רשם העמותות: צ'רלס ברונפמן מימן סקרים של אהוד ברק בלא שידע זאת

בפנייה לבית המשפט נאמר, כי מייסדי העמותה וחברי הוועד בה בעת הקמתה היו עו"ד דורון כהן (גיסו של אהוד ברק) ואילון רפאלי. המטרות המוצהרות של העמותה היו בעיקר לעודד עלייה לישראל ולסייע בקליטתה.

אולם חקירה שערך רשם העמותות העלתה, כי עיקר פעילותה של העמותה היה מימון סקרים וקבוצות מיקוד שנועדו לקדם את בחירתו של ברק לתפקיד ראש הממשלה.

בפנייה לבית המשפט, באמצעות עו"ד מיכל רוזנבוים, נאמר, כי דו"ח החוקר שהונח בפני רשם העמותות העלה שורת ממצאים קשים באשר לפעילותה של העמותה. בין היתר התייחס הדו"ח לפעילות מנהלי העמותה ואנשים נוספים, אשר התחייבו בשם העמותה ועשו שימוש בכספיה על אף שלא היו מוסמכים לעשות כן.

ממצאי החקירה מעלים חשש לעבירות לכאורה שנעשו, ובכלל זה הפרת אמונים בתאגיד, קבלת דבר במירמה ורישום כוזב במסמכי תאגיד ועבירות על חוק מימון מפלגות. ממצאי החקירה העלו עוד, כי העמותה התנהלה בניגוד לחוק העמותות, ובתקופות מסויימות לא ניהלה את ספרי חשבונותיה כדין.

העמותה שילמה 1.74 מיליון שקל עבור סקרי דעת קהל בקבוצות מיקוד. הסקרים עסקו בניתוח הופעותיו של ברק בתקשורת בעת שהיה יו"ר מפלגת העבודה, במתן המלצות לשיפור הופעות אלו והמלצות לברק באשר לאופן התמודדותו לראשות הממשלה.

סקרים אלו לא הוזמנו על ידי נושאי תפקידים רשמיים בעמותה ומי שמוסמך להתחייב בשמה ולא נמסרו לשימושה. מי שהזמין את הסקרים או הורו להזמינם היו כהן, רפאלי ומשה גאון ששימש כיועץ אסטרטגי של ברק. אנשים אלה לא היו חברים בעמותה בזמנים הרלוונטיים ולא היו מורשים לעשות זאת בשמה ומטעמה באותה עת.

על-פי העדויות שהושמעו בפני החוקר, רו"ח גבריאל איזק, תוצאות הסקרים לא הגיעו כלל לידי העמותה אלא לגאון. האחרון היה זה שהינחה את עושי הסקרים מה לשאול ואילו נושאים לבדוק.

לדברי רשם העמותות, הוראות התשלום עבור הסקרים נעשו על ידי ד"ר ג'נט אביעד ששימשה כמנכ"ל העמותה, אך בחלק מהתקופה היא לא היתה כלל נושאת תפקיד בעמותה ובחלקו האחר לא היתה מוסמכת להתחייב בשם העמותה בסכומים בהם התחייבה.

לדברי בוגט, ניהול העמותה בפועל נעשה בידי כהן ורפאלי, למרות שלא היה להם כל מעמד רשמי בעמותה בתקופה הרלוונטית.

עוד נאמר בבקשת הפירוק, כי חרף הודעת העמותה שפעילותה הסתיימה בסוף שנת 1998, עלה מהחקירה, כי פעילותה נמשכה גם בשנת 1999 על-ידי עמותה אחרת, המרכז החינוך ע"ש משה שרת. במסגרת זו הוכנו ניירות עמדה אשר הועברו ישירות ללשכת מפלגת העבודה ולברק.

בתקופה זו לא ניהלה העמותה את ספרי חשבונותיה כדין, והחל מספטמבר 1998 לא נערכו רישומי הנהלת חשבונות לחשבון הבנק של העמותה למרות שהתנהלו בו תנועות של מאות אלפי שקלים.

מהחקירה עולה חשש ממשי, כי אחד מהחוקרים בעמותה היה ד"ר אלון ליאל, אשר עמד בראש צוות החשיבה של ברק ואשר השתמש באמצעי העמותה ועובדיה לקידום עסקיו הפרטיים.

לדברי בוגט, אחת ממטרות הפירוק היא האפשרות לפעול להשבת הכספים שהועברו שלא כדין בהתאם לממצאי החקירה, בדיקת אחריות מנהלי העמותה ומי ששימשו בפועל כמנהליה בקשר עם העברות הכספים, ובמידת הצורך -הגשת תביעות כנגדם.

מבקשת הפירוק עולה, כי במהלך החקירה נתקל החוקר בחוסר שיתוף פעולה עיקש ושיטתי מצד הנחקרים. הוא נאלץ להטיל קנס על כהן ורפאלי וכן הגיש נגדם תלונה במשטרה על סירובם להשיב לשאלות.

החוקר קבע, כי העמותה קיבלה תרומות בסכום כולל של 2.6 מיליון שקל. סכום זה התקבל משלושה תורמים: יו"ר כור, צ'רלס ברונפמן (562,401 דולר), מנכ"ל הקונצרן, יונתן קולבר, וקרן כהנוב.

ברונפמן טען, כי מטרות העמותה כפי שהוצגו בפניו היו להיות מעורבת במחקר ואיסוף נתונים לרבות באמצעות סקרי דעת קהל בנושאים חברתיים מגוונים. לדברי רשם העמותות, לא היה ידוע לברונפמן, כי כספיו נועדו לקידום מועמדותו של ברק לראשות הממשלה.