אבודים בחלל

גילינו כי בחזית המדע הישראלית, גילוי כוכב לכת הוא עניין פעוט ביותר. למעשה, אצלנו כבר מצאו את מה שמעטים חשבו שאפשר למצוא: דרך לחזור לאחור בזמן. אתר המכון הישראלי לרפואת חלל ותעופה בישר לנו בשלווה בוטחת שצוות מחקר של המכון משלים את ההכנות לקראת שיגור מחקר ביורפואי עם האסטרונאוט אילן רמון, המצפה לשיגורו - כאילו בוטלה התפוצצות המעבורת קולומביה, והעולם קיבל סיכוי שני. חבל שהמכון מגביל את עוצמתו לביטול אירועים חלליים, ואינו מקדיש זמן למגדלי התאומים, האינתיפאדה ועוד אירועים מהכרוניקה השוטפת.

פנינו אם כן לאתר הרשמי של סוכנות החלל הישראלית, שאחד מתפקידיה, על-פי המניפסט שלה, הוא "קיום מעקב שוטף אחרי התפתחויות בתחום טכנולוגיית החלל בארץ ובעולם לאיתור הזדמנויות טכנולוגיות וכלכליות בתחום". דף-הבית של הסוכנות בישר בעמוד השער שלו על יום עיון שיתקיים בקרוב, בנושא גופים שמיימיים קרובים לכדור-הארץ, בתאריך ה-13 באפריל 2003. כלומר לפני שנה.

כיוון שהסוכנות מצויה תחת כנפו של משרד המדע והטכנולוגיה, לא התאפקתי והעפתי מבט גם בדף-הבית של המשרד. זה הכיל כחדשה המעודכנת ביותר משהו שקרה ממש לא מזמן, יחסית: נאומו של שר המדע והטכנולוגיה מודי זנדברג בכנסת לרגל יום האיידס הבינלאומי, מה-2 בדצמבר 2003.

אני לא יודעת מה הילד הסיק מכל זה באשר לסיכוייו של הענף הדינמי לחקר החלל הישראלי, אבל בטוח שהוא הבין שכדאי לו לשקוד על לימודי האנגלית שלו.