אפל לא נפל רחוק מהעץ

האי היווני הוא פרויקט ענק שתיכנן דוד אפל באי פטרוקולו, סמוך לאתונה. מדובר בקומפלקס של מלונאות-שעשועים-הימורים, שתיכנן אפל להקים בהשקעה של 450 מיליון דולר. יחד עם אפל היה שותף לתוכנית הגרנדיוזית נורמן שקולניק, סוחר נשק ובעל קשרים בצמרת הפוליטית היוונית. מאחר שהאי בחלקו שייך לכנסייה, היה צורך באישורי בנייה רבים. לצורך כך נזקק אפל לקשרים עם ראשי השלטון היווני.

על-פי ממצאי המשטרה, בינואר 1999 הגיעה לישראל, ביוזמת אפל ובמימונו, בשיתוף פעולה של בכירי משרד החוץ, משלחת מיוון, שכללה את תת-שר החוץ ומנכ"ל משרדו. אפל אירח את המשלחת בווילה שלו בתל-ברוך לארוחת ערב בה השתתפו גם אריאל שרון, שהיה אז שר החוץ ושר התשתיות, בנו גלעד, אביגדור ליברמן, משה ליאון ושקולניק.

בשיחה בין שרון לאפל שנערכה ימים ספורים לאחר אותה ארוחת ערב, בנושא מרכז הליכוד, אמר שרון לאפל, כי הוא זקוק לעזרתו. אפל הודיע לו, כי יקים לטובתו מטה של 40-30 איש במסגרת הבחירות הפנימיות לקביעת הרשימה לכנסת.

אפל הבטיח סיוע גם לאולמרט בהתמודדות על ראשות התנועה. אולמרט מצידו אירח כראש עיריית ירושלים, את ראש עיריית אתונה, ואפל מימן ארוחת צהריים במסגרת אותו אירוח.

במאי 1999 ניצח אהוד ברק בבחירות ושרון הפך לחבר כנסת מהאופוזיציה. סמוך לאותו זמן, נכנס לתוקף החוזה בין גלעד שרון וחוות השקמים לבין אפל, בנוגע לייעוץ לאפל. החוזה נחתם אמנם רק במאי 2000, אך תחולתו רטרואקטיבית מיוני 1999.

בכתב האישום המקורי מואשמים אפל וחברת מגדלי הזוהר שבניהולו במתן שוחד לעובדי ציבור. כתב האישום מייחס להם מתן שוחד לראש עיריית לוד לשעבר, בני רגב, בסך 1.4 מיליון שקל, במטרה שישמור על האינטרסים של אפל בשכונת "גני אביב" בלוד.

אפל נזקק לרגב גם בנוגע לעיסקת מושב גינתון, שנחשפה ב"גלובס", בה רכש 1,500 דונם. חברת מגדלי הזוהר פעלה לסיפוח אדמות גינתון ללוד, ולשינוי ייעודן מחקלאות לבנייה. אפל והחברה פעלו לבחירת רגב לכהונה נוספת בלוד באמצעות מימון הבחירות שלו, העמדת ערבות בנקאית ומתן ייעוץ אסטרטגי ולוגיסטי.