פרופ' זסלבסקי: ההשקעה בפיתוח אנרגיה מתחדשת תשתלם למדינת ישראל

לדברי זסלבסקי, ישראל הוכיחה בתחומים אחרים שהיא מסוגלת להיות חלוצה טכנולוגית. לדעתו, בלי עזרה ממשלתית תעשיית האנרגיה המתחדשת לא תוכל להתפתח.

זסלבסקי מדגיש, שחברת החשמל הכינה מסמך המספק תמונה מפורטת של צריכת החשמל בהווה ובעתיד, ומונה את הבעיות הסביבתיות והטכנולוגיות השונות לשיפור המצב הסביבתי. לדבריו, במסמך לא מפורטות עלויות, סדרי עדיפויות והמלצות, ולכן התחום כולו סובל מחוסר ידע ועמימות.

לדעת זסלבסקי, על המו"פ להתמקד בנושאים כגון טרנספורמציות של אנרגיה; שימוש באנרגיה מתחדשת בתדלוק מכוניות; שימור אנרגיה; התפלת מים תוך שימוש באנרגיה מתחדשת; שיפור נצילות האנרגיה במבנים; בנייה ירוקה ועוד.

זסלבסקי מדגיש, שאם לא נפתח את תחום האנרגיה מתחדשת, יתרון האיכות האנושית בישראל יאבד לעד. וסלבסקי מדגיש, שמיום הקמת משרד האנרגיה ועד 1997 הושקעו 170 מיליון דולר במו"פ, כשסכום דומה הושקע על-ידי גופי מחקר. לדבריו, כשבוחנים את התוצאות, הערכה גסה מצביעה על תועלת שעולה על פי 30.

בין הפרויקטים שפותחו מציין זסלבסקי, פיתוח שיטת התפלה על-ידי "הנדסת התפלה" ושיווקה בעולם; פיתוח קולטי שמש החוסכים 60 מיליון דולר; גילוי מחצבי פצלי שמן שעד כה לא יושמו; פיתוח קולטי שמש של חברת לוז (כיום סולל) שמכרו ב-1.3 מיליארד דולר; פיתוח טורבינות ומחליפי חום על-ידי "אורמת"; סקר משאבי רוח בכל הארץ, התקנת טורבינות רוח ועוד.

זסלבסקי מדגיש, שלמרות הישגים מרשימים אלה תקציב המו"פ הולך ויורד עם השנים, וכך גם התקציב לשימור אנרגיה שירד ל-100 אלף דולר בשנה. לדעתו, יש להקציב 3% מכלל התקציב לאנרגיה ותקציב המים למחקר ולפיתוח.