זה כבר הפך למסורת: פעם בשנה אנחנו - מגזין G וקבוצה של טועמי יין נבחרים - יוזמים טעימת יין מיוחדת. לא עוד תחרות שבה יינות מזנים זהים מתחרים על תואר הטוב ביותר, או כזו שבמסגרתה מתחרים על המקום הראשון יינות משנות בציר שונות. התחרות שלנו שונה: נדגמים בה היינות הטובים ביותר של היקבים, משנת בציר אחת.
החוקים ברורים. רק יין אחד מכל יקב, רצוי הטוב ביותר. רק משנת בציר אחת, והפעם בחרנו בשנת 2005 המיוחדת (על כך בהמשך), ותנאי הסף האחרון: היין חייב להיות במלאי. לא יין ארכיוני, לא בקבוק מאובק ממרתפי אספנים, אלא יין שלמחרת פרסום התוצאות אפשר לגשת לחנות, לרכוש בקבוק ולראות הכצעקתה.
על הטעימה
היות שמדובר במספר נכבד של בקבוקים לטעימה אחת (למעלה מארבעים יינות), חילקנו את הטעימה לכמה סבבים במהלך יומיים. לצורך כך התנתקנו מהמולת העיר ונדדנו למלון הבוטיק "בית בגליל" שליד צפת. השקט והשלווה היוו מקום נפלא להתרכזות ולאנרגיות טובות. הטעימה עצמה התבצעה לפי כל הכללים והחוקים המקצועיים המחמירים ביותר. כל טועם יושב אל שולחן נפרד, בזווית שאינה מאפשרת לטועם אחר להתרשם או להיות מושפע מהבעות פני האחרים.
אל מול כל טועם ניצבות שש כוסות יין זהות בגודלן ובצורתן. לטועם אין כל מידע איזה יין, זן או יקב הוא טועם, למעט צבעו האדום של הנוזל. בזמן הטעימה שורר שקט מוחלט (אך נינוח). מדי פעם נשמעים קולות יריקת יין אל תוך מכלי הריקון. עוד על השולחן - מים מינרליים, טופס טעימה ועט. הטועמים התבקשו לנתח את היינות בשני פרמטרים: 1. דירוג היינות המוגשים לפניהם, כאשר הטוב ביותר מקבל את המקום הראשון על-פי ציון של היין עד 100 נקודות. 2. מתן תיאורים אסוציאטיביים של ניחוחות ושל טעמים ביין. לא פשוט. כל סבב כזה ארך כחצי שעה, ולפעמים יותר. בסיום יצאו הטועמים לגינה, כדי שלא יהיו נוכחים בעת חידוש הכוסות ביינות נוספים.
על שנת הבציר
בציר 2005 התאפיין ביבולים נמוכים, והוא מן הטובים שבבצירי העשור האחרון. אמנם הייתה צפויה ירידת יבול (לפי התנהגות הגפן בשנה נתונה, אפשר לשער את תוצאות השנה שאחריה), אבל אף אחד לא שיער את גודל הירידה, שנעה בין 20% ל-40%, ונבעה גם מירידה בגודל האשכול הממוצע, ולא רק מירידה במספר האשכולות. בנוסף לכך התאפיינה 2005 במכת קימחון עקשני, שדרש התייחסות מרובה. עם זאת, תהליך ההבשלה לא ידע אירועי אקלים יוצאי דופן, ונמשך באופן אחיד ומאוזן. בצפון הארץ תהליך ההבשלה זרם בקצב טוב אפילו יותר. גם הקימחון היה הרבה פחות משמעותי באזור זה.
תנאי האקלים הקצובים וירידת היבול אפשרו לכרמים להביא אל הבציר אשכולות דחוסי צבע וטעם באופן מיוחד. רוב הענבים נבצרו מאוחר יחסית, עם רמת סוכר גבוהה (ולכן לרבים מהיינות שיעור אלכוהול גבוה), עם בשלות פנולית (צבע וחומציות של הענב) טובה מאוד, ועם טעמים בשלים ונקיים יחסית, מגוונים, ירוקים וריבתיים. כתוצאה מכך היינות פירותיים יותר, נעימים לשתייה, בעלי מבנה טוב ואלגנטי, ועם מתיקות פחותה יחסית. היה מסקרן לראות כיצד התבגרו היינות הללו ואם הסופרלטיבים שהצמידו להם כשיצאו, אכן מחזיקים מעמד עם השנים.
על היינות
השורה התחתונה היא שרוב היינות היו ברמה מאוד-מאוד גבוהה. פשוט עונג אמיתי לטעום ולהבין שאלה יינות תוצרת הארץ. אין ספק שהרמה רק עולה משנה לשנה. חשוב לציין שטעימה היא לרוב דירוג סובייקטיבי, עם ניסיון להכליל פקטורים אובייקטיביים כגון ארומות, טעמים, פגמים וחוות דעת כללית על כל יין. סביר להניח שבמקום אחר ובזמן אחר הרשימה אולי הייתה נראית שונה. ואולי לא. מתוך ארבעים היינות שטעמנו, בחרנו 15 יינות שהיו מוצלחים במיוחד. למעט יין הבלאק טוליפ, שכולנו מאוד התרשמנו ממנו ונתנו לו את הציון הכי גבוה, כל היתר מובאים בסדר אלפביתי. כל היינות הם כאמור מבציר 2005.
על הטועמים
כל הטועמים הם קודם כול אנשים שאני מעריך את יכולת הטעימה הבלתי משוחדת שלהם - חברים, ידידים מקצועיים וקולגות. הטעימה, כאמור, היא עיוורת, וארבעים יינות יכולים לבלבל גם את המומחים.
מנהלת הטעימה - אשתי שתחיה, ליאור גל-כהן, מפתחת ומקנה תרבות מונעת אלימות מינית בארגונים ובחברות, ופעילה במרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית.
שף יואב בר - שף מסעדת מאראבו ברמת גן, בעל יכולת דידקטית כמעט לפרק טעמים ולזהות ארומות ומאפיינים אסוציאטיביים.
יאיר גת - קולגה, כתב היין והאלכוהול של "ישראל היום" ובעל טור באתר "מקו". בעל הבחנות חדות וחד-משמעיות.
אסף מרגלית - יינן יקב מרגלית. היין שלו לא השתתף בטעימה (לא נשארו לו יינות מבציר זה).
נעמי מרגלית - מנהלת יבוא בקבוצת פיטרו הכט. היא אמנם זוגתו של היינן אסף מרגלית, אך מגיעה עצמאית, על תקן חובבת יין. היה לי חשוב לכלול בקבוצת הטעימה לא רק מקצוענים בתחום היין והמזון, אלא גם אוהבי יין לא משוחדים, כאלה שסקאלת הדירוג שלהם מבוססת על "טעים לי" ו"פחות טעים", סקאלה מצוינת לענייננו.
יעל וירון קליר-גלאון. גם הם בקבוצת חובבי היין ואוהביו. בכל סוף שבוע, ולפעמים גם באמצעו, יש אצלם יין על השולחן. יעל היא כתבת צרכנות ברשת "ידיעות תקשורת" וירון הוא וטרינר.
על בית בגליל
בסוף הרחוב הראשי של חצור הגלילית מתחילה עלייה לא ארוכה, שבסופה מתגלה השער החשמלי של האחוזה. אין ספק שזהו אחד ממלונות הבוטיק היפים בישראל. בלב יער ביריה, על 32 דונם של יער טבעי, מעין טירה ים תיכונית, המעניקה חוויית אירוח יחידה במינה. המלון צופה אל הכינרת ואל הרי הגולן, כשמכל אחת מ-26 הסוויטות נשקף נוף עוצר נשימה של ההרים והיער שסביב. פינות ישיבה ומרגוע חבויות בחורש, חדרי הסבה מעוצבים, ספא ייחודי ומטבח אנין. מקום נפלא שאפשר לנו, הטועמים, נוחות וריכוז מקסימליים בעריכת טעימה כה מורכבת.**
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
