גמול הולם

לפי החוק, לדירקטור חיצוני בחברה ציבורית (דח"צ) אין "זיקה" לחברה, כמוגדר בחוק החברות, התשנ"ט-1999, ואין לו קשר כלכלי משמעותי להנהלתה העסקית. את הדח"צ ממנה האסיפה הכללית של החברה (ברוב מיוחס), ותפקידו לשמש מנגנון פיקוח חיצוני ובלתי תלוי על פעילותה. משכך, נודעת חשיבות רבה למינוי דח"צים בעלי כשירות מתאימה ושיעור קומה, שיוכלו לבצע עבודתם נאמנה, ולשמור על האינטרסים של בעלי המניות מקרב הציבור.

הגמול המוענק לדח"צ בגין עבודתו ותרומתו לחברה נקבע בתקנות הגמול, והוא מורכב בדרך-כלל מגמול שנתי ומגמול השתתפות בישיבות של דירקטוריון החברה או של ועדותיו. לצורך הסדרת גמול דח"צים הותקנו בשנת 2000 תקנות הגמול, אשר קובעות טווח שנע בין סכום מזערי לסכום מרבי, שחברה רשאית לשלם לדח"צ כגמול שנתי וכגמול השתתפות, בהתחשב בגודל החברה.

מטבע הדברים, מצפים דח"צים בעלי כשירות מתאימה ושיעור קומה לתמורה נאותה בעד עמלם, שבמקרים רבים היא גבוהה מהסכום המרבי שהותר לתשלום עפ"י התקנות. ציפייתם זו נובעת, בראש ובראשונה, מן האחריות הרבה המוטלת על דירקטורים בחברות ציבוריות, וכן מהזמן הרב שעליהם להשקיע לשם בחינת הנושאים העולים על סדר היום של הדירקטוריון. לכך יש להוסיף את הגברת האחריות של הדירקטורים בחקיקה ובפסיקת בתי המשפט בשנים האחרונות. כמענה לכך, ראה משרד המשפטים צורך לעדכן את גמול הדח"צים במסגרת התיקון האחרון.

להשגת המטרה ננקטו מספר אמצעים ראשית, הסכומים הנקובים בתקנות הגמול לגמול שנתי ולגמול השתתפות עודכנו למעלה. המפתח להגדלת הסכומים היה פי פעם וחצי לדח"צ שאינו מומחה, ופעמיים לדח"צ מומחה (כמוגדר להלן).

שנית, התקנות הוסיפו דרגה נוספת, חמישית במספר, לאפיון חברה ציבורית עפ"י הונה העצמי במאזן המבוקר של החברה. כלומר, דח"צ בחברה מדרגה ה' (החדשה) זכאי לגמול שנתי ולגמול השתתפות גבוהים מאלה שלהם זכאי דח"צ בחברה מדרגה נמוכה יותר. חברה מדרגה ה', שהונה העצמי הוא מעל מיליארד שקל, רשאית לשלם לדח"צ שאינו מומחה, גמול שנתי עד 95,100 שקל, ולדח"צ מומחה, גמול שנתי עד 126,900 שקל. לגבי גמול השתתפות, רשאית אותה חברה לשלם לדח"צ שאינו מומחה גמול השתתפות לישיבה עד 3,660 שקל, ולדח"צ מומחה עד 4,880 שקל.

שלישית, התקנות הוסיפו התייחסות נפרדת ל"דירקטור חיצוני מומחה" (דח"צ מומחה), שהוא בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית, או לחלופין, לדירקטור שבשל השכלתו, ניסיונו וכישוריו הוא בעל מיומנות גבוהה והבנה עמוקה בתחום עיסוקה העיקרי של החברה. הגדרות אלה אינן חופפות במלואן את הכישורים הנדרשים לדח"צים, אך צפוי שרובם יוכלו לעמוד בהן. כך, הדח"צ המומחה זכאי לתוספת לגמול השנתי ולגמול ההשתתפות מעבר לסכום המרבי שנקבע בתקנות עבור דח"צ שאינו מומחה.

יצוין, כי זוהי פריצת דרך בתקנות, שיש בה חריגת-מה מעקרון שוויון הגמול של הדח"צים שנהג עד כה. כיום, מופעל קריטריון השוויון רק בתוך קבוצת הדח"צים המומחים ובתוך קבוצת הדח"צים שאינם מומחים. יצוין עוד, כי חברה ציבורית רשאית לשלם לדח"צ גמול שונה מזה הקבוע בטבלאות של תקנות הגמול, ולקובעו באופן יחסי לשכרם של דירקטורים "אחרים" בחברה.

דירקטורים אחרים הם ככלל דירקטורים שאינם דח"צים בחברה, למעט דירקטורים "בעלי שליטה" בחברה, דירקטורים הממלאים תפקיד נוסף בחברה או נותנים לה שירותים נוספים באופן שוטף, דירקטורים הממלאים תפקיד בתאגיד שהוא בעל שליטה בחברה או בתאגיד שהוא בשליטת בעל השליטה בחברה או נותן להם שירותים שוטפים, או דירקטורים שאינם מקבלים גמול מהחברה.

סגירת פירצה

החרגת קבוצת הדירקטורים הנ"ל מהדירקטורים האחרים נובעת מכך ששכרם של דירקטורים אלה אינו משקף רק את עיסוקם כדירקטורים בחברה, ולכן יש לנטרל אותו בעת קביעת ממוצע השכר של הדירקטורים האחרים.

כלומר, הגמול היחסי מאפשר לחברה לסטות מן הסכומים הקבועים בתקנות הגמול, ובלבד שהשכר שישולם לדח"צ לא יעלה על ממוצע סכום הגמול שמקבלים הדירקטורים האחרים (ולגבי דח"צ מומחה בתוספת 33% לממוצע סכום הגמול המוענק להם בחברה). ועוד, חברה יכולה להעניק לדח"צים, בנוסף לגמול הקבוע או היחסי, ניירות ערך ואופציות, בתנאי שהם ניתנים במסגרת תוכנית תגמול, הכוללת גם את כל הדירקטורים האחרים ונושאי משרה נוספים בחברה, במגבלות הנקובות בתקנות הגמול.

ברם, במסגרת התיקון האחרון לתקנות הגמול סגר המחוקק פירצה במנגנון הגמול היחסי, שרק חברות מעטות ידעו לנצל, וביטל את האפשרות שעמדה לחברה, בהעדר שני דירקטורים אחרים, לקבוע את הגמול היחסי לפי שיקול דעתה. כיום, אין חריג לכך שתשלום במסלול הגמול היחסי מותנה בכהונתם של לפחות שני דירקטורים אחרים.

זמן מוגבל

יחד עם זאת, נתן המחוקק מענה גם לקושי שבו נתקלים דח"צים בחברות ציבוריות מסוימות (לרוב בעלות הון עצמי נמוך), המנסות לשלם גמול נמוך לדח"צים. המחוקק קבע, כי גם הגמול היחסי לא יפחת מהסכום המזערי בתקנות הגמול, ובכך פטר (ככלל) מאישור בעלי המניות גמול שנתי וגמול השתתפות בישיבות הנופלים בטווח שבין הסכום הממוצע לסכום המרבי בטבלאות. ברם, המחוקק השאיר דרישת אישור זו לגבי סכום גמול נמוך יותר, שבין הגמול המזערי לסכום הממוצע.

במסגרת התיקון האחרון לתקנות הגמול, קצב מחוקק-המשנה לחברות תקופה בת חמישה חודשים, שבה הן רשאיות להעלות, בהתאם לכללים החדשים, את הגמול המשולם לדח"צים שמונו טרם תיקון התקנות. בנסיבות אלה, נפתח לחברות ציבוריות חלון הזדמנויות מוגבל בזמן לשיפור הגמול המשולם לדח"צים מכהנים. אם ירצו חברות ציבוריות לשפר את גמול הדח"צים שלהן, עליהן להשלים את התהליך עד 5.8.2008. לפיכך, מוצע לחברות לבחון כבר עתה את השפעת התיקון האחרון עליהן. הספירה לאחור החלה.

השתתף בכתיבת המאמר: עו"ד אסף תומר עו"ד שירין הרצוג, היא שותפה בכירה במשרד עו"ד רון גזית, רוטנברג. לימדה כפרופ' אורח ממשל תאגידי באוניברסיטת ג'ורג'טאון בארה"ב, וייצגה חברות ציבוריות בישיבת ועדת הכנסת שבה אושרו התיקונים הנדונים במאמר. עו"ד אסף תומר הוא עו"ד במחלקה המסחרית הבינלאומית במשרד עו"ד רון גזית, רוטנברג, ומייצג חברות ציבוריות שמניותיהן נסחרות בישראל ובחו"ל