"ברוב תחנות הדלק הישנות בארץ, ניתן למצוא מעל לשכבת מי התהום שכבות דלק צפות, בעובי של מספר עשרות ס"מ". כך עולה מנתוני נציבות המים שנמסרו במהלך כנס שערך מוסד שמואל נאמן בטכניון.
יחד עם זאת טוענת הנציבות, שממדי הזיהום כמעט ואינם חורגים מתחום שטח תחנות הדלק, וכי במספר מקרים מועט בלבד אותר זיהום במי תהום במרחק של מספר עשרות מטרים מהתחנה. להערכת הנציבות, הסיבות לכך הן בין היתר, המסיסות הנמוכה של מרכיבי הדלק במים, תנועה איטית של מי התהום באקוויפר החוף, ותרומת התהליכים הטבעיים להפחתת הזיהום.
לדעת הנציבות, יש להשקיע את מירב המשאבים במניעת הדליפות ובפקוח קפדני על תפעולם הנכון של המתקנים על-ידי אכיפה של המשרד לאיכות הסביבה. בנציבות מדגישים, שגילוי מוקדם וזיהוי מוקדם של דליפות דלק יצמצמו את הנזקים הנגרמים לסביבה ולבריאות הציבור ויפחיתו את עלויות השיקום.
מהנתונים עולה, שבארץ מערכת מסועפת של מתקני דלק, הכוללת קווי הולכה כלל ארציים באורך של כ-1,400 ק"מ; 19 חוות מכלי דלק בנפח של עשרות אלפי מ"ק; שני בתי זיקוק גדולים באשדוד ובחיפה; תחנות כוח; ו-837 תחנות דלק ציבוריות מהן 280 תחנות מעל אקוויפר החוף.
בנוסף יש תחנות דלק פנימיות, תחנות דלק פיראטיות ומכלי דלק על-קרקעיים ותת-קרקעיים בתעשייה, בחקלאות, במחנות צבא ובבתי מגורים. לטענתה, כמות הדלק הזורם בקווים והמאוחסן ומנופק במכלי הדלק מהווה מקור פוטנציאלי גדול לזיהום מי תהום.
ע"פי הנתונים מ-1997 אותרו בארץ 18 מקרי דליפה, אשר גרמו בפועל לזיהום מי תהום. ארבע דליפות נגרמו כתוצאה מתקלה בקווי דלק ו-14 דליפות ממיכלים וצנרות בתחנות דלק. מרבית הדליפות אותרו מעל לאקוויפר החוף.
עוד מסרה הנציבות, שניטור מי תהום מדלקים מתבצע על-ידי קידוחי ניטור ייעודיים על-פי דרישה בעת הקמת תחנות דלק חדשות באיזורים רגישים, ובקרבת מתקני דלק גדולים כגון: בתי זיקוק, חוות מכלי דלק וכו'.
בנציבות מודים שברוב מתקני הדלק הגדולים, ביניהם בתי הזיקוק באשדוד ובחיפה, וכן בחוות מכלי הדלק הגדולים באשקלון ובאשדוד, זוהמו מי תהום, וכי קשה למנוע דליפות במתקנים גדולים מסוג זה. בנציבות מדגישים, שמטרת הניטור היא להבטיח ולוודא שהזיהום אינו מגיע לקידוחי מי שתייה.
ראש אגף שפכי תעשייה במשרד לאיכות הסביבה, ברוך ובר, אמר בכנס, שהסכנה המרכזית נובעת מהעבודה שבארץ לא קיימת חציצה טבעית בין פני הקרקע לבין מי התהום. לדבריו, בשל סיבה זו שמנים, דלקים, חומרי הדברה ועוד הנמצאים על פני הקרקע, יגיעו למי התהום ויסכנו את הציבור.
ובר הדגיש, שחלק מהחומרים הם בעלי פוטנציאל סיכון רב לציבור, ביניהם בנזן המצוי בבנזין, שהוא חומר מסרטן, וחלחולו מהווה סכנה בריאותית חמורה.
על-פי נתוניו של ובר, השונים מנתוני הנציבות, 35% ממכלי הדלק התת-קרקעיים בתחנות הדלק בארץ חשודים כדולפים; ב-87% מתחנות הדלק שנבדקו נתגלה לפחות מיכל אחד החשוד כדולף; 70% מתחנות הדלק אינן עומדות בתקנות תחנות הדלק המסדירות את התנאים להקמה ותפעול של התחנות.
לדבריו, הממצא המדאיג אולי מכל הוא שב-11% מקידוחי השתייה של תל-אביב נתגלו מרכיבי דלק. בנוסף, נתגלו בארץ לא מעט תחנות שמתחתן צף דלק בקרבת מי התהום ומרכיבים נמסים ומסרטנים של דלק מתפשטים במים.
בין המקומות שבהם נמצא עד כה זיהום חמור, ארבע תחנות דלק בתל-אביב, שבאחת מהן נמדדה שכבת דלק בעובי של 70 ס"מ מעל לפני התהום. בתחנה זו נמצא ש-25% מהצנרת דולפת; במנהרת כביש בגין, בכניסה לירושלים, התגלה טפטוף של שמן שרוף, מקור הזיהום היה בתחנת הדלק והמוסכים מעל למנהרה.
ב-2001 הופסקה אספקת המים לקיבוץ כברי בשל זיהום בדלק שנבע מדליפה בתחנת דלק. זיהומים קשים נמצאו מתחת לאחד מבסיסי חיל אוויר בו שטח עדשת הדלק (זיהום המצטבר מעל מי התהום) הגיע ל-399 מטר ולעובי של 90 ס"מ. גם בבסיס צה"ל בצפון נמצאו מוקדים פעילים של זיהום ושמן מינרלי. ובר הדגיש, שדלקים המגיעים למערכת הביוב ואלה גורמים לפגיעה במכוני הטיהור ולפגיעה באיכות הקולחים, זאת בשעה שריכוז השמן המינרלי המרבי המותר להזרמה לביוב הוא 20 מ"ג לליטר.
על-פי נתוני המשרד לאיכות הסביבה, במשך שנה מוזרמות למערכת הביוב בשפד"ן קרוב ל-750 אלף ק"ג שמן מינרלי, פי 4,700% מהתקן. עמידה בתקנות תביא את שיעור ההזרמה ל-16 אלף ק"ג בלבד.
ובר מדגיש שבארץ מספר מכוני טיהור עירוניים שפעילותם נפגעה בצורה חמורה עקב הזרמת שמן מינרלי למערכת הביוב. ובר ציין, שבמהלך 1999 דלפו מצנרת הדלק בארץ 900 מ"ק, בעוד שבכל מערב אירופה הכמות היתה 516 מ"ק בלבד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
