמהלך השנים האחרונות נעשו פעולות רבות לתיקון המצב. ברחבי הארץ הוקמו מספר ניכר של מכונים לטיפול בשפכים, אך למרבה הצער, ברוב המקרים גם אלה אינם מטהרים את המים במידה מספקת, ומזרימים לקרקע, באמצעות השבת הקולחים, מלחים רבים, חומרים אורגניים ומתכות כבדות, הפוגעים באיכות מי התהום.

לא לחינם אמר נציב המים, שמעון טל, שעם כמות הכלור שכולנו שותים, היינו צריכים להפוך מזמן לבלונדינים.