מה יש לו, לכוכב החדש של סלקום, יצחק פטרבורג? איך הוא הצליח בזמן כל-כך קצר לארגן כזה מופע חשדנות ופוליגרף כלפי עובדיו, עד שלקוחות המתקשרים למרכז השירות שואלים אותם, "השתגעתם"? איך קרה שהוא קומם עליו חלק מהעובדים והפחיד אחרים? מה דחף אותו לפזר כל-כך הרבה הערות משתמעות על ההנהלה הקודמת, עד שיעקב פרי הודיע לו, כך פורסם, שהוא מרגיש שפטרבורג מנסה להטיל דופי בפעילותו ושהוא לא ירשה ששמו יוכתם?
הלוא מדובר במנהל מוכשר ומוערך, איש שיכול בלי קושי להציג רקורד נאה של הצלחות-עבר, בעיקר בתפקידו האחרון כמנכ"ל קופת-חולים הכללית. למה הוא צריך את זה?
"התכונה הבסיסית של האיש", אומר אדם שעבד איתו, "שהוא רוצה להצליח, וזה מביא אותו לעשות דברים בלי מחשבה יתרה, להראות מי שולט בכל מחיר".
אל תשאלו מה קודמו השאיר לו
כשפטרבורג מונה למנכ"ל סלקום, באגפים אחרים של עולם העסקים התחילו הניחושים, כמה זמן ייקח לו לנסות לקעקע את התדמית של קודמו יעקב פרי. לא לקח לו הרבה. על-פי מעריב בשבוע שעבר, פרי כבר הודיע לפטרבורג שלא יסכים להטלת רפש מצדו על פועלה של סלקום בתקופת ניהולו.
אביגדור קפלן, קודמו של פטרבורג בתפקיד מנכ"ל קופת-חולים, בוודאי לא הופתע למקרא הדברים. פטרבורג הירבה לתאר את המצב הקשה של הקופה שאותה קיבל, מה שהאדיר כמובן את פעולות ההצלה שביצע בה, והושיט אצבע משתמעת מאשימה לעבר קודמו. "היא היתה במצב קשה", אמר למשל בראיון ל"גלובס", "עם גירעון של 900 מיליון שקל ובריחה של 100 אלף מבוטחים".
הוא לא הזכיר במילה איזו קופה קפלן קיבל, עיי חורבות של ממש, וייצב תוך מהלך פיטורים קשה וחריג, שכלל למעלה מאלף עובדים מאוגדים.
בסלקום מספרים שפטרבורג משדר שאינו מעריך את ההחלטות הניהוליות שהיו בחברה לפניו, ודורש לשנות כמעט כל דבר. למשל, הצהרתו הדרמטית שהוא עוצר לאלתר את היערכות החברה בכניסה לדור השלישי. הרי בסלקום, כמו בשתי החברות הסלולריות האחרות, אף אחד לא "נערך לכניסה לדור השלישי" בימים אלה. כולם יודעים שהעניין קפוא ממילא.
על תרומות ותדמיות
בעוד כמה חודשים יציינו במרכז הרפואי סורוקה בבאר-שבע את השלמת פרויקט סורוקה 2000. מדובר בפרויקט ענקי, לשדרוג פיסי, פונקציונלי ומבני של בית-החולים, בהשקעות-עתק של מאות מיליוני שקלים, מרביתם מתרומות. "האיש שהוביל את חזון סורוקה 2000 היה ד"ר יצחק פטרבורג, מנכ"ל שירותי בריאות כללית, שכיהן כמנהל המרכז הרפואי סורוקה בשנים 1995-1997...", נכתב בחוברת תדמית.
אבל אם לדייק, את הרעיון הגה קודמו של פטרבורג, ד"ר חיים ראובני. המהלכים הראשונים בוצעו בתקופתו. כשפטרבורג הגיע הוא לקח את הרעיון, שדרג אותו לתוכנית רחבה ומעמיקה, והחל בביצועו. אין ספק שעיקר התרומה היא של פטרבורג. אבל מקומו של ראובני נפקד. הכתר נקשר לראשו של פטרבורג בלבד.
גם ההחלטות הראשונות שלו בסלקום, כמו פיטורים מיידיים והעלאת התעריפים, מספרים בחברה, היו שם עוד לפניו. "רוב השינויים שהוא הכריז עליהם הם יישום של תוכניות והמלצות שכבר גובשו. הוא בסך-הכל האיץ אותם".
כמה עובדות יצאו דומעות
פטרבורג מתואר כבוס קשוח, ממוקד מאוד בהשגת המטרה, גם אם הסגנון הנחרץ מותיר עובדים פגועים. הוא טיפוס אנליטי, קר ומחושב, מגדיר אותו אדם שעבד עמו שנים רבות. מעובדיו וגם מעצמו הוא דורש מחויבות טוטאלית לארגון.
"כמה שבועות אחרי שנכנס לסלקום הוא השתמש בסגנון פוגע מול בכירים, כולל דפיקות על השולחן, התבטאויות מילוליות ושפת-גוף", אומר עובד. מספרים על כמה עובדות שיצאו ממנו דומעות, על מצגות ותוכניות שזכו לציון נכשל.
"הוא בלתי צפוי לחלוטין", מספר אחד העובדים. "לעתים הוא סימפטי, בעיקר באחד-על-אחד, ולפעמים הוא פתאום שולף, צורח בלי התרעה מוקדמת. אנשים פוחדים ממנו".
לפני כשבועיים הגיע לכתב גלובס אפי לנדאו מכתב אנונימי בזו הלשון: "אנו קבוצה של עובדי חברה, אשר סלקום היוותה בעבורם בית ומשפחה, אשר מרגישים שביתנו הופך למקום שלא נעים לעבוד בו. פתיחות נהפכה למילה אסורה בחברה, וסתימת פיות הפכה לנורמה. האווירה הנעימה הפכה לאווירת פחד. מכונת-האמת הפכה לחלק מחיינו".
יש טענה כי הקשיחות יוצרת סביבו שכבה של יסמנים, עושי דברו מתוך פחד, במיוחד לאחר ששלח את בכירי החברה להיבדק בפוליגרף. מפלס האגו, הביטחון העצמי והאנרגיות של בכירי החברה צנח. "אנשים פוחדים. הם רושמים מה הוא רוצה כמו פקידים. אין סיעור מוחות ואין התעמתות על דעות, שהיו העוצמות של סלקום", אומרים שם.
"אני מאמין גדול בדיונים אמיתיים ופתיחות, ודאי ברמות ההנהלה, כדי לוודא קודם כול שהנתונים האמיתיים נמצאים על השולחן", אומר פטרבורג. הוא לא חש שיש בסלקום יסמנים, להיפך: הדיונים פתוחים, ומבחינתו זו הדרך היחידה לקבל החלטות ניהוליות. "אתה צריך אנשים נהדרים שלוקחים את האחריות עליהם ואם הם לוקחים אותה יש להם חבל שירוצו כמה שהם רוצים".
עובדים בסלקום פוחדים היום לדבר בטלפון הסלולרי. לא רק עם עיתונאים, אלא גם בינם לבין עצמם. שלא יבדקו מי דיבר עם מי, כמה זמן ולמה. הם מספרים על אווירה שפופה ואובדן מוטיבציה.
גם אוהדיו של פטרבורג מסכימים ששליחת העובדים לפוליגרף היתה צעד חריג, אם כי הם חושבים שלא עמדה בפניו ברירה אחרת. "הוא היה צריך לשים קץ להדלפות, ולדעתי שם להן קץ. זה דבר קיצוני, אבל כנראה יצליח", אומר ד"ר יורם בלשר, יו"ר ההסתדרות הרפואית. אחרים מזכירים שגם באל על השתמשו בפוליגרף, וששר האוצר בנימין נתניהו איים לאחרונה להשתמש בו נגד מדליפים ממשרדו.
מתנגדיו רואים בזה כמובן אקט של כוחנות. "מנכ"ל שמגיע לחברה כזו ורוצה לבסס מעמד ונוכחות, יכול לעשות דברים דרסטיים, ופטרבורג הוא מהאנשים שמסוגלים לזה. לא הופתעתי", אומר אחד מהם.
מטאטא חדש, וגם שואב וחובט
הכניסה הרעשנית של פטרבורג לסלקום לא מפתיעה את מכריו. כאשר הוא נכנס לנהל ארגון חדש, הוא אוהב לעשות זאת בכניסה דרמטית, ולנער באגרסיביות את הארגון עוד בטרם הספיקו להתרגל אליו. בכללית הוא החליט על ארגון-מחדש של ההנהלה. במסגרתו, הדיח בכיר בהליך מזורז ולא באופן המקובל, הביא אנשים משלו ללא מכרז, והבהיר, חרף הביקורת, שאלה החלטות מנכ"ל. בהמשך, גיבש תוכנית ארגון-מחדש על דעתו, ואת הדירקטוריון שיתף רק לאחר שהושלמה.
"הוא לא ישאיר אבן אחת לא הפוכה בסלקום", מבטיח אחד מאוהדיו של פטרבורג. "הוא יהפוך הכול, ובדיוק בשביל זה הביאו אותו. אצלו אין דברים מובנים מאליהם. אין ככה כי ככה אמרו. אם תנוח דעתו הוא יחזיר את האבן למקום. ואם לא, הוא יעשה שינוי".
אנשים מחוץ לסלקום סבורים שכל המהומות הן בסך-הכול זעזועי קליטה: "יש שם מנהל חדש, ויצטרכו להתיישר לפיו או ללכת. זה תהליך כניסה שקורה בכל החברה", אומר מכר של פטרבורג. "הוא אסרטיבי, ואם צריך גם אגרסיבי", מתאר ד"ר יורם בלשר את סגנון הניהול של פטרבורג. "כשהוא מסמן מטרה הוא יחתור להגיע אליה. הוא יודע בדיוק מה הוא רוצה מעובדיו, ודורש מהם לעמוד במטלות שהציב להם כמו שדרש מעצמו. האיש וורקוהוליק אמיתי. אין שעות ואין שום חשבון. כולם יעבדו קשה והרבה, וישיגו את המטרה, ומי שלא יעמוד ביעדים יצטרך לתת הסברים".
כל הדרך מהאוגדה
פטרבורג (51) עשה את עיקר הקריירה הרפואית שלו בצבא. ב-1974 סיים את לימודי הרפואה באוניברסיטה העברית, ואת הסטאז' במרכז הרפואי סורוקה בבאר-שבע, שאליו יחזור 20 שנה לאחר מכן, כמנהל. מ-1976, במסגרת שירותו בצבא קבע, פנה ללימודי המשך ברפואת ילדים. גם את ההתמחות בתחום הזה עשה בבית-חולים של קופת-חולים כללית, כפי שנקראה אז, הפעם בביילינסון בפתח-תקווה. עד 1990 מילא פטרבורג מספר תפקידים בצבא קבע, ובהם רופא אוגדתי באוגדת שריון סדירה, תחת פיקודו של אהוד ברק, סגן מפקד שירותי רפואה בפיקוד צפון, מנהל מרפאת המומחים בצריפין וקצין מטה בריאות במינהל האזרחי בעזה.
ב-1990, לאחר שהשתחרר בדרגת סגן-אלוף, התחיל פטרבורג את הקריירה האזרחית שלו, לא כרופא אלא כמנהל בדרגות שונות בקופת-חולים כללית. לצד תואריו כרופא, מחזיק פטרבורג בדיפלומה במינהל בריאות מאוניברסיטת חיפה וכן בדוקטורט במינהל בריאות מאוניברסיטת קולומביה בניו-יורק, ותואר שני בכלכלה, עם התמחות במערכות מידע, מ-London School of Economics בלונדון, אנגליה.
התפקיד הניהולי הראשון של פטרבורג באזרחות היה ראש אגף מדיניות בריאות ואפידמיולוגיה במרכז קופת-חולים כללית. ב-1993 התמנה למנהל מחוז המרכז בקופה ולחבר ההנהלה המרכזית. כעבור שלוש שנים עשה קפיצה נוספת, לניהול המרכז הרפואי סורוקה, שנחשב לבית-החולים הגדול בדרום ומעסיק צוות גדול של כ-4,000 עובדים. כעבור שנה וחצי מונה לתפקיד מנכ"ל הקופה, תפקיד שמילא במשך חמש שנים וחצי, שבמהלכן שינה את שמה ל"שירותי בריאות כללית". בינואר 2003 מונה לנשיא סלקום ומנכ"לה.
למעט הקפיצות למטרות לימודים בחו"ל, פטרבורג, שנולד בתל-אביב, מתגורר רוב השנים במושב טל-שחר. הוא נשוי ואב לשלוש בנות. בנוסף לתפקידיו פטרבורג חבר בכמה ארגונים מקצועיים, ובהם יו"ר פורום שירות לקוחות במרכז הישראלי לניהול, יו"ר-משותף של החברה הישראלית לטלרפואה, חבר בחבר-הנאמנים של האגודה למלחמה בסרטן (למרות שהוא מעשן בשרשרת), וחבר הוועד המנהל של המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות.
במהלך השנים הללו צבר פטרבורג לא-מעט מעריצים. הם מתארים אותו כאדם מבריק, רפורמטור ואוטודידקט ראשון במעלה. רשימת ממליצים שעבדו עם פטרבורג ומדברים בשבחו: אלי הורביץ, יאיר המבורגר, עו"ד יעקב נאמן, עו"ד דב ויסגלס, אהוד ברק.
אהרון פוגל, לשעבר מנכ"ל האוצר, והיום יו"ר מגדל ונס טכנולוגיות, שאינו נוטה להתראיין בדרך-כלל, נעתר הפעם כדי לדבר בשבחו. ואילו פרופ' פרס אומר: "אני מלא הערצה כלפיו. הוא איש שלא מתעייף, עם חזון, רצון, וללא ספק אני אחד המעריצים שלו".
כתבת הפרופיל המלאה על ד"ר יצחק פטרבורג מתפרסמת מחר במוסף "כסף" של "גלובס".