"ערך התרומה הנופית והתרומה האקולוגית של החקלאות בארץ היא 260 מיליון דולר לשנה. הערך הממוצע לדונם הוא 73 מיליון דולר". כך עולה ממסמך עדיפות לאומית, "כיצד לשמור קיום החקלאות בישראל כגורם סביבתי חיוני", שערך מוסד שמואל נאמן בטכניון. בין עורכי המסמך, פרופ' יורם אבנימלך, ד"ר אופירה איילון, ד"ר חיים צבן ואחרים.
במרכז העבודה הצעה לפיה החקלאי יפוצה על-ידי המדינה על כך שהוא ממשיך לעסוק בחקלאות, שכן עיסוק זה מועיל לכלל האוכלוסייה, והמדינה מעוניינת לשמר אותו גם בעתיד.
המסמך כולל הצעה ארגונית לפיה יוכל החקלאי להגיש בקשה להיכלל בתוכנית לעידוד החקלאות, באמצעות טופס בו יפורטו התרומות החיצוניות של משקו.
חשיבות הגידול לכלל הציבור תדורג באמצעות ניקוד, שיאפשר להעריך את בקשות החקלאים באופן אחיד ושקוף, ולקבוע את גובה התמיכה שיוענק לכל פעילות.
בין הפעילויות השונות עליהן ממליצה העבודה, יצירת תיירות חקלאית המאפשרת קטיף עצמי, סיורים ולימוד בשטחים החקלאיים. תימרוץ כספי למגדלי חיטה בפריפריה, תמרוץ כספי לעידוד עיבוד קרקע חקלאית וכן הקלות במיסוי לפעולות המעשירות ערכי נוף בשטחים החקלאיים, תוך הוספה של מטרות אלו לרשימת המטרות הציבוריות המוכרות על-ידי מס ההכנסה.
עוד מוצע, להכליל את נושא שימור הנוף החקלאי במסגרת הרפורמה במשק המים, ולהעניק תמיכה מוגדלת לעיבוד קרקע במתכונת משמרת נוף וסביבה. יתמכו בכך רשויות ציבוריות, כגון רשות הטבע והגנים, הקרן הקיימת לישראל, או קרנות פרטיות.
מהמסמך עולה, שהחקלאות משמשת כיום כמחסום האחרון לשימור נוף הארץ בפני לחצי פיתוח ואינטרסים כלכליים, המאיימים לחסל את השטחים הפתוחים.
במסמך נקבע, שאמנם ניתן לייבא את רוב המוצרים החקלאיים מארצות אחרות, אולם, החקלאות מעמידה לרשות החברה מוצרים אחרים שאינם נסחרים - היא משמרת נוף ירוק בארץ שחונה, מהווה גבול בפני המדבר ומשפרת איכות הסביבה.
המסמך מדגיש, שהחקלאות תופסת מקום קטן והולך כענף כלכלי במשק והיא מגלגלת 3.1 מיליארד דולר בלבד. תנאי הסחר בחקלאות בישראל קשים, בין השאר בשל עלייה במחירי המים ובמחירי תשומות אחרות.
מהנתונים עולה עוד, כי מספר המועסקים בחקלאות מצטמצם מידי שנה, ובאותה עת הפיתוי הנדל"ני, של שינוי יעוד הקרקע החקלאית, הוא גבוה.
לדברי המחקר לחקלאות תרומה רבה. היא יוצרת מעטפת איכותית לאיזורים העירוניים, ולאתרים במרחב הכפרי, היא משמרת ערכי מורשת, ערכים שבין אדם ואדמתו, ושומרת על קרקע לאומית.
בנוסף, לחקלאות גם תרומה אקולוגית רבה, שכן שדה מעובד מגביר חלחול מי גשמים לאקוויפר; היא משפרת את איכות האוויר וקליטת CO2, קולטת פסולת וקולחים; ושומרת על מגוון מינים טבעיים ובתי גידול.
עורכי העבודה אינם מתעלמים גם מהשפעותיה השליליות של החקלאות, שכן היא תורמת לזיהום מים וקרקע כתוצאה מדישון עודף, ריסוס והשקייה בקולחים. עיבוד לקוי גורם להגברת סחף הקרקע, בנוסף יוצרת החקלאות פסולת חומרי אריזה וגזם.
בעבודה מודגש, שבארצות רבות במערב תרומתה של החקלאות הוכרה מזה זמן רב. במדינות אלה נהוגה מערכת של תמיכות, הקשורות לתועלות הנובעות מתרומותיה החיצוניות של החקלאות, תוך צמצום השפעותיה השליליות.
כך למשל, באירופה ובארה"ב פועלות עמותות וקרנות רבות, לצד גופים ממשלתיים, שמטרתם רכישת קרקע לשם שימורה כקרקע חקלאית, עידוד התיירות החקלאית, והעיבוד החקלאי המסורתי, המשמר ערכי נוף, סביבה וחברה.
בין התרומות החיצוניות של החקלאות קיימות תרומות שלהן ערך מדיד - למשל, קליטה של מים לאקוויפר, קליטת חומרי פסולת בהשוואה לעלויות אלטרנטיביות של הטמנתם באתרי פסולת מוסדרים, קליטת CO2, לו קיים שוק מתוקף אמנת קיוטו. בנוסף, יש תרומות שאין להן ערך מדיד - ערכים נופיים, שימור מגוון מינים ובתי גידול.
כדי לאמוד את התרומה הנופית של החקלאות, בדקה העבודה שאלות שונות. כך למשל, מהם הסכומים אותם מוכנים התושבים להשקיע במונחים של זמן ועלויות כדי לבקר באתר טבע; איזה השפעה יש לטבע על ערך הדירות; וכמה מוכנים התושבים לשלם מכיסם כדי לשמר ערך טבע מורשת או נוף.
עוד מתברר, שבכל אחד מאיזורי הארץ קיימת חשיבות שונה לחקלאות. במרכז הארץ היא מהווה את עיקר השטח הפתוח ומספקת שירותי נופש, פנאי ונוף לאוכלוסייה הרבה המתגוררת באיזור. בערבה, לחקלאות מקום חשוב כמקור הפרנסה העיקרי של התושבים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
