דיירי הבניין ברחוב ביאליק 164 ברמת-גן, הניצב על הירידה לנתיבי איילון, היו רגילים לפגוש בחדר המדרגות את סלמן בן-ציון, מנכ"ל משרד התחבורה כיום ומי שהיה מנכ"ל מע"צ. סלמן בן-ציון מטפס קומה אחת במדרגות, ונכנס למשרד שעל דלתו כתובים שמות החברות: עד אל אחזקות, קנטריקס וקד"מ. במשרד הזה סלמן בן-ציון שהה לפעמים שעות, והוא גם קיים שם פגישות עבודה בעניינים שונים.
החדר בו השתמש סלמן בן-ציון במשרד הזה איננו סניף של מע"צ, וגם לא של משרד התחבורה. אלה הם משרדיו של יעקב (קובי) דיין, ידיד קרוב של סלמן בן-ציון. השניים נראים יחד במסעדות ובאירועים משפחתיים, וכאשר סלמן בן-ציון עורך אירוע, קובי דיין יושב בשולחן הכבוד. דיין מאשר שיש לו קשר אישי הדוק ורב שנים עם סלמן בן-ציון.
קובי דיין הוא איש עסקים ויזם, שהתחיל את דרכו ביחסי ציבור, שמו הוזכר בהקשר לסחר איברים, יש לו יזמויות בחו"ל, אבל, לענייננו, ובהקשר של סלמן בן-ציון - קובי דיין הוא מאכער בולט במע"צ, המכנה את עצמו כ"מלווה" של קבלנים (מלשון ליווי). בשיחה עם "גלובס" אישר דיין, כי הוא קשור או היה לו קשר עם כמה קבלני תשתית בפרויקטים תחבורתיים שונים, בין השאר עם חברת האחים בראזני ועם חברת ביבי כבישים. לגבי ביבי כבישים, דיין מאשר כי יש ביניהם קשר עסקי, מאז הקמת החברה לפני למעלה מ-10 שנים.
בצמרת מע"צ לא אוהבים את המילה "מאכער". דיין עצמו, כאמור, מגדיר את פעילותו לא כמאכער, אלא כ"מלווה" של הקבלן.
בהנהלת מע"צ ובין קבלנים מסתובבת אגדה, שלפעמים יש מאכערים שיודעים מי זכה במכרז עוד לפני שהקבלן המאושר קיבל את ההודעה מוועדת המכרזים. עד לאחרונה הסתובב דיין במשרדי מע"צ כבן בית, נכנס ויצא חופשי במשרדי הבכירים במע"צ, כולל במשרדי מנכ"ל מע"צ, שבעשור האחרון ישבו בו ידידו סלמן בן-ציון ואחריו עמי לקס.
מנכ"ל מע"צ וסמנכ"ל הפיתוח הם שני האנשים הקובעים בתחום הבעייתי מכל: התוספות החריגות שקבלני מע"צ מבקשים בגין הפרויקטים שהם מבצעים במכרזים.
יש לומר: חלק מדרישות הקבלנים לתשלומים חריגים מוצדק לחלוטין, בעיקר על רקע תכנון לקוי של מתכנני הפרויקטים של מע"צ. אבל, חלק לא מבוטל של הדרישות לתוספות נחזה כקומבינה אחת גדולה וכניסיון לכאורה לקבל תוספות חינם. לפעמים נראה כאילו מדובר בדרישות, שנועדו "לתקן לאחור" מכרז של קבלן, שהציע מחירים בלתי סבירים במכרז כדי לזכות, והוא סומך על משהו או על מישהו שיחלצו אותו מהפסדים, על-ידי המצאת תשלומים חריגים תוך כדי ביצוע המכרז.
כך או כך, זה מתחיל במפקח של מע"צ בשטח, ועובר למהנדס המחוז של מע"צ, ממנו מבקש הקבלן לאשר לו תוספת לחוזה, או שינויי סיווג וחישוב למרכיבים שונים בחוזה, בנימוקים שונים ולפעמים משונים.
סעיפי החריגות הבולטים הם: שינוי סוג האספלט תוך כדי הביצוע; עבודות מילוי "מובא מבחוץ"; עבודות חשמל ותאורה כחריג לקבלן המבצע, במקום להוציא את העבודה הזו מראש במכרז נפרד או כחלק אינטגרלי מהמכרז הגדול; עבודות ניקוז - כנ"ל; קירות אקוסטיים - כנ"ל; ניהול מתמשך בתקופת הביצוע - הארכת זמן: קיימת נוסחה, לפיה משלמים עבור ניהול מתמשך מעבר לזמן הביצוע כתוספת לתקורה, כך שלאישור התארכות המכרז יש ערך כלכלי עבור הקבלן; מטרדים בלתי צפויים בשטח; ליקויי תכנון, כמו גילוי קווי אנרגיה ותקשורת, שלא נלקחו בחשבון במכרז או לא היו ידועים בזמן התכנון; חפירות הצלה של רשות עתיקות המעכבות את הביצוע, ועוד.
אם מהנדס המחוז מאשר וממליץ להיענות לבקשת הקבלן, הבקשה עולה להנהלת מע"צ, לוועדת החריגים, שבראשה עמד בשנים האחרונות סמנכ"ל הפיתוח אהרון איינשטיין. את החלטותיו של איינשטיין יכול לשנות רק מנכ"ל מע"צ. איינשטיין הסביר ל"גלובס", שנכון אמנם שהוא מהווה גורם ממליץ בעניין תשלומים חריגים לקבלנים, אבל בסופו של דבר מי שמקבל את ההחלטה הסופית ומאשר את התשלומים החריגים זו ועדת המכרזים של מע"צ, בראשה עומד המנכ"ל.
לפי המידע שהגיע ל"גלובס" מבכירים במע"צ ומקבלנים, חלק מפעילותו של קובי דיין כ"מלווה", הוא שתדלנות עבור קבלני מע"צ בנושא אישור תשלומים חריגים. על-פי מידע מקבלנים שונים, מדובר ב"ייעוץ" כנגד תשלום על בסיס הצלחה. היו קבלנים שדיברו על 25% מהתוספת שהקבלן מקבל בסופו של דבר ממע"צ.
לאחר תחקיר ממושך, יש בידי "גלובס נדל"ן" את הנתונים של 202 המכרזים הגדולים של מע"צ בעשר השנים האחרונות, שנות שלטונו של סלמן בן-ציון במע"צ ובמשרד התחבורה. באופן אירוני משהו, זהו גם עשור לכניסתו לתוקף של חוק חובת מכרזים.
מדובר במכרזי הפיתוח הגדולים של מע"צ, כבישים, גשרים ומחלפים. הנתונים אינם כוללים את עבודות התחזוקה הקטנות יחסית, שמחוזות מע"צ השונים מוציאים בסמכות המחוזות. הנתונים הם של תחילת ביצוע הפרויקט ומידת האיחור בביצוע, וחשוב יותר - מחיר המכרז של הקבלן הזוכה והתשלום שקיבל בסופו של דבר בפועל, כאשר השורה התחתונה היא התוספות החריגות ששולמו לקבלנים בכל פרויקט ופרויקט של מע"צ, בעשר השנים האחרונות.
את עיבוד הנתונים ביצע כתב "גלובס נדל"ן", שרון קדמי. נתוני החוזה עד התשלום בפועל הותאמו לפי מדד הסלילה, שהוא המדד העיקרי להצמדה בחוזים של מע"צ (אם כי הוא איננו המדד היחידי, ועל כן יש אפשרות לסטיות מסוימות). מרגע שהתוספת היתה בכיסו של הקבלן, הותאם הסכום למדד המחירים לצרכן, על מנת לקבל נתונים במונחי שנת 2003 (ראה מאמר נפרד בעמוד 8).
בעשור הזה, מע"צ שילם לקבלנים למעלה מ-5.5 מיליארד שקל בגין 202 המכרזים הגדולים.
בעשור הזה, מע"צ שילם לקבלנים תוספות חריגות ל-202 החוזים הללו בגובה כ-900 מיליון שקל.
כאשר מדובר בתשלומים חריגים, הדבר כולל כמובן גם פרויקטים ש"צמחו" תוך כדי הביצוע - ומותר להאמין שה"צמיחה" הזו נעשתה בתום לב, ולא היתה כוונת מכוון באי הכללת "סעיפי הצמיחה" מראש במכרז המקורי - אבל בכל מקרה מדובר בסכומים אדירים. וכאשר בוחנים לעומק ומגלים, שקבלנים מסוימים נהנו באופן כמעט שיטתי משיעורי תוספות גבוהים במיוחד - הצטברות הסכומים והמקרים אומרת דרשני.
כאשר רואים, שחמישה קבלנים מתוך 55 קיבלו למעלה ממחצית עוגת התוספות במשך עשר שנים, ונכון שיש קבלנים גדולים כמו סולל בונה, מרדכי בנימין ורויכמן, שביצעו הרבה מאוד פרויקטים - הנתון בפני עצמו מטריד.
כאשר רואים, שיש קבלנים עם ממוצע תוספות חריג במיוחד בפרויקטים שלהם, עד לנתונים מדהימים של 40% ו-50% תוספת חריגה ממוצעת במכרזים בהם זכו - גם נתון זה מעורר תמיהה.
בכדורגל אומרים, שהטבלה לא משקרת. הנתונים שהגיעו לידי "גלובס נדל"ן" על מכרזי מע"צ הוזנו לטבלאות "אקסל", ואפשר להגיד, על אותו משקל, שטבלת האקסל לא משקרת.
מן הנתונים בולטים שני קבלנים: ביבי כבישים, הפועל במרכז ובדרום, וקבוצת האחים בראזני-א.מ.ש, הפועלת באיזור ירושלים.
חברת ביבי כבישים נמצאת בשליטתם של יהודה בוזגלו וישראל בר. יהודה בוזגלו (בוזי), הרוח החיה בחברה, היה "ג'וקר" בסולל בונה, זהו הכינוי בענף התשתית לעוזר נמרץ למנהל עבודה. לפני 12 שנים החליט בוזגלו לצאת לדרך עצמאית, ויחד עם שותפו, ישראל בר, הקים את חברת ביבי כבישים, והחל להשתתף במכרזי מע"צ. לא עבר זמן רב, והוא החל לזכות במכרזים ולקנות לו שם של קבלן יעיל וזריז, שזכה לשבחים מגורמים בכירים במע"צ.
נקודה מעניינת היא, שביבי כבישים ניצח בגדול את ענקי התשתית שמולם התחרה במכרזי מע"צ. ניצחונות אלה הושגו למרות העובדה, שבניגוד לו, למתחריו הגדולים יש מפעלי אספלט שלהם ואתרי כרייה שלהם - אלמנטים חשובים ביותר בכל תקצוב של קבלן במכרז של מע"צ.
בסך הכל בעשור הנסקר כאן, זכתה ביבי כבישים ב-9 מכרזים של מע"צ, כשרק חברות גדולות מאוד הקדימו אותה - סולל בונה עם 37 מכרזים, מרדכי בנימין עם 19 מכרזים, רויכמן עם 17 מכרזים וקבוצת האחים בראזני עם 11 מכרזים.
כאשר בוחנים את חלקה של ביבי כבישים מתוך כ-900 מיליון השקל בתוספות החריגות לחוזים, החברה מחזיקה נתח של כ-15%, שהם כ-130 מיליון שקל. מקדימה אותה רק סולל בונה, שקיבלה 18% מהתשלומים החריגים, בגובה של כ-160 מיליון שקל. במקום השלישי מצויה חברת מרדכי בנימין עם 65 מיליון שקל, אחריהם במקום הרביעי האחים בראזני עם 64 מיליון שקל ואחריהם רויכמן עם 62 מיליון שקל.
אחד המדדים המעניינים שנבדקו הוא, מהו האחוז הממוצע של התוספת שקיבלו הקבלנים הבולטים במכרזי מע"צ, כאלה שביצעו מספר רב יחסית של פרויקטים, מעל 7 פרויקטים. הממוצע הארצי בעשור הנסקר כאן, ב-202 מכרזים, הוא כ-20% תוספת לכל מכרז. הבולט בקטגוריה זו הוא הקבלן ביבי כבישים, עם 48.5% תוספת ממוצעת ב-9 הפרויקטים שביצע עבור מע"צ בעשור זה.
חברת ביבי כבישים, על-פי הנתונים הפנימיים של מע"צ, מחזיקה בעוד שני שיאים. האחד קשור למכרז מע"צ בכביש מספר 40, עוקף באר-שבע ממזרח. במכרז הזה קיבלה ביבי כבישים את התוספת הגבוהה ביותר באחוזים שנרשמה בעשור זה במע"צ - 102% ממחיר החוזה.
השיא השני קשור למחלף אשדוד, שם ביצעה ביבי כבישים את רוב שלבי הפרויקט. בתולדות מכרזי מע"צ, מחלף אשדוד הוא הפרויקט שהתנפח למימדים הגדולים ביותר מבחינה כספית בין המכרז לבין התשלום בפועל (זה כולל גם קטע ראשון במחלף שביצע קבלן אחר, דני ונונו).
ביבי כבישים זכתה במחלף אשדוד בעיקר בזכות הצעות נמוכות במיוחד בשני פריטים במכרז: במחירי חומר המילוי למחלף, ובמחירי האספלט.
בחומר המילוי, ביבי כבישים השכילה לקנות חומר ממחצבה פיראטית סמוכה, אותה הפעיל איש העסקים וחבר מרכז הליכוד דורון שוסטר, ובכך נהנה ממחירי הובלה נמוכים, שהם מרכיב עיקרי במחיר. מדובר במחצבה הפיראטית הגדולה ביותר בתולדות המדינה (גלובס נדל"ן, 6.1.03, "היזם מהליכוד מנופף בשמות של בכירים במפלגה"), מאחורי מושב ניר גלים, סמוך מאוד למחלף אשדוד.
באספלט, ביבי כבישים הציעה 92 שקל לטון אספלט, לעומת המחיר שהיה מקובל אז בשוק, של 130-110 שקל לטון. השינוי העיקרי בפרויקט מחלף אשדוד היה החלפת סוג האספלט - ומדובר על 170 אלף טון אספלט - מאספלט רגיל 30 AC שנדרש במכרז, לאספלט יקר בהרבה, המכונה SMA באגרגטים שונים. שינוי זה היווה סעיף חריג במכרז, ואפשר חריגה גדולה מהמחיר המקורי.
מהנדס מחוז מרכז במע"צ באותו זמן, ראובן יום-טוב, נשאל בזמנו על החריגה הענקית במחלף אשדוד, ויצא להגנת הקבלן: "ביבי מבצעת עבודה בקצב מטורף שאנחנו לא יכולים לשלם, והיא מצליחה לגרום לכך, שאנשים במשרדים עם עניבות ומיזוג אוויר מקנאים... יש החלטה כללית להחליף את השכבה העליונה, עשינו זאת בכביש מס' 1 ונעשה זאת גם בכבישים 5 ו-57. כנראה שגם במחלף אשדוד נחליף את האספלט, לא בגלל שעושים לקבלן טובה, אלא כי האספלט הזה מחזיק פי שתיים ומבחינה בטיחותית הוא טוב פי עשר, הצבע מחזיק בו יותר טוב והניקוז יותר טוב".
גלובס: בכמה הפרויקט חורג מהתקציב?
יום טוב: "הפרויקט הוערך ב-150 מיליון שקל, ויעלה בסופו של דבר 230 מיליון שקל, והסיבה העיקרית לכך הם מטרדים כמו חשמל, ביוב, קווי דלק, מגדל המים של ניר גלים והצורך בקירות אקוסטיים. אצל קבלני הביצוע היו חריגות ברמה המקובלת של 10%-20% מהחוזה, ולגבי ביבי כבישים עוד לא הגענו לחריגות בהיקף המקובל".
עמי לקס, מי שהיה מנכ"ל מע"צ 3 שנים אחרי סלמן בן-ציון, עד פרישתו בספטמבר האחרון, אמר: "במושג תשלומים חריגים יש משהו מושך תשומת לב, אבל יש לפעמים שינויים בפרויקטים שאנחנו יוזמים, לפעמים הנסיבות דורשות, לפעמים מתגלים דברים חדשים. הטבע של הקבלנים הוא לנסות ולהוציא כמה שיותר חריגים, כי מזה הם מרוויחים כסף".
גלובס: מה דעתך על הפעילות של קובי דיין במע"צ?
לקס: "אין לי קשר עם קובי דיין באופן ישיר. אני יודע שהוא מממן קבלנים".
- אתה לא מכיר את הפעילות של דיין כמייצג קבלנים וכמי שנכנס ויוצא במשרדי הפקידות הבכירה במע"צ?
לקס: "הוא נפגש גם אתי ואני מכיר אותו כאיש נחמד, ואני לא מגרש אותו מהמשרד. פעם, לפני שנים, הוא סיפק לנו מוצרים... היתה אצלי דלת פתוחה... אצלי הוא התעניין מתי יהיה כסף במע"צ לשלם לקבלנים, ומה המצב באופן כללי".
- על איזה תקן דיין שואל אותך מתי יהיה כסף במע"צ?
לקס: "הוא מממן לקבלנים פעילות, והיום, במצב של המשק, כשלבנקים אין כסף, התפקיד שלי הוא לא למנוע את זה. אני צריך לקבל עבודה בזמן, אני צריך עבודה טובה, והעניין של חריגים זה דבר שהוא קיים. את אי העשייה הנכונה צריך להתחיל לחפש מלמטה, אצל המפקח בשטח, ולאו דווקא ברמות הגבוהות".
- נראה לך סביר שלקבלן ביבי כבישים יש תוספת ממוצעת של תשלומים חריגים בפרויקטים שלו ברמה של כ-50%, ולאחים בראזני ממוצע דומה?
לקס: "אני מכיר קבלן סולל בונה שהיה לו 95% תוספת, אז מה? זה לא אומר כלום. כל ההיסטוריה של ביבי היא שניים-שלושה פרויקטים".
- סליחה, 9 פרויקטים, ביניהם הפרויקט שמחזיק בשיא החריגות, מחלף אשדוד.
לקס: "טוב, פרויקט אשדוד זה בבת עין של אריק שרון. ב-97', בתור שר תשתיות, הוא בא וביקש ולחץ, לבצע את הפרויקט עוד לפני שנגמר התכנון ועוד לפני שקיבלנו אישורים מושלמים. גם תושבי האזור דרשו אלף ואחד דברים, ניקוז, אקוסטיקה, החלפת תשתיות. זו הסיבה שהמכרז התנפח".
בשלב הזה פורטו בפני המנכ"ל לשעבר לקס עיקרי הממצאים של ניתוח נתוני המכרזים, כפי שמובא כאן.
לקס: "אני לא רוצה לקלקל את הסנסציה, אבל הנושא של תקצוב פרויקטים במדינה הזו הוא אומנות, שלא אני המצאתי. כל פרויקט מתחיל מסכום קטן, כי יותר קל להצדיק אותו כלכלית, ואחר כך מתחילים להוסיף לו - פה תוסיף קטע ושם התכנון לא גמור, וככה בנו את המדינה. ככה מע"צ פועלת הרבה שנים.
"צריך להבין שאנחנו לא עסק מסחרי, שלא יכול להרשות לעצמו התנהגות כזאת. אם חברת בנייה רוצה לבנות פרויקט והיא אומרת שהוא עולה 100 מיליון, אז אוי ואבוי למנהל הפרויקט אם זה יעלה 110 מיליון. אז מע"צ אומרים שהוא יעלה 70 מיליון, כי אחרת לא יתחילו אותו. זו השיטה.
"פן שני - חסר לנו באופן קבוע וכרוני כסף לאחזקה. אז אם יש לי פרויקט ענק כמו מחלף אשדוד, אני מנצל אותו בשביל לשפר את הכבישים לכיוון נמל אשדוד, שזה בכלל לא קשור לפרויקט".
- עשית במודע שיפטינג מפיתוח לאחזקה?
לקס: "בהחלט. לפני כמה שנים כל הפרויקטים היו מתוקצבים על בסיס שנתי בלבד. עכשיו, מאז שיש לנו את החשב החדש, הוא עשה מהלך חכם - אנחנו מקבלים עכשיו תקצוב רב שנתי, וזה מועיל מאוד. מכל הסיבות האלה, לפעמים אין לנו תקציב לחתום חוזים בסביבות אוגוסט-ספטמבר, נגמרו ההרשאות ואני עומד מול שוקת שבורה, אז אני לוקח מפרויקט, כי אחרת ייהרגו נהגים וזו אחריות שלי.
"אחת הסיבות שעזבתי את מע"צ היא חוסר האפשרות לחיות עם מצבים כאלה, שהם מצבים שנובעים לא משחיתות, כמו שמחפשים, אלא מחוסר אפשרות להפעיל את המערכת בצורה נכונה. אני מקווה שעכשיו, כשמע"צ תהיה חברה ויהיה לה דירקטוריון, פרויקט שעולה 100 מיליון יתוקצב ב-100 מיליון, וייגמר לפעמים אולי ב-105 מיליון".
- 5% חריגה נראה לך סביר?
לקס: "מבחינה מסחרית - כן. מבחינה של פרויקטים ציבוריים, עד 25% זה חריגים שמקובלים, ולא רק אצלנו, אנחנו רואים מה שקורה בעולם".
- ונראה לך סביר, שאצל קבלנים מסוימים יהיה שינוי של 40% או 50% ויותר בממוצע בפרויקטים, כאשר הממוצע הכלל ארצי והרב שנתי במע"צ הוא באמת 20%?
לקס: "יכול להיות שמהמספרים של טבלאות האקסל אתה יכול להוציא הרבה מסקנות. יכול להיות שיש בזה משהו, אני לא ערכתי על זה מחקר, ואני חוזר: השימוש במע"צ בכספים הוא לצורך פיתוח מערכת הכבישים ולפעמים מהפרויקטים לוקחים לאחזקה, כי באחזקה החוזה הוא רב שנתי, ואם צריך לעשות משהו בתקופות שיש מחסור, אז עושים זאת. אלה הסיבות שהניהול במע"צ הוא לא לפי הספר, אלא לפי הצרכים".
- נראה לך תקין שדיין חבר טוב של סלמן בן-ציון?
לקס: "חברים זה גם דבר שאסור? וחברים של ראש הממשלה זה בסדר"?
התיאור של לקס מעמיד באור תמוה את כל שיטת המכרזים במע"צ. אם יש קבלן עם מידע פנימי טוב, שיודע שמכרז יוצא בתנאי בלגן וצפויות עוד הרבה תוספות תוך כדי הביצוע - קבלן כזה יכול לכאורה להציע במכרז מחיר המבוסס על המידע הזה, בניגוד לקבלנים אחרים, שאינם נהנים מיחסי קירבה או מידע פנימי ממע"צ.
ביבי כבישים מבצע את המכרז החשוב ביותר כיום. הוא מבצע את כביש 7, מגדרה לשורק, כ-6 ק"מ, וזכה במכרז בהיקף 60 מיליון שקל. זהו כביש הרוחב החשוב ביותר שנסלל כרגע, כתומך אסטרטגי לכביש 6, ואמור להימסר בשבועות הקרובים.
במכרז, בסעיף המחיר למ"ר מרובע אספלט, נרשם בהצעת ביבי כבישים הנתון הפנטסטי של שקל אחד למ"ר.
קובי דיין ידע להגיד בשיחה בע"פ, שבכביש 7 יש בעיות כמו גשר שתוכנן לא נכון, ודרישות של הדתיים בעניין קברים עתיקים. האם כבר יש במכרז זה בקשות לתוספות חריגות?
ל"גלובס" נודע, שהוגשו כבר חמש בקשות לתשלומים חריגים בכביש 7, ואחת מהן, בגובה 4 מיליון שקל, כבר אושרה.
קובי דיין, לאחר השיחה בע"פ בה אישר את פעילותו כ"מלווה" ובתגובה לשאלות מפורטות של "גלובס", השיב בכתב כך: "הריני לאשר דבר היכרותי את מר בן-ציון סלמן מנכ"ל משרד התחבורה. הכרות זו תחילתה ושורשיה בעיראק, עת משפחותינו שירתו יחד במחתרת הציונית בעיראק. אני מאשר, כי מר סלמן ואנוכי נפגשים מפעם בפעם, וכי מר סלמן השתתף בחגיגת בת מצווה של בתי לפני כ-3 שנים ובמסיבת יום ההולדת שערכתי לרעייתי לפני כ-7 חודשים. אני מצדי נטלתי חלק בטקס הכנסת ספר תורה לבית הכנסת ל
כתבות
ני"ע
