אפשר לומר כי שופטת ביהמ"ש העליון, עדנה ארבל, "ניצלה בעור שיניה". לאור החלטתו היום (ג') של היועמ"ש, מני מזוז, ספק רב אם ארבל היתה ממונה לביהמ"ש העליון, לאור קביעותיו.
קביעותיו של מזוז סותרות חד משמעית את מסקנותיה של ארבל, עד כדי קריאת תיגר על שיקול הדעת המקצועי שלה. מזוז, לא אומר שום אמירה ערכית ביחס לקביעותיה של ארבל, אבל הסתירה העמוקה וקריאת התיגר עולה מבין כל השורות.
לאור חוות הדעת של מזוז, קשה להבין איך שתי מסקנות כה סותרות התקבלו לגבי אותה מסכת עובדות. התמיהה הזו מקבלת מענה חלקי בתיאור הפרטים היבשים של כרונולוגיית הטיפול בתיק האי היווני: מתברר כי שלושה חודשים לפני שנתנה ארבל את המלצתה להעמיד את שרון לדין, צוות פרקליטים ברשותה המליץ שאין מקום להעמיד את שרון לדין. וראו זה פלא, לאחר שהוחלף צוות הפרקליטים, התקבלה מסקנה הפוכה...
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.