נא להכיר: ג'ון פרבר, ד"ר לכימיה, בן 80, מתגורר בניו-יורק. בארה"ב הוא מחזיק בחברת האחזקות הפרטית I.C.C, המבצעת השקעות בהיקף של כ-1.25 מיליארד דולר. את הקשר עם ישראל החל פרבר בצעירותו, כניצול שואה שחיפש את דרכו כקיבוצניק בכפר מסריק.
פרבר, אשר נולד על גבול הונגריה-רומניה, רואה את עצמו קודם כל כתעשיין ורק אחר-כך כאיש עסקים. במחצית שנות ה-50 החל לבנות את עצמו בעשר אצבעות. לאחר שלוש שנים בקיבוץ, עבד בחברת אסקר (לימים טמבור), שממנה יצא ללימודים בחו"ל. הוא השלים את הדוקטורט בארה"ב, שם הוא חי עד היום.
פרבר נמנע מלהתראיין לעיתונות המקומית בשנים האחרונות. ניתן להניח כי הסתייגותו נובעת בחלקה מקריסת החברה-האחות של פרוטרום, תעשיות אלקטרוכימיות. קריסה שאותה לא הצליח פרבר למנוע.
רק שאריות מעטות מהעברית שאימץ פרבר משהותו בישראל נותרו בפיו, אך מספרים שלא שינה את מנהגיו מאותם ימים לא קלים ואת ארבעת ילדיו גידל תמיד באורח צנוע, שלפיו הם מתנהלים גם היום. בתו, סנדי, מעורבת בעסקיו והיא מנהלת משאבי האנוש של I.C.C.
חברת האחזקות של פרבר משקיעה בחברות שרובן קשורות לתחום הכימיה, חלקן ציבוריות. בהן, תעשיות אלקטרוכימיות ופרוטרום מישראל, P.F.I הנסחרת בארה"ב וחברת AZUR מרומניה, שרכישתה היותה סגירת מעגל, שכן בחברה זו ממש החל אביו את דרכו בשנות ה-20 של המאה שעברה.
אז היה זה מפעל לחומרי גלם ולצבעים בטימושוורה, ולימים הפך לאחת מחברות הכימיה הגדולות ברומניה, שהולאמה בידי הממשלה הקומוניסטית. לפני מספר שנים רכש פרבר מהממשלה את כל מניותיה, והחזיר אותה לבעלות המשפחה.
משקיע לטווח ארוך
אומרים על פרבר, שהוא לא שחקן של שוק הון, כי הוא לא חושב איך לנצל עליות או ירידות במניה כדי להפיק רווחים אלא כלי לגידול ולהתפתחות החברות. מדובר על תעשיין המשקיע לטווח ארוך.
מנכ"ל פרוטרום, אורי יהודאי, אומר כי "18 שנים אני בחברה ואף פעם הוא לא אמר לי 'לא' על השקעה, ואף פעם לא אמר ש'הרעיון מסוכן מדי'. אף פעם גם לא הייתה אמירה שלו בנוסח 'זה גדול מדי' או 'נדחה את המועד'. הוא שומע, בודק, ואז מתחיל לשלוח אי-מיילים כדי לבדוק למה זה לא מתקדם מהר יותר".
ג'ון פרבר, מהן הסיבות המרכזיות להצלחתה של פרוטרום?
"אני חושב שההשקעה בפרוטרום היא הצלחה גדולה, בזכות הניהול. המעורבות שלי היא משנית, ועיקרה הוא ניסיון לעזור, באמצעות תמיכה ביוזמות של החברה ובנוכחותה בשווקים השונים.
"ההצלחה נובעת מהגישה של ההנהלה בישראל. דוגמה לגישה הזו היא החדירה של פרוטרום לרוסיה, שהצליחה מאוד עקב היוזמות והחדשנות של ההנהלה, שנכנסה ראשונה לשוק הזה הודות לכושר שיפוט מצוין ובאמצעות הזדמנויות שצצו עקב העלייה מרוסיה, שתרמה כוח-אדם איכותי בעל היכרות עם השפה והתרבות העסקית שם".
השקעתך בישראל נובעת מציונות או משיקולים כלכליים?
"מדובר על שילוב של רגשותיי כלפי ישראל עם יכולתי להבין את התהליך כולו, לצד מעורבותי בימים הראשונים של פרוטרום, כשעוד הייתה חלק קטן מחברה גדולה. הרעיון החל בפיתוח חברה קטנה, שהפכה למובילה עולמית. השנה 15%-18% מהמכירות של פרוטרום יהיו בישראל, ובשנה הבאה, רק 10%, כך שהחלק הישראלי בפעילות קטן, למרות שהחברה צמחה בישראל והחלה לפעול כאן. פרוטרום כיום היא חברה רב-לאומית, שממשיכה לממש את החזון באמצעות רכישות מצוינות".
איפה היית רוצה לראות את פרוטרום בעוד 5 שנים מהיום?
"הייתי רוצה, שהיא תהפוך לאחת מעשר חברות הטעם המובילות בעולם. כדי להשתייך למועדון זה עלינו להגיע למחזור של 300 מיליון דולר. זו השאיפה שלנו ואני מאמין שנוכל להגיע לזה".
עד כמה משפיע מצבה של ישראל על פעילות החברה?
"אנחנו הולכים בעקבות היוזמות של אורי יהודאי, והשוק שבו פועלת פרוטרום אינו תלוי במצב הפוליטי או הכלכלי במדינה".
האם אתה מתכוון להשקיע כאן בעתיד?
"בשלב זה אני מעורב מאוד בהשקעות בתחום הכימיה והעניין העיקרי שלנו הוא בארה"ב. אנחנו ממשיכים לתמוך בפרוטרום ולהגדיל את פעילותה, ועומדים להיסחר בעתיד גם בבורסה בבריטניה. לגבי השקעות אחרות, זה תלוי בהזדמנויות, אבל בעיקרון, אנחנו מוכנים להשקיע בישראל".
אומרים שהשקעת בתעשיות אלקטרוכימיות 40 מיליון דולר. איך בכל זאת היא התמוטטה?
"אני מעדיף שלא להתייחס לאלקטרוכימיות. זהו מצב שונה לחלוטין מההצלחה של פרוטרום, ואלה שתי חברות נפרדות לחלוטין".
הנפילה של אלקטרוכימיות
תעשיות אלקטרוכימיות, מונופול מקומי של ייצור פי.וי.סי, איגדה תחתיה במשך שנים את פעילותה של פרוטרום, שנחשבה לחטיבה זניחה בקבוצה, שמכרה בהיקף של 80-100 מיליון דולר בשנה.
ביולי 1996 החליט פרבר לאפשר לכל אחת מהחברות להתפתח בכיוון האסטרטגי השונה שלה. לפיכך, בוצע פיצול שבמסגרתו קיבלו בעלי המניות בתעשיות אלקטרוכימיות גם מניות פרוטרום, שהפכה לחברה ציבורית.
במהלך השנים גדלו הפסדי אלקטרוכימיות וחובותיה, עד שלפני כשנה נכנסה להקפאת הליכים. בית המשפט הורה לסגור את המפעל בעכו ו-180 עובדיו הלכו הביתה.
במאי השנה, נכנסה החברה לפירוק זמני, לבקשת הבנקים הנושים, ובחודש ספטמבר האחרון נתן לה בית-המשפט המחוזי בחיפה צו פירוק קבוע.
באיזו מידה אחראי ג'ון פרבר, כבעל השליטה ויו"ר החברה, להתמוטטותה של אלקטרוכימיות, עדיין אין לדעת בוודאות בשלב זה, אבל חלק מהנושים והעובדים מפנים כלפיו אצבע מאשימה.
באחרונה דרשו עובדי אלקטרוכימיות, המיוצגים על ידי עו"ד רונן אופיר, לחקור את קריסת החברה ואת התנהלות מנהליה ובעליה. בנוסף, נענה בחודש שעבר בית-המשפט לבקשתו של בנק דיסקונט להטיל עיקול זמני על 4% ממניות פרוטרום שאותן מחזיק פרבר באמצעות חברה פרטית בגין ערבותה לחובה של אלקטרוכימיות, עד גובה 17 מיליון שקל. חובותיה של אלקטרוכימיות לבנקים עומדים על כ-245 מיליון שקל.
גורם מקורב לפרבר טוען, כי "פרבר עשה את כל מה שבעל מניות טוב היה עושה בחברה. במשך שנתיים, בטרם עברה החברה לפירוק, הוא ניסה להציל אותה והזרים לה כמעט 40 מיליון דולר. זאת התנהגות סופר-בסדר וסופר-מחויבת לחברה. זה שלא הצליחו להציל אותה, זה נכון, אבל היא פעלה בשוק בעייתי מאוד, ועובדה שגם היום אין קופצים לרכוש את המפעל".
לדברי המקורב, "פרבר המשיך בהזרמה בניסיון להציל את החברה, למרות שהכיר היטב את שוק הפי.וי.סי, שבו הפכו עלויות חומרי הגלם לגבוהות מאוד בעוד שמחיר המוצר הסופי, שהוא קומודיטי, ירד. תנאי השוק היו בלתי אפשריים וכנראה שלא היה הרבה מה לעשות".
ג'ון פרבר, איך אתה מסביר מצב שהביא לחובות כה גדולים, הותיר 180 עובדים ללא פרנסה ופגע בשמך בישראל?
"אני מאוד מקווה שיימצא משקיע חדש בחברה. זה יהיה הפתרון הטוב ביותר, גם לעובדים. עד שהתהליך הזה יושלם, אני מעדיף לא להגיב, למרות שהרבה מאוד מהדברים שנכתבו בעיתונות, היו לא נכונים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.